יונתן בן עוזיאל

תנא מהדור הראשון, חיבר תרגום לארמית של ספרי הנביאים

יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני. חיבר את תרגום יונתן, תרגום הנביאים לארמית. רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב עמוקה שבגליל, כסגולה למציאת זיווג ופריון.

יונתן בן עוזיאל
מקום הקבורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל בהרי צפת
מקום הקבורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל בהרי צפת
מקום הקבורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל בהרי צפת
נתונים כלליים
מיקום עמוקה
ידוע כסגולה לזיווג
קואורדינטות 32°59′52″N 35°31′26″E / 32.99772°N 35.52384°E / 32.99772; 35.52384
מפה

תרגום ספרי הנביאים עריכה

  ערך מורחב – תרגום יונתן בן עוזיאל

בתלמוד הבבלי נאמר על יונתן בן עוזיאל:

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורהאונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושוע; תרגום של נביאיםיונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי, זכריה ומלאכי. ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!". עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: "אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם. גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל". ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים. יצתה בת קול ואמרה לו: "דייך". מאי טעמא? משום דאית ביה קץ משיח.

התרגום כתוב בארמית גלילית, ומעיד על מקום חיבורו, ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, בהן מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.

דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום עריכה

בשונה מתרגום אונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה;

התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי ברובו, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.

גדולתו עריכה

במסכת סוכה נאמר עליו:[1]

תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף.

רש"י כתב בפירושו על קטע זה: ”נשרף – שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו”. ובתוספות נאמר: ”כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם”.

קברו עריכה

 
הקבר בעמוקה

על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" של רב אביתר גאון משנת 1083 (כ-1000 שנה אחרי פטירת יונתן בן עוזיאל), מצוי קברו של יונתן בן עוזיאל בדלתון, אך מתיאורו לא ברור האם התכוון לדלתון עצמה או קרוב אליה. רבי שמואל ב"ר שמשון (בשנת 1210) מציין את קברו לראשונה בעמוקה.[2]

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כ"ו בסיוון (יום פטירתו[דרוש מקור]), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור: זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסבדו-יונתן (דברים כ"ד, ו) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא[3]

השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י.

...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה

רש"י, מסכת יבמות, דף י"ז, עמוד א', ד"ה "שהכל פונים שם

למעשה, צמד המילים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה. בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, אנשים אמרו שעלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חלקו הראשון של הציטוט חוזר גם בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ד, עמוד א'; ובתלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, דף י"ט, ע"ב.
  2. ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא", עמ' 63
  3. ^ בפירוש לפסוק:"לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל" נאמר (בתרגום עברי): לא תמשכנו רחים ורכב כי צורכי נפש הוא ממשכן, ולא תהיו קושרים חתנים וכלות כי כל עושה אלה כופר בחיי העולם הבא - לפי ספר יין הטוב מאת אלתר טוביה ב"ר דב וין מרחובות תשל"ט