יוסי היימן

איש צבא ישראלי, קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף

יוסי (יוסף שלום) היימן (נולד ב-1 בדצמבר 1960, י"ב בכסלו ה'תשכ"א) תת-אלוף במילואים בצה"ל. כיהן כמפקד בית הספר לקצינים, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, מפקד עוצבת האש וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון. במשך כשנתיים וחצי היה מנכ"ל עיריית ירושלים. מקיץ 2014 מכהן כמנכ"ל ג'וינט ישראל-אשל.

יוסי היימן
לידה 1 בדצמבר 1960 (בן 63)
חיפה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל עיריית ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

היימן נולד בחיפה לאב יליד גרמניה וניצול שואה. היה חבר בשבט גולן בסניף כרמל של בני עקיבא ובוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים.

שירותו הצבאי עריכה

היימן התגייס לצבא במסגרת גרעין נח"ל של תנועת בני עקיבא, ועבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. במהלך מלחמת לבנון הראשונה היה מפקד פלוגה בגדוד 906 ובהמשך מפקד פלוגה בקורס קצינים. לאחר תפקיד זה השתחרר מצה"ל, אולם כעבור שנה ב-1985, שב לשירות בחטיבת גולני ושירת כקצין אג"ם חטיבתי, לאחר מכן מונה לסגן מפקד גדוד 13 בתקופת קובי מרום ובתום התפקיד יצא ללימודים בטכניון. ב-1990 מונה למפקד גדוד 17 (אריות הגולן). ב-1992 מונה למפקד גדוד 13 והוביל אותו בלחימה ברצועת הביטחון[1]. לאחר תפקיד זה השתחרר בפעם השנייה מצה"ל, עבד כמנהל תפעול בחברת אורמיר וכמנהל עיתון "כל העמק והגליל" מקבוצת ידיעות תקשורת. ב-1996 חזר לשירות הקבע ומונה למפקד גדוד "גפן" בבה"ד 1. ב-1997 מונה למפקד חטיבת בנימין, במהלך פיקודו על החטיבה התגלו חילוקי דעות קשים בינו ובין המתיישבים. המתיישבים ציפו, שאף שהיימן אינו מקיים עוד אורח חיים דתי, יגלה הבנה לדרכם בשל העובדה שכמעט כל אחיו ואחייניו הם מתנחלים בעצמם[2].

ב-1999 מונה לראש מחלקת תורת חי"ר וצנחנים (ר' תחצ"ן) במפקדת קחצ"ר ובמקביל שימש כרמ"ח כושר קרבי[3], ב-2001 מונה למפקד בה"ד 1[4], בתקופתו עברו קורסי הקצינים של צה"ל שינוי מערכתי, אוחדו קורסי האג"ם והחי"ר לקורס אחוד, קורס קציני יבשה. ב-2003 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי[5]. במקביל שירת כמפקד עוצבת האש של פיקוד המרכז במהלך שנת 2005. היימן היה הקצין הבכיר הראשון שערך חשבון נפש פומבי בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כשאמר בטקס סיום תפקידו כקצין חי"ר וצנחנים ראשי: "חטאנו חלק מהזמן, ואני חלק מכך, בחטא היוהרה"[6]. בשנים 2006 עד 2007 למד לתואר שני והדריך במכללה לביטחון לאומי. ב-2007 מונה לראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת וכיהן בתפקיד עד 2010[7]. בסוף שנת 2010 פרש מצה"ל.

לאחר פרישתו מצה"ל עריכה

בתחילת 2011 מונה למנכ"ל עיריית ירושלים במקום יאיר מעיין[8]. בינואר 2014 התפטר היימן מתפקידו זה[9]. בקיץ של אותה שנה מונה למנכ"ל ג'וינט ישראל-אשל – לפיתוח שירותים למען הזקן, שותפות של ג'וינט ישראל והממשלה.

היימן נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול מהטכניון (1990) ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה (2007). אחותו הגדולה מיכל נשואה לשר לשעבר, הרב רפי פרץ[10]. חתנו הוא ליאור שילת.

קישורים חיצוניים עריכה

מכּתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אביחי בקר, ידידותי לסביבה, הארץ,17 ביולי 1998 כפי שהועלה באתר פרש
  2. ^ עמוס הראל, צה"ל בשירות המתנחלים, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2003
  3. ^ דור בלך, בריא זה הכי, אחי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 19 בספטמבר 2007
  4. ^ פליקס פריש, גורם צבאי בכיר: "בצה"ל - יותר מדי קצינים", באתר ynet, 10 בנובמבר 2002
  5. ^ אמיר בוחבוט, למרות ההרשעה: אל"מ פארס יקודם, באתר nrg‏, 17 באפריל 2005.
  6. ^ אמיר בוחבוט, "חטאנו, וגם אני חלק מכך, בחטא היוהרה", באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2006
  7. ^ הדיפלומטים הזרים סקרו האמל"ח מספינת הנשק האיראני, אתר דובר צה"ל, 5 בנובמבר 2009
  8. ^ עמרי מניב, כיכר ספרא: בכירים בלשכת המנכ"ל נכנסו לתפקידם ללא מכרז, באתר nrg‏, 30 בינואר 2011
  9. ^ עמרי מניב, פרסום ראשון: מנכ"ל עיריית ירושלים התפטר, באתר nana10‏, 16 בינואר 2014
  10. ^ חנן גרינברג ואיה בן עמוס, קצין צנחנים ראשי פינה את האופניים של מתניה, באתר ynet, 22 באוגוסט 2005