יורק

**יורק**
**York**
סמל יורק סמל יורק	דגל יורק דגל יורק
	מגדל קליפורד שבטירת יורק
	מגדל קליפורד שבטירת יורק
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומת הבית	אנגליה
אזור	יורקשייר והאמבר
מחוז	צפון יורקשייר
מושל	הנסיך אנדרו, דוכס יורק
תאריך ייסוד	71
על שם	טקסוס
שטח	271.94 קמ"ר
גובה	25 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	208,400 (2016)
‑ צפיפות	687 נפש לקמ"ר (2005)
קואורדינטות	53°57′30″N 1°04′48″W / 53.95833°N 1.08000°W
אזור זמן	UTC
	www.york.gov.uk
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הממלכה המאוחדת רגילה) לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; תעלת; למאנש; האוקיינוס; האטלנטי; צרפת אירלנד איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; יורק

ערך זה עוסק בעיר בממלכה המאוחדת. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יורק (פירושונים).

יורק (באנגלית: York ‏האזנה^ⓘ‏^?‏) היא עיר מוקפת חומה במחוז צפון יורקשייר שבצפון אנגליה, שבנויה בהצטלבות נהרות האוז והפוס. בשנת 2008, מנתה אוכלוסיית העיר מעל ל-195,000 נפש.

בעיר אתרי תיירות רבים, כשהידוע שבהם הוא קתדרלת יורק, שנבנתה בסגנון גותי אנגלי והיא אחת הקתדרלות הגדולות בחבר העמים הבריטי.

על שמו של דוכס יורק^[1] נקראת העיר והמדינה ניו יורק שבארצות הברית.

מקור השם עריכה

שמה של העיר "יורק" (מנורדית עתיקה: Jórvík, נגזר משמה הלטיני של העיר "Eboracum"‏, "Eburacum" או "Eburaci". במאה ה-7 נשמע שם זה של השפעות שונות כמו "Eoforwic", ועם הכיבוש הדני במאה ה-9 התקבע השם "Jórvík". תחת הכיבוש הנורמני של אנגליה נהגה השם בצרפתית עתיקה ובנורמנית: "Everwic". במאות שלאחר הכיבוש נעשה יותר ויותר שימוש בשמות קרובים לשם יורק עד להתקבעותו של שם זה (שמוזכר לראשונה כבר במאה ה-13).

השם הרומי-לטיני המקורי ניכר עדיין בשמות מקומות וחברות מקומיות, וכך גם הארכיבישוף מיורק משתמש בשם "Ebor" כשם משפחה בחתימתו. שמה של העיר כפי שהוא מופיע בכתבי בעלי התוספות אף הוא כשמה הלטיני: "אברווך".

היסטוריה עריכה

בין השנים 71 ל-74 לספירה, בתקופתו של הנציב קריאליס בבריטניה, התיישב לגיון רומאי בחוף המזרחי של בריטניה הגדולה ובנה את אבורקום - יורק של היום. אבורקום נבנתה מחדש מספר פעמים, הקיסר ספטימיוס סוורוס ביצר אותה בשנת 197 ואף מת בה בשנת 211. אבורקום נהרסה חלקית בידי אלקטוס, ושוקמה בידי קונסטנטיוס כלורוס שמת בה ב-306. אבורקום הייתה מקום מושב נציב בריטניה התחתונה באימפריה הרומית, והיישוב האזרחי בה קיבל תקפות של קולוניה לפני שנת 237 לספירה.

המאה החמישית לספירה התאפיינה בדעיכתה של יורק, והתיישבו בה שבטי האנגלים (Ængle) הגרמאניים. העיר השתקמה רק במאה השביעית לספירה ביוזמתו של המלך אדווין מנורת'מבריה, שאף קבע בה את מושבו. בשנת 627 הוטבל אדווין לנצרות, וכתוצאה מכך יזם את בנייתה של הכנסייה הראשונה בעיר, משימה שהושלמה בימי בנו אוסוולד.

בשנת 866 נכבשה העיר בידי צבא הפגאנים הוויקינגי הגדול בראשות הלפדן רגנארסון ואיוור "חסר העצמות", שעל פי המסורת הוויקינגית היו בניו של הלוחם האגדי-למחצה רגנאר לוד'ברוק. לאחר הכיבוש, שינו הוויקינגים את שמה ליורוויק (Jórvík) והיא נשארה מרכז סחר עצמאי ויקינגי עד שנכבשה בידי אדרד מלך אנגליה המאוחדת ב-954.

בשנת 1068 הוקמה בעיר מצודת עץ על ידי ויליאם הכובש. במקור, המלך הקים אותה על מנת לדכא מרד שפרץ בעיר לאחר הכיבוש הנורמני. לאחר מרד נוסף, הקים ויליאם מצודה נוספת בעיר. מאז הקמתה, הייתה הטירה מוקד כוח חשוב למלכי אנגליה והאצולה בצפון המדינה. במהלך המאה ה-13 שודרגו ביצורי הטירה על ידי הנרי השלישי ונבנתה המצודה כפי שהיא נראית כיום.

הטבח ביהודי יורק עריכה

ערך מורחב – הטבח ביהודי יורק

העיר יורק התפרסמה בהיסטוריה היהודית כאשר המון מוסת, שככל הנראה קיבל היתר מריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה, התנפל על יהודי העיר בכוונה לבצע בהם שפטים. היהודים נמלטו והתבצרו במגדל קליפורד בעיר. כשהגיעו הפורעים למקום העמידו בפניהם את הברירה של התנצרות או מוות, והלכודים העדיפו לא ליפול לידי המרצחים ושחטו אלה את אלה.

בעקבות הפוגרום קיבלו על עצמם יהודי אנגליה שלא ללון בעיר, ומנהג זה מוזכר אף בספרי הלכה שונים, למשל בשאלה שנשאל הרב יצחק זילברשטיין: ”ישנה עיר באנגליה שקורים לה "יורק", ויש עליה חרם קדמון, שלא ילין שם איש יהודי, כי אנשי העיר טבחו שם מבעלי התוספות, [ושמעתי שהגאון ר' לייב גורביץ זצ"ל ביקש מתלמידיו, שכשהרכבת בו נסע תעבור בעיר יורק, יעירו אותו משנתו, כדי לא לעבור על החרם]”^[2]