ילדים בשואה

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נרטיבי, סגנון לא אנציקלופדי.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ילד יהודי מרים ידיו - מהתמונות המפורסמות של השואה - מסמלת את זכר כ-1.5 מיליון הילדים הנרצחים (מתוכם כ-1.2 מיליון ילדים יהודים והשאר צוענים ונכים)

כמעט מיליון וחצי ילדים נספו בשואה.‏^[1] עולמם של הילדים ובני הנוער בתקופת השואה הוא מן הטראגיים יותר בתוך מציאות רווית כאב, אימה ורצח. מתוך העדויות, ספרי הזיכרונות, היומנים והמחקר עולה כי מראשית ימיה של המדיניות האנטישמית של הנאצים היה הדור הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות הגיל האחרות בעם היהודי לסכנות ורדיפה.

בצד חוויות ומשברים של תמורה ושל התפתחות אישית והצורך בהסתגלות חברתית ופסיכולוגית שעוברים על בני נוער בגיל ההתבגרות בכלל תופסת מלחמת העולם השנייה את הנוער היהודי כמי שעומדים בפני מאבקים ובפני התמודדויות מסוג חדש, חסר תקדים. בשבר הגדול שפקד אותם עם הכליאה בגטאות, עם הרעב, עם הדיכוי ועם משטר הטרור מצאו עצמם בני הנוער מול מציאות בלתי מוכרת ובלתי מובנת. המצב החדש והשינוי הנורא בחיי הפרט, המשפחה והקהילה העמידו את הנערים והנערות היהודים בפני ניסיון קשה מנשוא.

יומנים אישיים

מבין סוגי הכתיבה השונים שנכתבו על תקופת השואה מהווים היומנים כלי תיעודי בעל חשיבות ראשונה במעלה. היומנים נוגעים באופן ישיר ובלתי מעובד במציאות.

בתקופת הכיבוש הנאצי, כשהוגבלה האפשרות לחופש הביטוי והידיעות על המתרחש בתוך הגטאות היו מצומצמות ומקוטעות, הפכו היומנים למכשיר מרכזי בשחזור ובהבנת עולמו של הפרט היהודי הסגור בגטו. היומן האישי מהווה כלי ביטוי עיקרי בעולמם של בני נוער כמו גם של מבוגרים באותם ימים. הוא שימש ערוץ פרטי לגילוי חוויות ומראות, לפורקן רגשי נוכח המצב ודרך נוספת לתאר את תעתעויו האכזריים תחת עול של דיכוי ורדיפה. בדיעבד, היומן הפך לתעודה היסטורית המנציחה בדרך אותנטית את עולמם של היהודים על סף רציחתם.

• אחד היומנים הידועים שזכו לפרסום עולמי הוא יומנה של אנה פרנק מהולנד. יומן זה מתאר את חייה של נערה החיה בדירת מסתור עם בני משפחתה ובני משפחה נוספת באמסטרדם.

• יומנה של מרי ברג, שנכנסה לגטו ורשה בעודה נערה בת 15 ושהתה בו קרוב לשנתיים, עד שהועברה לכלא פאוויאק הסמוך לגטו, וזכתה להנצל ולצאת מפולין בראשית 1943. ביומנה של מרי ברג ניכרים היטב התמורות שחלו בחייהם של בני הנוער בגטאות. על אף שהצליחו מרי ובני משפחתה להיות מוחלפים בנתינים גרמנים, היא מצליחה לתאר את תהליך ההתפרקות של בני הנוער ממסגרות החיים המוכרות של טרם מלחמה. אחת המסגרות הבולטות שבהם התחוללו שינויים היא המשפחה ומעמדו של הנער בתוכה.

• יומנו של הנער יצחק רודשבסקי. הנער יצחק, שתיאר בלשון דוויה ורבת רגש את קורותיו בגטו, נספה לאחר שחוסל הגטו בוילנה בחודש ספטמבר 1943 וגורש יחד עם שאר תושבי הגטו למחנות באסטוניה.

• יומנה של תמרה לזרסון מגטו קובנה. תמרה שבאה מבית יהודי מתבולל מתארת באמונה את התהליך האישי שעברה עם גילוי זהותה היהודית נוכח החורבן והרדיפות בגטו.

• יומנה של הלגה דין נערה יהודיה הולנדית, שסיפור ימיה האחרונים תחת השלטון הנאצי, נכתב ביומנה בשנת 1943 ונתגלה רק ב-19 באוקטובר 2004.
• יומנו של משה זאב פלינקר המגולל את מחשבותיו של נער יהודי דתי הרואה את רדיפות העם היהודי על ידי הנאצים באור דתי-היסטורי.

על היומנים שנכתבו על ידי הנערים כתב ההיסטוריון ישראל גוטמן את הדברים הבאים:

השינוי שחולל הכיבוש הנאצי באוכלוסייה היהודית במזרח אירופה היה מיידי. עם כניסתם של הגייסות הגרמניים לשטחים הכבושים היו היהודים הראשונים שחשו באופן בוטה את נחת זרועם של הכובשים שהתבטאו בפעולות אלימות כלפיהם כמו גם בהתקנת חוקים ופקודות אשר שינו את מעמדם ואת מצבם הכלכלי. המצב הלך והחמיר עם סגירת היהודים בגטאות, שם ניכרו השבר והחורבן ביתר שאת. היומנים שנכתבו באותה תקופה מתארים את חיי היום יום של היהודים במצוקתם ואת השפעתם המצטברת של הנגישות והדיכוי על אורח החיים של הכלואים בגטו. יומנם של בני הנוער הציגו זווית ראייה נוספת, זו של נערים ונערות בתקופת התבגרותם תחת עול של רדיפה וחרדה מפני העתיד. עולמם של בני נוער הוא מעניין במיוחד, שכן האופטימיות והתקוות התנפצו באחת ומציאות של חיי המשפחה, לימודים, חיי חברה מקובלים ותכניות לעתיד קיבלו לפתע ממדים חדשים.

ילדי גטו לודז' מסודרים לקראת העברתם למחנה ההשמדה חלמנו

ראו גם

• בית היתומים של יאנוש קורצ'אק
• יאנוש קורצ'אק
• מריאן כהן
• השואה - מונחים
• הבית של נינה
• נשים בשואה
• הניו ז'יטומירסקי
• רשימת ילדים בשואה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה

לקריאה נוספת

ספרי זיכרונות של מי שהיו ילדים בתקופת השואה ממשיכים להתפרסם גם שישים שנה לאחר מכן.

• אברם ציטרין, נער כותב בין החומות - מחברות מגטו לודז', ספרי יד ושם.
• אסתר אייזן, אמי תפרה כוכבים, ספרי יד ושם, 2004.
• בן אברהם, להיות חופשי - נער בגטו לודז' ובמחנות, ספרי יד ושם.
• מרים בריק נקריץ, בדרכי החיים - ילדות בזהות ארית בין הכפריים, ספרי יד ושם.
• אלונה פרנקל, ילדה, הוצאת מפה, 2004.
• צילה ליברמן, צלינקה, ספרי יד ושם.
• מלכה אדלר, איצ'ו וברנרד, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004.
• יוסף ז'מיאן מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים מוסד ביאליק
• הרב ישראל מאיר לאו, אל תשלח ידך אל הנער, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005. אוטוביוגרפיה, העוסקת גם בילדותו במחנה הריכוז בוכנוולד.
• משה פלינקר, הנער משה, ספרי יד ושם.
• ד"ר לנה קיכלר-זילברמן, מאה ילדים שלי.
• ד"ר לנה קיכלר-זילברמן, אנו מאשימים.
• שרה קיסנר הפקדון
• שרה פלגר-זיסקינד, העטרה שאבדה - ספר על ילדותה בגטו לודז', במחנה ההשמדה אושוויץ ובמחנות עבודה - הוצאת הקיבוץ המאוחד.

קישורים חיצוניים

• ד"ר אמונה נחמני גפני, הצלת ילדים יהודיים בידי פולנים בתקופת השואה
• אגודת עלומים, אגודה של ילדים שהוסתרו בצרפת בתקופת השואה
• ילדים בשואה באתר גלים
• סקירה על הנושא באתר "יד ושם"

הערות שוליים