יוסל קוטלר

אומן רב תחומי

יוסל קוטלר (ביידיש יאָסל קאָטלער ; 1896 האימפריה הרוסית - 11 ביוני 1935 ניו יורק ארצות הברית) היה אומן רב תחומי, משורר, סופר, סאטיריקן, מחזאי שכתב ביידיש, מאייר, מעצב, בובנאי ומייסד תיאטרון הבובות הראשון ביידיש בארצות הברית ומהבולטים בתאטרוני הבובות שם[1].

יוסל קוטלר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1896 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 ביוני 1935 (בגיל 39 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יוסל קוטלר, איור מהספר מונטערגאנג, 1934

ביוגרפיה עריכה

קוטלר נולד בעיירה במחוז ווהלין (כיום באוקראינה). התייתם מהוריו בגיל צעיר והיגר עם אחיו כנער בשנת 1911 לארצות הברית‏[2]. הוא החל לעבוד בעיתון היידי הסאטירי "גרויסער קונדעס" בעריכת משה נאדיר. הוא שימש בעיתון כמאייר וכתב סיפורים קצרים, שם בשנת 1922 פגש את זוני מאוּד(אנ') שהפך לשותפו לעשייה. בעידוד משה נאדיר כתב שירים וסיפורים חלקם פורסמו בעיתוני ילדים ובכתבי עת לספרות, כגון "נייַ ייִדיש" בעריכת המשורר אברהם רייזן. כמו כן פרסם טור יומי בעיתון היידי הקומוניסטי "מאָרגן־פרײהײט"[3]. קוטלר ומאוד החלו לעסוק גם בעיצוב תפאורה ופתחו ביחד סטודיו בכיכר יוניון.

תיאטרון מודיקוט (מאדיקאט) עריכה

בשנים לאחר מלחמת העולה הראשונה עלתה בארצות הברית הפופולריות של תיאטרון הבובות. בשנת 1923 שכר מוריס שוורץ את קוטלר, מאוּד וחברם האומן יעקב טוורקוב(Jack tworkov)[4] כמעצבי תפאורה לתיאטרון שלו. בעונת 1924–1925 העלה התיאטרון של שוורץ את ההצגה"כישופמאכערין". הוא רצה לשלב בסצנת השוק גם תיאטרון הבובות. הוא הזמין אצל השלושה את עיצוב התפאורה כולל יצירת תיאטרון הבובות. בסופו של דבר, שוורץ לא שילב את הבובות בהצגה אבל כתוצאה מהחוויה החליטו השלושה ליצור תיאטרון בובות משל עצמם[5].

בשנת 1925 הקימו השלושה את תיאטרון הבובות היידי מודיג'אקוט ששמו הוא הלחם של שמותיהם. טוורקוב שהתנגד ליצירה פוליטית פרש מהתיאטרון, ששמו הפך למודיקוט. הצגות התיאטרון עסקו בפולקלור יהודי, בהווית המהגרים היהודיים בארצות הברית ובביקורת פוליטית. התיאטרון זכה להצלחה בקרב דוברי היידיש ובקרב מעמד הפועלים. התיאטרון יצא למסע הופעות תחילה בצפון אמריקה וקובה ובשנת 1929 יצא למסע ממושך באירופה והופיע בין השאר בערים לונדון פריז וורשה וילנה ומוסקבה, המסע זכה להצלחה גדולה. במקביל לפעילות התיאטרון המשיך קוטלר לכתוב ולאייר ספרים וכתבי עת לילדים ביידיש, לעיתים בשיתוף עם מאוּד. בשנת 1933 נפרדו מאוד וקוטלר. קוטלר המשיך ליצור תיאטרון בובות, לאייר ולכתוב. בשנת 1934 פרסם את הספר מונטערגאנג.

קוטלר החל לעבוד על פרויקט של הפקת סרט תיאטרון בובות על פי ההצגה הדיבוק הוא הכין גרסה ראשונית של סרט כדי לעניין מפיקים בהוליווד. בשנת 1935 בדרכו מערבה נהרג בתאונת דרכים במדינת איווה[6]בלווייתו השתתפו כעשרת אלפים מלווים[7]

פּאַרטיזאַנער ליבע (עלי בריקדות) עריכה

השיר פּאַרטיזאַנער ליבע (אהבת פרטיזן) נכתב על ידי קוטלר והולחן על ידי אליהו טייטלבוים, עבור אחת מההצגות בתיאטרון הבובות[8]. השיר פונה ל"מרים האהובה" (ליבע מאַריאָן) ומתייחס למאבק קומוניסטי. לשיר נכתב תרגום לעברית בשם "עלי בריקדות". בגרסה העברית, השיר פונה ל"שרה האהובה" והוא נכתב ברוח רוויזיוניסטית בידי איש האצ"ל מיכאל אשבל והפכה להמנון של אנשי האצ"ל[9].

יצירות עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ,Encyclopedia of the American lefts, Second Edition הערך Mudicut Theater

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Baird Bil, The art of the puppet, New York: Macmillan, 1965
  2. ^ Puppets, Masks, and Performing Objects edited by John Bell
  3. ^ Kramer Aaron, A Century of Yiddish poetry, New York: Cornwall Books, 1989
  4. ^ לימים ראש החוג לאומנות באוניבסיטת ייל
  5. ^ Martin Boris, The Modjacot Marionette Theatre, The Museum of Family History
  6. ^ ספרים ובמות, הארץ, 28 ביוני 1935
  7. ^ Jewish Daily Bulletin, 10,000 at Rites for Yosl Cutler, Jewish Telegraphic Agency, ‏18 ביוני 1935
  8. ^ Werb, Bret, [https://escholarship.org/uc/item/6x72f9t5 Yiddish Songs of the Shoah: A Source Study Based on the Collections of Shmerke Kaczerginski], UNIVERSITY OF CALIFORNIA
  9. ^ עלי בריקדות, באתר זמרשת
  10. ^ Rabinovitch Israel, Of Jewish music : ancient and modern, Montreal: Book Center, 1952