יחס יהודים לחג המולד
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך יהודים וחג המולד. | |
חג המולד הוא חג נוצרי המציין את הולדתו של ישו. ככזה, לכאורה לא אמורה התרבות והמסורת היהודית להתייחס לחג זה. עם זאת, התפתחו מספר מנהגים בתרבויות של חלק מתפוצות ישראל, בייחוד אלו אשר היוו מיעוט במדינה בעלת רוב נוצרי.
ביהדות אשכנז היה נהוג שלא ללמוד תורה בליל ערב חג המולד, אלא תחת זאת לעסוק בעיסוקי חול, מסורת הקרויה ניטל. כיום מנהג זה נשמר בעיקר בקרב חסידים.
סינקרטיזם של חג המולד וחנוכה עריכה
היהדות במדינות מערב אירופה, שעברו אמנציפציה (קבלת זכויות), התייחסה לחג המולד במתינות רבה יותר וקיימה גם במהלכו קשר עם הנוצרים. בגרמניה, יהודים אשר תפסו את חג המולד כחג "תרבותי" ולא דתי (והיו משולבים די הצורך בתרבות הגרמנית) פיתחו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 מנהג שנקרא Weihnukka (וָיְנוּכָּה): צירוף של המילים חנוכה וחג המולד בגרמנית. לצד חגיגות החנוכה, קיימו אותם יהודים מנהגים "חיצוניים" של חג המולד, כגון קישוט הבית עם עץ, אפיית מאפים מסורתיים לחג, אירוח חברים לא-יהודים ומתן מתנות לילדים. בשנת 2005 קיים המוזיאון היהודי בברלין תערוכה בשם "ויינוקה", אשר עסקה במורשת זו בקרב יהדות גרמניה, אשר נמתחה עליה ביקורת בתוך יהדות גרמניה כסוג של התבוללות או למצער, ניסיון להידמות לגויים. גרשם שלום, למשל, תיאר את חגיגות חג המולד בקרב משפחתו (שתפסה את החג כחג לאומי גרמני ולא כחג נוצרי), מהן הוא החליט להתנער וללכת לנשף "מכבי" בברלין[1].
המנהג יובא ליהדות ארצות הברית, ככל הנראה על ידי יהודים שהיגרו מגרמניה[1]. בארצות הברית אומץ המצרף Chrismukkah - "קְריסְמוּכּה", שילוב של המונחים לחג מולד ולחנוכה באנגלית. חלק מיהודי ארצות הברית נוהגים להחזיק בתקופה זו עץ מקושט בבית, אותו הם מכנים ביופמיזם "שיח חנוכה" (ולא עץ, על מנת לשמור על ההבדל מהחג הנוצרי). המנהג נפוץ בעיקר - אך לא רק - בקרב משפחות "מעורבות" (ילדים מזוג הורים מעורב יהודי-נוצרי). בתרבות הפופולרית האמריקאית קיימות התייחסויות רבות לנושא. בסדרת הנעורים הפופולרית The O.C. היו מספר התייחסויות לנושא, משום שאחת הדמויות המרכזיות אמור להיות בן לנישואין מעורבים. לעומת זאת, קיימים יהודים אמריקאים אחרים אשר מביעים ביקורת נגד ציון חג המולד על ידי יהודים. הבדרן והשחקן אדם סנדלר, למשל, הקליט שלוש פעמים שירי חנוכה, תחת הכותרת The Chanukah Song, בהם הוא מציין מפורסמים יהודים או ממוצא יהודי, מתייחס לבידוד שחשים יהודים בתקופה זו של השנה וטוען כי "להם יש רק יום אחד של מתנות - לנו יש שמונה לילות מטורפים!" (כשמו של סרט בכיכובו, "שמונה לילות מטורפים", שיצא לכבוד חגי דצמבר).
במקביל, בקרב יהדות ברית המועצות, התפתחה מסורת דומה, שבה צוינו מאפיינים מסוימים של חג המולד הנוצרי (עץ חג המולד, מתנות ומאכלים מסוימים), אך ללא תוכן דתי. במקרה של חגיגות השנה החדשה בברית המועצות, מנהג זה נתמך על ידי העובדה שהמשטר הסובייטי ניסה לרוקן את החג מתוכן דתי, ולהפוך אותו לחג לאומי חילוני. החג היה החג הלא-פוליטי היחיד אשר נחוג בזירה הציבורית בברית המועצות ושילב את השנה החדשה ואת חג המולד הפרבוסלבי (החל, על פי הלוח היוליאני, ב-6 בינואר). יהודים רבים, או אנשים ממוצא יהודי שהיו זכאים להגר לישראל מתוקף חוק השבות, ייבאו עימם את המנהגים עם ההגירה לישראל. ציון החג באופן זה בישראל ספג ביקורת מצד גורמים דתיים ולאומיים, שראו בכך ביטוי לניתוק מן המסורת היהודית ואימוץ מסורת נוצרית.
שיח חנוכה עריכה
שיח חנוכה (באנגלית: Hanukkah bush) הוא שם יופמיסטי ומשועשע למחצה לעץ מקושט, זהה או דומה לעץ חג המולד, אשר חלק מיהדות ארצות הברית (וארצות אחרות בקרב יהדות המערב) מציגה בבית בתקופת חג המולד וחנוכה. העץ מבטא ניסיון לסינקרטיזם של חנוכה וחג המולד, וניסיון של חלקים בקהילה היהודית האמריקאית להשתלב בתרבות ארצות הברית תוך שימוש בסממנים החיצוניים של חג המולד, אותם הם לא רואים כמתנגשים עם ערכי היהדות. העובדה כי חג המולד מצוין בארצות הברית בצורה אינטנסיבית וללא קשר לתכניו הדתיים (הולדת ישו) משפיעה גם היא על התחושה כי אין מדובר ב"עבודה זרה". לעיתים, "שיח חנוכה" הוא למעשה עץ חג מולד; ולעיתים נתלים עליו קישוטים ייחודיים ליהודים. המנהג קיים לפחות משנות ה-50. ב-1959, למשל, הופיעה השחקנית גרטרוד ברג בתוכנית של אד סליבן וסיפרה כי אביה הביא הביתה "שיח חנוכה" כתחליף לעץ חג מולד. לא ידוע אם השימוש של ברג היה הראשון שבו נקרא המנהג "שיח חנוכה".
יהודים אמריקאים רבים מביעים התנגדות למנהג. הסופרת אניטה דיאמנט, למשל, אמרה כי "יהודי שרואה עץ חג מולד חש אלפיים שנות רדיפה". לעומתה, כתב הרב הקונסרבטיבי רון אייזקס בתשובה לשאילתה שהופנתה אליו, כי: "נראה כאילו העץ אינו מסמל כיום סממנים דתיים, כגון לידתו של ישו. ההחלטה לשים "שיח חנוכה" נתונה כיום בידי כל משפחה וישנן משפחות יהודיות שמרגישות שהעץ אינו מבטא התחייבות לערכים נוצריים כלשהם"[2].
ספר הילדים "There's No Such Thing as a Chanukah Bush, Sandy Goldstein" (אין דבר כזה "שיח חנוכה", סנדי גולדשטיין) מבטא את הדילמה. הספר מתאר שתי חברות יהודיות. ילדה אחת מבקרת עם סבה במסיבת חג המולד של מקום העבודה שלו, ובסופו של הספר (שהוסרט לסרט טלוויזיה זוכה פרס אמי) מגיעה למסקנה כי הרצון ל"שיח חנוכה" מתעורר אם אין עם מי לחלוק את החג.
בישראל עריכה
ערך מורחב – חג המולד בישראל
בישראל חג המולד אינו מצוין רשמית, ורשויות השלטון אינן נוהגות להציב קישוטים ואת סמלי החג במקומות ציבוריים. יוצאים מכלל זה ריכוזים מובהקים של אוכלוסייה נוצרית, כגון הרובע הנוצרי בירושלים, המושבה הגרמנית בחיפה והערים נצרת ורמלה, אשר מתקשטים בעצי אשוח ובתאורה צבעונית לקראת החג.
נשיא מדינת ישראל נוהג מדי שנה לערוך קבלת פנים רשמית במשכנו לראשי העדות הנוצריות בישראל, לרגל חג המולד והשנה האזרחית החדשה.
הרבנות הראשית לישראל אוסרת על בתי עסק המחזיקים בתעודת כשרות להתקשט בסמלי חג המולד ולהציב עצי אשוח בתחומם. האיסור חל גם על בתי מלון המארחים נוצרים, ובכלל זה צליינים המגיעים במיוחד כדי לחגוג את חג המולד בארץ הקודש. בתי המלון מוזהרים כי הצבת עצי האשוח תגרור פסילה של תעודת הכשרות[3].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ויינוקה במוזיאון היהודי בברלין
הערות שוליים עריכה
- ^ Rabbi Joshua Eli Plaut, THE XMAS MIRROR, URJ ONLINE
- ^ Ask the Rabbi: The Who, What, When, Where, Why, & How of Being Jewish; Ron Isaacs; 2003; Jossey-Bass
- ^ מוטי לוי, הרבנות: אסור לבתי עסק כשרים להציג עץ אשוח, באתר וואלה!, 21 בדצמבר 2010