יוסף בן שלום אשכנזי
רבי יוסף בן שלום אשכנזי (מכונה גם רבי יוסף הארוך) היה מקובל, מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית אצל מקובלים שונים כגון תלמידי הגאון מווילנא ותלמידי המגיד ממזריטש.
 | |
| לידה |
המאה ה־13  |
|---|---|
| מדינה |
כתר אראגון |
| רבותיו |
יהושע אבן שועיב |
  | |
רבי יוסף אשכנזי היה תלמיד רבינו יהושע אבן שועיב תלמידו של הרשב"א - כלומר שפעל בסביבת ה'ף' (1320). התווכח עם המומר אבנר מבורגוס, וכן השתתף בפולמוס של בני דורו על המקום הראוי לפילוסופיה ביהדות. היה מראשוני הכותבים בהרחבה על גלגול נשמות בספרות היהודית.
יהודה ליבס מציין אותו כמועמד סביר להשתתפות בחוג שחיבר את ספר הזוהר,[1] רבו של רבי דוד בן יהודה החסיד.
ספריו עריכה
רבי יוסף הארוך כתב ספרים רבים, שרובם אבדו.
הוא הרבה לצטט ממורו, רבנו יהושע בן שועיב, אשר הושפע רבות מרבי משה בן נחמן ומרבי אברהם אבן עזרא, מספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי, וחובות הלבבות של רבנו בחיי אבן פקודה. מורו זה עסק גם בפילוסופיה, וכתב פירושים על מורה נבוכים של הרמב"ם, ופירושיו לגבי שמות הקב"ה לפי ספר זה, ולגבי פירוש ההגשמות ותיאורי הגוף בנבואות, אף הם השפיעו על כתבי הרב אשכנזי.[2]
הידוע מבין ספריו הוא פירוש ספר יצירה. ספר זה הוא בעל מגמה אנתרופומורפית, בה מתארים איברי האל, ואת מעשי האל בדמות דמויות שונות המזוהות עם האל. בעקבות מגמות אלו, היו מספר מקובלים שדרשו להימנע מעיסוק בספר זה.[3] במאה השש-עשרה, הרב חיים ויטאל תלמיד האר"י סמך על כתביו, ואמר רק שיש צורך לפרשם ולהבינם באופן אלגורי.[4] בהמשך, ובעקבות הדפסת הפירוש יחד עם ספר יצירה בוורשה (תרמ"ד) עלה השימוש בפירוש זה. דוגמה לדבר הוא רבי ישראל מקוז'ניץ המצטט בספרו נר ישראל מפירוש זה. בפירושו השתמש באות סמ"ך כמסמנת את הספרה אפס, ועל פיה פירש גימטריות באופן חדשני, כשהאותיות מהוות ספרות במספר.
ספרו פירוש על ספר בראשית - למעשה פירוש על בראשית רבה, יצא בהוצאה מדעית, כולל הקדמה והערות של פרופ' משה חלמיש בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית. הספר שימש בפולמוס של בני דורו בעניין מקומה של הפילוסופיה היוונית ובייחוד זו של אפלטון המובאת בכתבי אריסטו. בספר גם הוצגה לראשונה משנתו בנושא גלגולי נשמות, שהיא חלק משולב ומאוחד עם גלגולי תופעות ורעיונות (גלגולי מזלות וגלגולי אותיות)[5]
ספרים נוספים שכתב:
- ספר העדות - הודפס בתוך 'לקוטים בקבלה ופלוסופיה'. היותו מחבר הספר היה בגדר השערה.
- פירוש ספר העיון - פירוש על "ספר העיון" מן המאה ה-12–13, המיוחס לרב חמאי גאון.
- פירוש הבהיר על ספר הבהיר. בספרו זה הפנה לפירושיו על פרשת בראשית, וכן הרבה לצטט מרבו - רבי יהושע אבן שועיב. רוב הפרטים על חייו ידועים מתוך הכתוב בספר זה.
- פירוש ספר תהלים - שרידים מפירוש זה נדפסו על ידי משה חלמיש.[6]
- ג' אגרות - כתב ויכוח עם המומר אבנר מבורגוס - רק תיאורו מצוי כיום בידינו.
זיהוי שמו עריכה
ספרו פירוש על ספר יצירה נתפרסם במהלך הדורות בלא שם מחברו. הספר היה מיוחס ל'ראב"ד' - אך היה ידוע שאין זה הראב"ד מפרשו של הרמב"ם וזקן דורו, ואף לא הראב"ד מנרבונה, שפעלו באותה תקופה (סביבות ד'תת"ק - 1140). הרב חיים ויטאל העיד על הספר שנכתב בידי רב 'אשכנזי' לא ידוע. הרמ"ק היה הראשון שזיהה את מחבר הספר עם רבי יוסף הארוך.[7] וגרשם שלום הודה לקביעה זו.[8] עם השנים נתברר גם שם אביו ופרטים נוספים לגביו.
לקריאה נוספת עריכה
- גרשם שלום, המחבר האמיתי של פירוש ספר יצירה המיוחס להראב"ד וספריו, בתוך: קריית ספר, ד (תרפז-תרפח), עמ' 286–302
קישורים חיצוניים עריכה
- פירוש ספר יצירה באתר הצ'כי גרימואר (ספרי קסמים) לספרות קבלה.
- כתב יד, פירוש ספר העיון, לונדון, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
יוסף בן שלום אשכנזי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ יהודה ליבס, "כיצד נתחבר ספר הזוהר", עמ' 15–18 המאמר להורדה
- ^ על רבנו יהושע אבן שועיב באנציקלופדיה יהודית דעת
- ^ אגרת חמודות לרבי אליהו חיים בן בנימין
- ^ הקדמת מהרח"ו לספרו עץ חיים: "גם פירוש ספר יצירה שמכונה בשם הראב"ד זכרו לברכה - עם היות שחברו חכם אחד אשכנזי ואינם דברי הראב"ד עם כל זה דבריו אמיתיים, וגם הם סתומים ונעלמים". הרב עזריאל מנצור, בהקדמתו לספר דרך ישרה של רבי ראובן ן' אברהם, הוצאת שובי נפשי תשנ"ח, הוכיח שמחבר הפירוש על ספר היצירה היה ספרדי ולא אשכנזי, משום שאת הניקוד שמצויר כקו אלכסוני עשוי מנקודות הוא מכנה "קבוץ", כמטבע הלשון בספרד, ולא "שורוק", כמטבע הלשון באשכנז. אמנם, הוא טען שדחוק לומר ששם המחבר הוא 'אשכנזי' ואין הכוונה למוצאו
- ^ מהדורה ראשונה של ספר זה נקראה: 'פירוש קבלי לבראשית רבה (פרשות א - כט)', יוסף בן שלום אשכנזי, 297 עמוד, ה'תשמ"ד (1984)
- ^ משה חלמיש, שרידים מפירושי תהלים לר’ יוסף בן שלום אשכנזי, דעת 10 (תשמג) 57-70.
- ^ רבי משה קורדובירו, פרדס רימונים (שער הנתיבות, פרק א). דבריו הוזכרו גם בספר שם הגדולים להחיד"א (מערכת ספרים אות ק קונטרס אחרון [א] קבלה) יחד עם דעות נוספות
- ^ במאמרו 'השבתאות וגבולות הדת', יהודה ליבס דן בין היתר במקורותיו של פירוש זה על ספר יצירה. מקור הספר נתגלה על פי הערות בכרטסת הספרייה הלאומית של פריז וספריית המוזיאון הבריטי בלונדון.