יוסף לנג
יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.
 | |
| לידה |
7 בפברואר 1944 פתח תקווה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוגוסט 2013 (בגיל 69) בני עטרות, ישראל |
| ענף מדעי |
היסטוריה של עם ישראל |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
משרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה |
| פרסים והוקרה |
פרס יצחק בן-צבי (2008) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לנג נולד בפתח תקווה ב-7 בפברואר[1] 1944. היה בוגר בית הספר בנווה עוז ובית הספר החקלאי הכפר הירוק. למד הוראה בלימודי ערב בסמינר על שם אליעזר שיין. היה בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן קיבל מאוניברסיטת בר-אילן תואר מוסמך[2] ודוקטור[3].
שימש כמורה, מנהל בית ספר, מפקח וסגן מנהל מחוז המרכז במשך 38 שנה, והיה ידוע בעשרות המחקרים שכתב על תולדות החינוך והתרבות בארץ ישראל. אלה ראו אור בבמות אקדמיות כמו כתב העת "קתדרה".
מפעלו המפורסם של לנג היה הביוגרפיה המקיפה על אליעזר בן-יהודה "דבר עברית!", המהווה תרומה יקרת ערך לחקר תולדות הלשון העברית והנחלתה ואשר זיכתה אותו בפרס יצחק בן-צבי[4]. בשנותיו האחרונות שימש לנג כיועץ מדעי בארכיון לתולדות פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני. בשנת 2012 ראה אור ספרו "לפתח תקווה", הסוקר אירועים, תופעות, מוסדות, ארגונים ואנשים שפעלו בפתח תקווה ועיצבו במעשיהם את דמותה של העיר.
דר' לנג התגייס לחידוש פעילותה של "ברית עברית עולמית" והרחבתה ותרם רבות בעצותיו הנבונות, כמו גם בעבודה מעשית.
בשנתו האחרונה עמל לנג על ביוגרפיה של מייסד בית הספר בצלאל, בוריס שץ, מפעל שלא הספיק לסיים.
נפטר במושבו, בני עטרות, ממחלה קשה באוגוסט 2013, ובמושבו גם נקבר. הותיר אישה, עדנה, ילדים ונכדים[5].
כתביו עריכה
ספריו עריכה
- דבר עברית!: חיי אליעזר בן יהודה, (שני כרכים) ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשס"ח 2008 (הספר בקטלוג ULI)
- לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, עיון בין תקופות (בעריכת יפה ברלוביץ ויוסף לנג): הוצאת הקיבוץ המאוחד 2010 (הספר בקטלוג ULI)
- לפתח תקווה, איתי בחור הוצאה לאור, תשע"ב, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
ממאמריו ב"קתדרה" (מבחר) עריכה
- "המאבק בפעילות המיסיון בראשית העלייה הראשונה (1884- 1882) והשתקפותו בעיתונות הירושלמית", גיליון 80, תמוז תשנ"ו, עמ' 63–87
- "לכבוש את הארץ לפנינו מעט מעט' - אגודת תחיית ישראל 1881-1886", גיליון 112, עמ' 55–90
- "תחיית הלשון העברית בראשון- לציון, 1882- 1914", גיליון 103, ניסן תשס"ב/ מרס 2002, עמ' 85- 130
- (עם מרדכי אליאב) "שלמה פיינגולד - מומר או יהודי נאמן לעמו?", גיליון 93, עמ' 81–110
- "עובדי הוראה במוסדות החינוך בארץ-ישראל (1881-1904)", גיליון 90, טבת תשנ"ט, עמ' 169–182
- "ניסיונו של יוסף קריגר לכונן בית ספר מודרני בירושלים", גיליון 85, תשרי תשנ"ח, אוקטובר 1997, עמ' 95–122
מאמרים עריכה
- בעיר המצער רמלה - חידוש היישוב היהודי בעיר בשנות העלייה הראשונה (תרמ"ה - תרס"ד), ביטאון "על אתר", גיליון יז- כסליו תשע"ג.
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת המאמרים של יוסף לנג באתר רמב"י
- רשימת הפרסומים של יוסף לנג, בקטלוג הספרייה הלאומית
- עידן יוסף, ד"ר יוסף לנג נפטר בגיל 69, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 באוגוסט 2013
- עופר אדרת, אחרי מות || האיש שהחיה את מחיה השפה העברית, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2013
ממאמריו:
- אליעזר בן-יהודה מורה לעברית ב'התורה והמלאכה', קתדרה 56, יוני 1990, עמ' 108-93
- 'עברית בעברית' (תגובה), קתדרה 63, אפריל 1992, עמ' 175-173 (גרסה טקסטואלית באתר "סנונית")
- 'שפה ברורה' - לבירור ייסודה והתפתחותה, קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 79-67 (גרסה טקסטואלית, באתר "סנונית")
- 'לאימות אדמתית' ו'ציונות רוחנית' ועברית שביניהן: על יחסי אחד העם ובן-יהודה, הציונות כ"ג, 2002, עמ' 282-195
- יוסף לנג, "עיתון הגון": ניסיון כושל לייסד יומון בתל–אביב, קשר 39, סתיו 2009. עמ' 63–74
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ עבודת הגמר, שהוגשה בשנת תשמ"ה-1984, הייתה בנושא "מאורעות תרפ"ט: השלכותיהם המדיניות והשפעתם על היישוב היהודי ועל התנועה הציונית".
- ^ הדיסרטציה, שהגיש בשנת תשנ"ג 1992, הייתה בנושא "עיתונות א' בן-יהודה ועמדותיה בענייני היישוב היהודי והתנועה הלאומית בשנים תרמ"ה–תרע"ה (1884–1914)".
- ^ [1]זוכה פרס יצחק בן צבי תשס"ט
- ^ ד”ר יוסי לנג ז”ל - מודעת אבל באתר "אבלים"