יוחנן סופר
הרב יוחנן סופר (י"ג בטבת תרפ"ד; 21 בדצמבר 1923 - י"ג באדר א' תשע"ו, 22 בפברואר 2016) היה האדמו"ר מערלוי, דור חמישי לחת"ם סופר. אחרי השואה הקים מחדש את קהילת ערלוי. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. התגורר בירושלים. כמסורת משפחת סופר מכונה על שם ספרו אמרי סופר.
 | |||||
| האדמו"ר מערלוי בשמחה של אחד מתלמידיו | |||||
| לידה |
21 בדצמבר 1923 י"ג בטבת ה'תרפ"ד ערלוי, הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 2016 (בגיל 92) י"ג באדר א' ה'תשע"ו ירושלים | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||||
| מדינה |
ישראל  | ||||
| מקום מגורים | שכונת קטמון ירושלים | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 22 בפברואר 2016 | ||||
| תחומי עיסוק | ש"ס, דרשות, מוסר | ||||
| רבותיו |
אביו הרב משה סופר סביו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר הלוי פולאק | ||||
| חיבוריו | "אמרי סופר", "אפריון חתנים", "יומין דחנוכה", קינה לשואה | ||||
| בת זוג | מרים | ||||
| אב | הרב משה סופר | ||||
| אם | טושענע שאנפעלד | ||||
| צאצאים |
משה סופר (השלישי) | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
נולד לרב משה ולטושענע סופר. אביו היה בנו של הרב שמעון סופר, רבה של ערלוי, אשר היה בנו של הכתב סופר אב"ד פרשבורג, ממלא מקום אביו החת"ם סופר.
נולד בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה ב-1923. למד אצל אביו וסבו[1], וכן בישיבת ורפלט שבהונגריה, בראשות הרב יוסף אשר הלוי פולאק, ובישיבת יארמאט תחת הרב אהרן דוד דויטש.
הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הגדול הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה ניאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם[2].
לאחר המלחמה נשא את מרים בת יעקב פאלל, נכד של אחות החת"ם סופר.
יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.
בשנת ה'תש"ז הקים הרב סופר את ישיבת ערלוי עם בחורים שנותרו מקהילת ערלוי[3]. הרב סופר מונה לאב"ד ערלוי ולראש הישיבה.
באלול תש"י עלה הרב סופר לארץ ישראל יחד עם קבוצת בחורים שלמדו אתו. לתקופה קצרה התמזגו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות הרב עקיבא סופר (מחבר ספר "דעת סופר"), שם שימש כמגיד שיעור.
בתקופה זו, התקרב הרב סופר לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז. בעקבות כך נהוגים חלק ממנהגי בעלז בקהילות ערלוי כיום.
בשנת תשי"ג בעזרת חברו דוד שמואל קלופפר הקים הרב סופר מחדש את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון, ירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם[4]. באותה עת הקים מכון להוצאת ספרי החת"ם סופר ותלמידיו. הישיבה נקראת על שם סבו, ישיבת אהל שמעון מערלוי. בתשכ"א הקים בניין חדש במגרש הסמוך.
הרב סופר ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל ובחו"ל הקרויים על שם אביו, ה"יד סופר", ותלמודי תורה על שם ה"כתב סופר". בנייני המוסדות של ערלוי בגבעת משה שבירושלים וכן המכון להוצאת כתבי יד שהקים קרויים על שם ה"חת"ם סופר". בניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות של החסידות בישראל.
בימי חול נהג למסור לבחורים שיעור במשנה והלכה מיד אחרי תפילת שחרית. מסר בבוקר שיעור יומי בגמרא בעיון לבחורים המבוגרים, ובערב שיעור במחזור הדף היומי לבעלי בתים. ביום שישי מסר שיעור כללי.
בחודש אב תש"ע בעת שהותו באירופה עבר אירוע מוחי ומאז החל להיחלש[5].
נפטר בי"ג באדר א' תשע"ו. בגיל 93, לאחר 70 שנות הנהגה. נקבר בהר המנוחות על יד קברה של אשתו.
במהלך הלווייתו מונה בנו הגדול רבי משה כממשיך דרכו וממלא מקום אבותיו בהנהגה, והוא מכהן כיום כאדמו"ר מערלוי.
חיבוריו עריכה
הרב סופר חיבר ספרים על הש"ס שיצאו לאור בשם "אמרי סופר" על ידי המכון להוצאת ספרי חת"ם סופר. לאדמו"ר עוד ספרים ביניהם "יומין דחנוכה" ו"אפריון חתנים".
כמו כן חיבר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה. קינה זו נאמרת בתשעה באב יחד עם הקינות על חורבן בית המקדש. בשנת ה'תשמ"ג יצא קול קורא מאת מועצת גדולי התורה של ארץ ישראל ושל ארצות הברית לומר את הקינה וקינות של רבנים אחרים בט' באב"[6]. בתשרי תשפ"א החלו לצאת דברי התורה של על פרשות השבוע אף הם נקראים אמרי סופר. עד כה יצא החלק על חומש בראשית.
מנהגים עריכה
הרב סופר הוכר בציבור כאדמו"ר חסידי, משום שדפוס התנהגות שלו ושל תלמידיו היה דומה לזה של החסידים. על פי רוב, הנהיג את קהילתו לפי מורשת החת"ם סופר. התפילות בבית מדרשו המרכזי הן בנוסח אשכנז, ולא לבש גרטל, הניח תפילין בחול המועד בחדר נפרד עם מנין מניחי תפילין אך לא בפרהסיא עם כל הציבור[7]. עם זאת, נהג בעצמו מספר מנהגים חסידיים כמו טבילה במקווה טהרה בכל בוקר לפני התפילה, אמירת כגוונא בליל שבת, עריכת טישים וריקוד מצווה טאנץ בחתונות[8]. כמו כן הוא נהג במנהגים של חסידויות אחרות כמו אמירת כל ספר התהילים בשבת בבוקר לפני התפילה כמנהג סקווירא, וחלוקת לחם שחור בטיש של יוסף (בחול המועד סוכות, באושפיזין דיוסף) כמנהג בעלז.
לבש טלית קטן עם פתיל תכלת מסוג ארגמון קהה קוצים.
הרב סופר נהג לערוך תיקון חצות מדי ליל ששי (חמישי בערב) עם תלמידי הישיבה. בליל שישי קודם לתשעה באב הוא נהג לערוך עם חסידיו תיקון חצות ליד הכותל המערבי. לאירוע זה היו מגיעים מתפללים רבים גם מחוץ לקהילה[9][10].
עמדותיו ופעילותו הציבורית עריכה
מונה כחבר במועצת גדולי התורה בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. הוא מונה כחבר הנהלה של מפעל הש"ס על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם - האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, מייסד הארגון[11].
מבחינה פוליטית משתייכת קהילת ערלוי לסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל, שמיוצגת בכנסת על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש שהרבה להתייעץ עמו. האדמו"ר גיבה את השקת העיתון של סיעת שלומי אמונים, המבשר, ותלמידיו לקחו חלק פעיל ברישום ובגיוס הלקוחות הראשונים[12].
יחסו של הרב סופר למדינת ישראל היה דומה לזו של רבו, הרב אהרון רוקח. אידאולוגיה זו מאפשרת דיאלוג עם מנהיגים ציוניים, וייצוג מוניציפלי ובכנסת, אף על פי שלא הקנה לגיטימציה לחוקי מדינת ישראל כיוון שהיא אינה תואמת לחוקי התורה והשולחן ערוך.
לדעת הרב סופר ויתור טריטוריאלי למדינות ערב כרוך בפיקוח נפש ומסכן את חייהם של היהודים בארץ ישראל, ולכן הוא אסור. הוא הכריז כי עצם דיון על ויתורים מראה חולשה ומעודד פיגועים, ובכך מסכן חיי אדם. הוא צוטט כאומר לשר החוץ הישראלי סילבן שלום: "אני לא מוכן לוותר אפילו על גרגר אחד של אדמת ארץ ישראל לערבים"[13] ופורסם בשמו כי "מי שמוביל את ההעברה (של יהודים של ישראל) הוא הורס את המדינה"[14].
בניו עריכה
- הרב משה סופר - ממלא מקומו בהנהגת הקהילה. חתנו של רבי משולם יששכר אשכנזי מסטניסלב לונדון
- הרב יעקב - רב קהילת "כתב סופר" בביתר עילית. חתנו של הרב מרדכי דוידוביץ, רב בבית מאיר
- הרב אברהם שמואל בנימין - ראש ישיבת ערלוי ורב בית המדרש "יד סופר" בשכונת הגפן בביתר עילית
- הרב שמעון (נפטר במרץ 2023) - רב בית המדרש "תורת משה" - ערלוי בצפת[15]
- הרב עקיבא מנחם - רב קהילת ערלוי בבני ברק. חתן הרב בעריש וויס, בנו של הרב יצחק יעקב וייס, מחבר 'מנחת יצחק'
- הרב זלמן ישעיה דוד - רב קהילת ערלוי בבורו פארק
- הרב אהרן - רב קהילת ערלוי באלעד. חתן הרב שלום ברנדר
הרב סופר חיתן את ילדיו ונכדיו בין היתר עם צאצאים של האדמו"רים מוויז'ניץ, באבוב, אלכסנדר, קוסוב ויז'ניץ', דושינסקי ועוד[16].
לקריאה נוספת עריכה
- ספר הליכות והנהגות אמרי סופר: אוצר יקר הליכות קודש הוראות והדרכות אשר נהג בהם מרן אדמו"ר ערלוי / נלקט ונערך על ידי תלמידו אברהם שמעון פולק. ביתר עילית תשע"ז.
קישורים חיצוניים עריכה
- צבי שיימן, האדמו"ר מערלוי הפתיע את הרב אריה שטרן: תברך אותי, באתר "סרוגים", 3 בנובמבר 2014
יאיר אטינגר, רבי יוחנן סופר, האדמו"ר מערלוי, מת בירושלים בגיל 93, באתר הארץ, 22 בפברואר 2016
יוחנן בן משה סופר (1923–2016), מערלוי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ להבין את התורה באתר הדף היומי
- ^ מזכרת נצח באתר חינוך
- ^ http://hebrewbooks.org/pagefeed/30352_52.pdf
- ^ מתוך הקובץ התורני "האהל".
- ^ בן שאול, זקן האדמו"רים אושפז בשנית, באתר ערוץ 7
- ^ גילוי דעת מאת חברי מועצת גדולי התורה באתר אידישע ווארט
- ^ בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, כרך ה, עמ' 886.
- ^ Admor of Erloy at Mitzva Tanz, באתר VIMEO
- ^ Miriam Woelke, "Tikun Chazzot" with the Erloi Rebbe, Shearim, 2009-07-26
- ^ פורום: בחדרי חרדים - פורוש יגיע עם חברי מועצת העיר לאדמו"ר מערלוי – בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il
- ^ מתוך: "נסיך בממלכת התורה"
- ^ דמוקרטיה נוסח ביתר עילית באתר וואלה
- ^ האדמור מערלוי "אינני מוכן לתת גרגיר מהארץ" באתר חב"ד
- ^ ועד הרבנים: שרון יוביל להחרבת המדינה, באתר ynet, 14 בינואר 2004
- ^ משה ויסברג, אבל כבד בחצר ערלוי: רב הקהילה בצפת ובנו של האדמו"ר זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 18 במרץ 2023
- ^ כ"ק האדמו"ר מערלוי חיתן השבוע את נכדתו, באתר בחדרי חרדים, 8 ביוני 2009