יום חמישי האחרון

טענה פילוסופית

יום חמישי האחרון או יום חמישיזםאנגלית: Last Thursdayism) הוא טענה פילוסופית מסוג הוכחה בדרך השלילה לקריאת תיגר על הבריאתנות. לפי הטענה, גיל היקום אינו קדום ליום חמישי שעבר; כל הידוע לנו על מה שקדם ליום חמישי האחרון אינו אלא אשליה, שכן באותו יום נוצרו כל העדויות לקדמותו של העולם, כולל הזכרונות האנושיים והרישומים הפיזיים לכך.[1][2]

כיתוב שנוצר במסגרת "כנסיית יום חמישי האחרון": ”כי אתה יצרת את העולם ביום חמישי להכחידו ביום חמישי, כדי לבחון את עצמך”

בדומה ל"מפלצת הספגטי המעופפת", רעיון זה התפתח לדת פארודית.

רקע עריכה

ניסיונות לקבוע את גיל היקום, הזמן שחלף מאז הבריאה, נעשו בכל הדתות והתרבויות העתיקות. פירוש מילולי של ספר בראשית, קובע שגיל היקום הוא כששת אלפי שנים והתמיכה בו מכונה "בריאתנות".

 
שכבות גיר בקפריסין - מציגות מבנה שכבות סטרטיגרפי

ניסיונות מדעיים ראשונים לקבוע את גיל היקום נעשו במאה ה-19, וכוונו בשלב מוקדם זה לקביעת גיל כדור הארץ. העדויות לכך נמצאו במדע הגאולוגיה המתפתח, שלראשונה החל לבנות את לוח הזמנים הגאולוגי על בסיס מבנה השכבות בקרום כדור הארץ. כך לדוגמה בשנת 1862 חישב לורד קלווין שגיל כדור הארץ כ־50–150 מיליוני שנים, מתוך הערכת הזמן הדרוש להתקררות גוש הסלע המותך שהיה כדור הארץ כביכול, בראשיתו, עד לטמפרטורה כיום. חישובים כאלו גרמו לחיכוך בין התפיסות הדתיות למדעיות, וגררו דיון ער בנושא.

בתגובה למתח שהחל לעלות בין התפיסות, המדען הצרפתי פרנסואה-רנה דה שאטובריאן כתב ב-1802: "אלוהים יכול היה לברוא, וללא ספק ברא את העולם עם כל סימני עתיקותו ושלמותו, אותם מפגין העולם כעת."

היפותזת אומפלוס עריכה

בשנת 1857 פרסם החוקר הבריטי פיליפ הנרי גוס את ספרו "אומפלוס" (Omphalos, ביווניתטבור) שמטרתו הייתה "ניסיון להתיר את הסבך הגאולוגי": לפתור את הסתירה בין גיל היקום המשתקף בפירוש המילולי של סיפור הבריאה בתנ"ך, לבין הממצאים הגאולוגיים להיווצרות הדרגתית – ומוקדמת בהרבה – של כדור הארץ. שמו של הספר, "טבור" ביוונית, נבע מהנחתו של גוס כי אדם הראשון לא נולד אלא נברא ולכן לא נזקק לטבור, אך עם זאת, היה לו טבור, כפי שיש לכל בני האדם המושלמים. גם לעצים היו טבעות גדילה, טבעות שמעולם לא גדלו אלא נוצרו יש מאין. כל ראיות המאובנים לקיומם של חיים מוקדמים אינן אלא זיוף אלוהי מפואר: חיים אלה מעולם לא התקיימו. אלוהים יצר אותם בן רגע, ברגע הבריאה.[3][4]

ידידו של גוס, הכומר צ'ארלס קינגסלי, כתב בתגובה כי הוא אינו יכול להאמין שהאל "כתב על הסלעים שקר כה מיותר ואדיר עבור המין האנושי".

ביהדות עריכה

בתלמוד מובאת דעת רבי יהושע כי העולם נברא בחודש ניסן, באביב, וראיה לכך מהפסוק "עץ עושה פרי", שהעצים נבראו כבר בשלב שבו יכולים לתת פירות. התלמוד מוסיף על כך:

דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְקוֹמָתָן נִבְרְאוּ, לְדַעְתָּן נִבְרְאוּ, לְצִבְיוֹנָן נִבְרְאוּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם״, אַל תִּקְרֵי ״צְבָאָם״, אֶלָּא ״צִבְיוֹנָם״.

הרב מנחם מנדל שניאורסון כתב במענה לשאלה על הימצאות המאובנים:

גם אם נניח שמשך הזמן שנותנת התורה לגיל העולם, הנו קצר מדי בשביל תהליך ההתאבנות (אם כי איני רואה איך אפשר לקבוע זאת בוודאות), עדיין נוכל לקבל בקלות את האפשרות שאלוקים ברא מאובנים כתבניתם, עצמות או שלדים (מסבות הידועות לו), בדיוק כפי שיכול היה לברוא אורגניזמים חיים, אדם בשלמותו, ומוצרים מוגמרים כמו פחם, או יהלומים, ללא שום תהליך התפתחותי.

ממכתב טבת תשכ"ב - נדפס באמונה ומדע עמ' 89. מאנגלית

היסטוריה של הטיעון עריכה

השערת חמש הדקות עריכה

ב-1921 הציג ברטראנד ראסל את "השערת חמש הדקות" שנועדה להדגים את השרירותיות שבקביעת גיל צעיר ליקום.

אין שום כשל לוגי בהשערה שהעולם צץ לפני חמש דקות, בדיוק כפי שהיה אז, עם אוכלוסייה ש"זוכרת" עבר לא אמיתי לחלוטין. אין קשר הכרחי מבחינה לוגית בין אירועים בזמנים שונים; לכן שום דבר שקורה עכשיו או יקרה בעתיד לא יכול להפריך את ההשערה שהעולם התחיל לפני חמש דקות

המקור באנגלית
There is no logical impossibility in the hypothesis that the world sprang into being five minutes ago, exactly as it then was, with a population that “remembered” a wholly unreal past. There is no logically necessary connection between events at different times; therefore nothing that is happening now or will happen in the future can disprove the hypothesis that the world began five minutes ago.
Bertrand Russel, The Analysis of the Mind, עמ' 111

יום חמישי האחרון עריכה

טענת יום חמישי האחרון נוצרה ככל הנראה בשנות ה-90 של המאה ה-20. בתחילת המאה ה-21 הוקם אתר אינטרנט של "כנסיית יום החמישיזם" ובו דת פארודית ועיקרי אמונה.[5] הכנסייה עוררה דיונים ערים ברשת האינטרנט.[6]

גם השערת חמש הדקות וגם כנסיית יום חמישי האחרון משתמשות בצמצום עד אבסורד (הוכחה על דרך השלילה). זאת על מנת לדחות את הרעיון הבריאתני שיש לקבל את הגיל הצעיר של היקום מאחר שאי אפשר להפריך אותו. טענות אלו ממחישות כי קביעת תאריך לבריאת העולם על ידי אנשי דת היא שרירותית.

כסאטירה עריכה

הטענה הוצגה כדת פארודית, אמצעי סאטירי שמטרתו היא לעג. במסגרת אתר האינטרנט "כנסיית יום החמישיזם" נעשה נסיון להשוות את האמונה ביום חמישי האחרון לדת של ממש. נמנו בהקשר זה מספר "עיקרי אמונה":

  • היקום נוצר ביום חמישי, ויפוג ביום חמישי
  • היקום נוצר על ידך כמבחן לעצמך
  • תקבל פרס או עונש כאשר היקום הזה יפוג על סמך מעשיך כאן
  • שמאליות היא פיתוי חוטא
  • כולם מלבדך הוצבו כאן ותוכנתו מראש לפעול כחלק מסביבת המבחן שלך
  • כולם מלבדך יודעים זאת
  • מטרת המבחן בן השבוע הזה שיצרת לעצמך היא לגלות את גבולות השיפוט והאופי שלך

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ What is last thursdayism?
  2. ^ Dr Jack Dikian, The problem with last Thursday (thursdayism)
  3. ^ הספר במהדורה דיגיטלית, Omphalos, לונדון 1857, באתר פרויקט גוטנברג.
  4. ^ בהקשר זה ראו גם: האם לאדם הראשון היה טבור? באתר הידברות
  5. ^ כנסיית יום החמישיזם, בארכיון האינטרנט.
  6. ^ לדוגמה ראו ברשת החברתית Reddit כאן וכאן, באנגלית.