יונגפראו
יונגפראו (בגרמנית: Jungfrau - עלמה או בתולה) הוא הר ברכס האלפים הברניים בהרי האלפים של שווייץ. גובה פסגת יונגפראו 4,158 מטר, והיא נמצאת על גבול הקנטונים ברן וואלה. שתי הפסגות הסמוכות אליו הן "אייגר" (Eiger 3,970 מטר) ו"מונך" (Mönch 4,107 מטר). יונגפראו הוכרז בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית ביחד עם קרחון אלטש והר ביטשהורן.
 | |||||||||
| היונגפראו | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| גובה | 4,158 מטר | ||||||||
| מדינה |
 שווייץ | ||||||||
| מיקום | גבול הקנטונים ברן וואלה בשווייץ | ||||||||
| רכס הרים | האלפים הברניים | ||||||||
| העפלה ראשונה | 1811, על ידי האחים מייר | ||||||||
| מסלול ההעפלה הקל | טיפוס שלג/קרח | ||||||||
| קואורדינטות | 46°32′13″N 7°57′46″E / 46.536806°N 7.962639°E | ||||||||
 | |||||||||
הטיפוס לפסגת היונגפראו דורש יכולות טיפוס שלג בסיסיות. הראשונים שהעפילו אליו, בשנת 1811, היו האחים מייר מהכפר השווייצרי אראו. כיום מהווה היונגפראו מוקד משיכה לתיירים רבים בזכות רכבת העולה אל ההר דרך מנהרה חצובה.
הרכבת אל ההר עריכה
ערך מורחב – תחנת הרכבת יונגפראויוך
תחנת הרכבת הסופית ששמה יונגפראויוך ממוקמת בגובה של 3,454 מטר ולכן היא נחשבת לתחנת הרכבת הגבוהה ביותר באירופה. הרכבת, שנפתחה כבר בשנת 1912, נבנתה במשך 16 שנים ודרשה כוח עבודה של כ-3,000 עובדים. עיקר העבודה היה בשלב השני של סלילת מסילת הרכבת, מתחנת הביניים בקליינה-שיידג (Kleine Scheidegg) ליונגפראויוך, מכיוון שהמסילה חצובה כולה בתוך פסגת האייגר. הרכבת עושה את דרכה אל ההר בשיפוע של עד 25%, ובדרכה היא עוברת דרך הצד הצפוני של פסגת אייגר, שם היא עוצרת במנהרה למספר דקות כדי לאפשר לנוסעים לגשת אל פירי חציבה שבקצותיהם ממוקמים חלונות רחבים לצפייה בנוף. הפירים נוצרו כחלק מתהליך החציבה של המנהרה. הנסיעה אל ההר מתחנת הרכבת המזרחית של אינטרלאקן אורכת כשעתיים המכילות בתוכן מעבר בין 3 רכבות שונות. הנסיעה מתחנת הביניים בקליינה-שיידג אורכת כ-50 דקות כולל עצירות, ובדרך למטה כ-35 דקות. אורכה של המנהרה כ-7 קילומטר. בסמוך לתחנת הרכבת של יונגפראויוך נמצא מרכז מבקרים, על פסגת ספינקס הסמוכה ליונגפראויוך. במקום יש מסעדות, מערת קרח, דרגנוע אנכי לציון בוני התחנה, מרפסת תצפית ותחנת מחקר. מן המרכז ניתן לצאת לסיור רגלי המוביל לקרחון אלטש ולהרים הסמוכים.
קישורים חיצוניים עריכה
- רכבות היונגפראו (אורכב 27.09.2007 בארכיון Wayback Machine) (באנגלית)
- מצלמת רשת של היונגפראו (באנגלית)
- תמונות ממסלול הרכבת
- כרמית וייס, המסע המופלא לפסגת יונגפראו, באתר GoTravel
- יונגפראו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)