יכין ובועז

יכין ובועז הם שמות שני עמודי הנחושת שהקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון. בבתי כנסת רבים, בנויים ליד ההיכל עמודים עיטוריים המזכירים את יכין ובועז[1].

תיאור העמודים

שתי השערות לגבי צורת הכותרת של העמודים, המגולפות כמו שושן

בספר מלכים מתואר מעשה בניית בית המקדש. בין היתר, כתוב כי בקדמת אולם הכניסה עמדו שני עמודי נחושת, שגובהם 18 אמות (2.4 מטר), היקפם 12 אמה (5.47 מטר) וראשם היה מגולף בצורת שושן:

טו וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי. טז וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יז שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יח וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. יט וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת. כ וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר שבכה [הַשְּׂבָכָה] וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
– ספר מלכים א, ז, טו-כ

תיאור דומה מופיע גם בספר ירמיהו‏[2].

על פי רש"י, נוצקו שני העמודים כעמוד חלול[3] אחד ארוך מנחושת[4], שאורכו 35 אמה ועוביו 4 אצבעות (7.6 ס"מ), ולאחר היציקה, נחתך לשני עמודים באורך 17.5 אמה, עם תוספת בעיצוב אחר בגובה חצי אמה, ששימשה כנראה כתפס לכותרת. כותרות העמודים היו בדמות שושנים, והיה מי ששיער שעל פי צורה זו אומץ סימן המגן דוד בעם היהודי.[5][6]

משמעות העמודים

רוב החוקרים טוענים כי לשני העמודים לא הייתה משמעות ארכיטקטונית (הם חלולים ואינם תומכים בגג), כי אם משמעות אסתטית או סמלית. עם זאת, יש המשערים ששימשו כארובות לעשן שיצא בעת שריפת שומן הקורבנות.

לא נודעה לעמודים משמעות פולחנית כלשהי, אולם, מחקר של דוד שפירא מ-2009[7] מראה כי בתרבויות אחרות באותה תקופה (למשל בצור, בבבל ובפאפוס) ניצבו עמודים פאליים או אובליסקים בכניסה למקדשיהם, ומעלה השערה כי שני העמודים מייצגים את שתי האמונות אשר רווחו בעם ישראל בתקופת ראשית המלוכה בישראל: יהודה היהוויסטית (יכין) בדרום וישראל האלוהיסטית בצפון (בועז).

פרשנות נוספת טוענת, כי העמודים מסמלים את עמוד הענן ועמוד האש שגילמו את ההשגחה והליווי האלוהי של בני ישראל בנדודיהם במדבר.

משמעות שמות העמודים

הפסל "יכין ובועז" של יגאל תומרקין בפארק הירקון בתל אביב

באופן יוצא דופן, מציין הכתוב כי לעמודים ניתנו שמות:

וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז.
– ספר מלכים א, ז, כא וגם ספר דברי הימים ב, ג, יז

פרשנים רבים ניסו למצוא את המשמעויות של שמות העמודים, ולהלן מובאים חלקן:

1. "יכין ובועז - יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב "כירח יכון עולם" (ספר תהלים, פט, לח): בועז - כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז שנאמר "ישיש כגבור לרוץ" (ספר תהלים, יט, ו)".
2. "חירם שהיה מבני דן (מאימו) עשה את העמודים, קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו: "וילפת שמשון שני עמודי התוך" (ספר שופטים, טז, א) ושלמה קרא לשני בועז, על שם זקנו בועז (ספר דברי הימים ב, ג, יז)".
תרשים מיסטי אלכימי של יכין ובועז בפתח בית המקדש כיסודות קוסמיים

בהקשרים נוספים

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:צורתם של עמודי הכניסה למקדש
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:עמודי הנחושת יכין ובועז

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל התמונות הבאות: [1][2][3][4][5].
  2. ^ ספר ירמיהו, נב, כא-כג
  3. ^ פרופ' שמואל ייבין טוען כי העמודים לא היו חלולים, במאמרו "יכין ובועז" ארץ ישראל, כרך ה, תשי"ט, 1958, האוניברסיטה העברית וגם בערך 'יכין ובועז', אנציקלופדיה מקראית, ג , טורים 689-682.
  4. ^ ולא מפליז כפי שתורגם בטעות לאנגלית - בתקופה זו לא הכירו את האבץ ששימש להכנת פליז.
  5. ^ אורי אופיר, מקורו היהודי של המגן דוד
  6. ^ מהו מקור ה"מגן דוד"?
  7. ^ דוד שפירא, משמעות העמודים יכין ובועז - עיון מחודש
  8. ^ ביאור:צורתם של עמודי הכניסה למקדש ויקיטקסט
  9. ^ ערן ויזל, הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים
  10. ^ הרב יוסף כרמל, יכין ובועז באתר ישיבה
  11. ^ לוי אוירכמן ומנדי קמינקר, אולם הכניסה להיכל באתר חב"ד
  12. ^ ספר הפליאה - ד"ה נצח למה נקרא נצח
  13. ^ שושן סודות אות רנא
  14. ^ פרדס רמונים כג ג
  15. ^ בועז – כיצד הוגים את השם? באתר האקדמיה ללשון העברית
  16. ^ HR 638 - Town of Jakin, Georgia; commend