ימים אדומים

ימים אדומים הוא רומן היסטורי שנכתב על ידי הסופר רם אורן, המספר את סיפורם של שני זוגות אוהבים שגורלם נקשר בקשר דמים. הזוג הראשון הוא שושנה בורוכוב, בתו של דב בר בורוכוב, המנהיג הציוני, ותומאס וילקין, קצין בולשת בריטי. הזוג השני הוא רוני בורנשטיין ואברהם ("יאיר") שטרן, מנהיג מחתרת לח"י. סיפורם של הזוגות הוא סיפור אהבה, מלחמה והקרבה, המתנהל בתקופת שלטון הבריטים ומאבק המחתרות. שם הספר נגזר משירו המפורסם של אברהם "יאיר" שטרן, "חיילים אלמונים".

תקציר העלילה עריכה

הסיפור מתרחש על רקע ימי שלטון הבריטים בארץ ופעילות המחתרות. שושנה ותומאס נפגשים במקרה, ותומאס מתאהב בה ממבט ראשון. אף על פי שהיא מסרבת לו, תומאס אינו מוותר, ומצליח בסופו של דבר לקבוע איתה פגישות. במקביל לכך, גם אהבתם של רוני ואברהם מתפתחת. אברהם עולה מפולין ובמהלך לימודיו באוניברסיטה העברית הוא פוגש את רוני בורנשטיין, צעירה תמירה ויפה, שמשפחתה עלתה ארצה מאוקראינה. לאחר זמן מה הם מתחתנים. במהלך הספר מעמיקות פעולותיו של אברהם שטרן במסגרת האצ"ל, ובהמשך הוא מקים את הלח"י, עקב כעסו על שינוי העמדות של האצ"ל מול הבריטים.

הקצין הבריטי תומאס, מתקדם בדרגותיו בבולשת. במשך הזמן הוא הופך אגרסיבי יותר בפעולותיו מול המחתרות העבריות והלח"י בפרט. במקביל, תנועת הלח"י רודפת את וילקין בגלל יחסו לפעילי המחתרות. כתוצאה מהרדיפה ההדדית, מצאו "יאיר" שטרן ותומאס וילקין את מותם.[1]

תיאור הדמויות עריכה

שושנה בורוכוב עריכה

היא מתוארת כבחורה אצילה ויפת תואר, מלומדת ומשכילה, הדוגלת בזכות הנשים לעבודה מכובדת על פי רצונן והשכלתן, ולא על פי מגדרן. בנוסף, מתוארת שושנה, כהולכת בעקבות הוריה; היא מצטיירת כציונית וכבעלת זיקה חזקה לארץ ישראל. למען אהבתה היא מוכנה לסבול את יחסם השלילי של חברי המחתרות אליה, ואת התנגדות אימה לקשר שלה עם תומאס. שושנה נאמנה לתומאס ותומכת בו לכל אורך העלילה, אך מביעה הסתייגות מדרכי הפעולה שלו.[1]

תומאס וילקין עריכה

הוא מתואר כג'נטלמן אנגלי, נאמן לארצו ואמיץ. הוא מעניק חשיבות רבה להמשך השירות בצבא, כפי שחונך מלידה. תומאס מתואר כמתמיד במטרתו, ובפרט במטרה להשיג את ליבה של שושנה. הוא בעל ערכים ואידיאלים, אך מוכן להתפשר למען אהבתו לשושנה. סקרן בקשר לעולם הציוני, וליחסים הפוליטיים בארץ ישראל. בסוף ימיו דמותו מתקשחת כתוצאה מתפקידו כחוקר, והוא נחוש בדעתו לתפוס את "יאיר".[1]

רוני בורנשטיין עריכה

הספר מתאר את רוני בורנשטיין כבחורה נאה, משכילה, ציונית ופיקחת. בעלת כישרון במוזיקה, ואופקי התעניינות רחבים. היא מתוארת כדמות אמיצה, ובעלת תושייה בעיקר ברגעי הקושי. היא חזקה בחייו וגם לאחר מותו. חוזקה מתבטא בכך שהיא תומכת ב"יאיר" ונפגשת איתו למרות הפחד מהבולשת, וכן בכך שלאחר הירצחו היא ממשיכה לגדל את ילדם המשותף, ובונה חיים חדשים על אף הקושי ולמרות הצער על מותו.[1]

אברהם ("יאיר") שטרן עריכה

בחור אידיאליסט, ציוני. בולט בלימודיו כתלמיד מצטיין, כאיש רוח, וכאדם מעורב בפעילות פוליטית וארגונית. בזמן שהותו בארץ סופג מרוחה ומתרבותה של הארץ, נקשר לנופיה, ונסחף באהבת המולדת. בעל כישרונות אמנותיים רבים, בציור, ברישום ובמשחק, ואף מיטיב לדקלם שירה בשפת המקור. בעל יוזמה, מנהיגות, ומוכן למסור את נפשו למען אנשיו ולמען ארצו. אברהם כונה "יאיר" על שם אלעזר בן יאיר, ממפקדי המרד הגדול נגד הרומאים ומפקד הקנאים במצדה[2][1]

רקע היסטורי עריכה

בין 1917 ל-1948, בתקופת שלטון המנדט הבריטי בא"י, פעלו בארץ מחתרות עבריות שמטרתן הייתה לשחרר את ארץ ישראל מהשליטה האנגלית. ב-1920 הוקמה מחתרת "ההגנה" שמטרתה הייתה להגן על ביטחונם של היהודים מהתנכלויות הערבים. שיטת פעולתה של ההגנה נקראה ה"הבלגה" והיא התבטאה בהתגוננות ולא אפשרה פעולות תגמול והתקפה מול הערבים. לכן הוקמה ב-1936 מחתרת האצ"ל. בתחילה נקט האצ"ל בגישה ישירה יותר של פעולות תגמול מוגברות שגרמו אבדות כבדות לערבים, אך לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, התייצבו היישוב העברי וההנהגה העולמית הציונית, ובתוכם אצ"ל, לצד בריטניה נגד היטלר. ההכרזה על שיתוף הפעולה עם הבריטים גרמה למחלוקת קשה והובילה להקמת ארגון הלח"י ב-1941.

ארגון זה טען שהלחימה נגד בריטניה חייבת להמשך למרות מעורבותה במערכה נגד גרמניה.[3] פעולותיהם של חברי מחתרת "הלחי" היו אלימות וקיצוניות יותר מהמחתרות האחרות. בשלב מסוים שילבו ההגנה והבולשת הבריטית כוחות במטרה להפיל את הלח"י ולתפוס את מנהיגה, אברהם שטרן.

הספר עוסק בתקופת המאבק בין אצ"ל ולח"י מול ארגון ההגנה ובסיפור רדיפתו של אברהם שטרן, מנהיג הלח"י.[2][1]

האירועים בספר לעומת האירועים ההיסטוריים עריכה

מהלך האירועים המרכזי בספר מתבסס על האירועים ההיסטוריים כפי שקרו. שני סיפורי האהבה בספר, סיפור האהבה בין תומאס וילקין, קצין הבולשת הבריטי, לשושנה בורוכוב וסיפור האהבה בין רוני בורנשטיין ואברהם "יאיר" שטרן, התרחשו במציאות.

בנוגע לסיפור הסגרתו ותפיסתו של יאיר, מקום ההסגרה ועצם פעולת התפיסה, כל אלה תואמים את הסיפור ההיסטורי.

עם זאת, המחקר ההיסטורי חלוק בדעתו בנוגע לדרך הוצאתו להורג של "יאיר".[2] יש הטוענים כי בעניין זה, לקח לעצמו הסופר חופש ספרותי ושילב בסיפורו רק אחת הדעות.

תום שגב מציין אי דיוקים העולים מהספר:

  1. קונרד שיק לא היה "חוקר בריטי" (עמ' 23), כי אם בונה שעוני קוקייה שווייצרי שהפך לאדריכל.
  2. הנציב העליון ג'ון צ'נסלור לא פיקד על יחידת פרשים של המשטרה שמשימתה הייתה להסיר את פרגוד ההפרדה בין גברים לנשים, פרגוד אותו הקימו היהודים ברחבת הכותל המערבי (עמ' 53) זאת מפני שבאותו היום הוא עוד לא נכנס לתפקידו ולא שהה בארץ ישראל.
  3. יהודה לייב מאגנס לא עמד בראש אגודת "ברית שלום" (עמ' 55) ולמעשה אף לא נמנה עם חבריה חרף אהדתו למטרותיה.
  4. 28 בספטמבר 1944, ערב מותו של תומאס וילקין (עמ' 270), לא היה ערב יום כיפור.
  5. האיש, ששליחו של שטרן פגש בביירות (עמ' 177), אוטו ורנר פון הנטינג, לא היה שגריר גרמניה בלבנון.[4]

ביקורות עריכה

ביקורות רבות נכתבו בעקבות הספר "ימים אדומים" מאת רם אורן.

רוב הביקורות שיבחו את עושר העלילה, ואת סגנון הכתיבה. הביקורות התייחסו לחידוש שבכתיבת ספר היסטורי המוצג בצורה מעניינת ומהנה. מצד שני, ביקורות אחרות הסתייגו מהסגנון ההיסטוריוני שבו נכתב הספר. ביקורות אילו טענו שהסגנון הרגיל של רם אורן חסר בספר זה. מבקרים מסוימים אף הדגישו את אי הדיוקים ההיסטוריים בספר ואת הבעיות באמינות האירועים. צוין גם שדעתו של רם אורן על האירועים המתרחשים בסיפור מוטה קיצונית לטובת "יאיר" שטרן, ולרעת תומאס וילקין. זאת למרות העובדה שפעולות הטרור נעשו מצד ארגון הלחי ובהוראת יאיר.[5][4]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 רם אורן, ימים אדומים, 2006
  2. ^ 1 2 3 אברהם שטרן-"יאיר": חייו, פועלו ומותו, באתר העמותה להנצחת מורשת לח"י
  3. ^ יוסף הלר, לח"י אידיאולוגיה ופוליטיקה 1940–1949 כרך א', 1989, עמ' 84
  4. ^ 1 2 תום שגב, האנשים שחיו בארץ ישראל, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2006
  5. ^ ביקורות ספרים על הספר "ימים אדומים", באתר סימניה