יוסף, מלך הכוזרים
יוסף בן אהרן, מלך הכוזרים נודע בעיקר בשל איגרת חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים. הוא מוזכר גם במכתב שכטר. שמו אינו מופיע כלל במקורות אחרים, יהודיים, מוסלמיים, ביזנטים או רוסיים. לדעת חוקרים התומכים באותנטיות של המכתבים ובמהימנות של סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים יוסף היה כגן או כגן בק של ממלכת הכוזרים באחרית ימיה, וכיהן לכל המוקדם מ-932 ועד 961 לכל המאוחר.
קורות חייו עריכה
לפי התכתובת הכוזרית יוסף היה בנו של אהרון השני בן בנימין שליט הכוזרים משושלת בולאן. קורותיו מתועדים באופן ישיר או כחלק מכרוניקות המצויות במכתב שכטר ובחליפת המכתבים עם חסדאי אבן שפרוט. בתקופתו נתונה הייתה הממלכה הכוזרית בעימות צבאי עם אולג מנובגורוד נסיך רוס של קייב והפצ'נגים מחד ומול האימפריה הביזנטית תחת הקיסר רומנוס הראשון לקפנוס.[1]
לפי מקור זה יוסף יצר קשרים עם יהודי העולם באמצעות חליפת המכתבים ובה מתוארים, מוצאם ותהליך התגיירותם של הכוזרים. בהמשך מתועד כי חבר למדינות מוסלמיות באזור כנגד פשיטות הוורנגים. מעט מאוחר יותר הוכרע צבא הכוזרים על ידי סוויאטוסלב, נסיך קייב ובירתם איטיל נכבשה והוחרבה. אין תיעוד לגבי גורלו של יוסף.[2]
על פי מכתב שכטר נתן לו מלך האלאנים את בתו לאשה. חוקרים מתארכים את הדבר לשנת 932 ומסיקים שכתוצאה מכך זנחה הישות האלאנית את הנצרות האורתודוקסית והקאסטה השלטת שם התגיירה. על פי מסמך זה בתקופת שלטונו הייתה הגירת יהודים משטחי האימפריה הביזנטית לממלכת הכוזרים, בשל רדיפתם על ידי הביזנטים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ארנון סגל, ממלכת הכוזרים – ההיית או חלמתי חלום? כל מה שרציתם לדעת, באתר hidabroot.org
- יוסף, מלך הכוזרים ואבותיו האם נשאו את התואר כגן או כגן בק?, באתר zlatalvova.narod.ru (ברוסית)
הערות שוליים עריכה
- ^ מכתב שכטר, באתר revolvy.com (באנגלית).
- ^ רבקה שפק ליסק, כוזרים: אימפריה יהודית בימי הביניים, באתר אימגו.