ימת ואן
ימת ואן (בטורקית: Van Gölü, בארמנית: Վանա լիճ, בכורדית: Gola Wanê) היא ימה ממקור געשי במזרח טורקיה בין נפת ואן ונפת ביטליס. שמה של הימה התפתח ככל הנראה מהמילה ביאינילי (Biainili) שהיה שמה של ממלכת אוררטו באוררטית.
 | |
| כנסיית הצלב הקדוש על האי אקדאמאר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
 טורקיה |
| סוג |
אגם מלח  |
| מידות | |
| שטח | 3,755 קמ"ר |
| נפח | 576 קמ"ק |
| גובה | 1648 מטר מעל לפני הים |
| אורך מרבי | 120 ק"מ |
| אורך | 120 קילומטר |
| רוחב מרבי | 80 ק"מ |
| רוחב ממוצע |
80 ק"מ |
| עומק מרבי | 451 מטר |
| עומק ממוצע | 171 מטר |
| מידע נוסף | |
| מליחות |
23 פרומיל |
| נהר מזין |
Ankyusner, Delicav, Artske, Artshesh, Hoşap Suyu, Berkri, Garala, Gayl |
| אגן ניקוז | 12,500 קמ"ר |
| מדינות באגן הניקוז |
טורקיה |
| אורך קו החוף | 430 ק"מ |
| ערים | ואן, טאטוואן |
| קואורדינטות | 38°38′00″N 42°49′00″E / 38.633333333333°N 42.816666666667°E |
  | |
גאוגרפיה עריכה
שטחה של הימה, שהיא הגדולה במדינה, הוא 3,755 קמ"ר, והיא שוכנת בגובה של 1,648 מטרים מעל פני הים. אורכה המרבי 120 ק"מ ורוחבה 80 ק"מ. הימה ניזונה ממספר נחלים קטנים הזורמים מן ההרים המקיפים אותה, עומקה המרבי הוא 451 מטרים ועומקה הממוצע 171 מטרים.
הימה נעדרת ניקוז; היא נוצרה כאשר מוצאה נחסם בשלב כלשהו בתקופת הפליסטוקן על ידי לבה שזרמה מהר נמרוט לעבר מישור מוש שממערב לה. ימת ואן חשופה לשינויים קיצוניים במפלס מימיה. בסמוך לעיר טאטואן (Tatvan) על חופה המערבי של הימה, נצפה בשנת 1901 קו חוף גבוה באופן משמעותי ממפלסה של הימה באותה עת. מאידך, במשך שנות התשעים של המאה ה-20 עלה מפלס מימי הימה בשלושה מטרים לפחות, תוך שהוא גורם להצפת שטח חקלאי ניכר. לאחר תקופה של יציבות במפלס שבו מימי הימה ונסוגו, ונראה כי לאחרונה חודשה מגמת העלייה.
מימי הימה מתאפיינים בערך הגבה גבוה (בסיסי) ועשירים במלחים כדוגמת נתרן פחמתי, המשמשים כחומרי חיטוי וניקוי (ניתן לכבס בגדים במימי הימה ללא צורך בסבון). בשל המליחות הגבוהה של המים, רק מין אחד של דג המליח מסוגל לשרוד בהם, והפריטים מתרכזים בסמוך לשפכי הנחלים המזינים את הימה.
הימה שנשלטה בעבר על ידי הארמנים, הייתה אחת מ"שלוש הימות של ארמניה" (שתי האחרות היו ימת סוואן בארמניה וימת אורמיה באיראן). הארמנים בנו כנסיות ומנזרים רבים לאורך חופי הימה ועל חלק מהאיים שבה. המבנה שהשתמר באופן הטוב ביותר הוא כנסיית "הצלב הקדוש" מתחילת המאה ה-10 לספירה על האי אקדאמאר. אתר היסטורי חשוב נוסף הוא מצודת ואן (Van Kalesi) הניצבת סמוך לעיר ואן, על שרידי העיר טושפה, בירת ממלכת אוררטו.
הימה שוכנת במרכז אזור חקלאי והגידולים העיקריים הם פירות ודגנים. האזור ידוע בגזע חתולים ייחודי (בעל פרוות גוף לבנה וזנב וראש בצבע אחר) שמקורו בסביבת הימה והמכונה ואן טורקי (Van kedesi).
קו הרכבת המקשר את טורקיה ואיראן נבנה בשנת 1970 והוא "חוצה" את הימה באמצעות מעבורת בין הערים טאטואן וואן. פרויקט זה היה חלק ממסילת הברזל הטרנס-אסיאתית. לאורך הקו פועלות רכבות במסגרת "אקספרס ימת ואן" (Van Gölü Ekspresi) המגיע עד איסטנבול.
מאז 1995 לערך נפוצו עדויות על מפלצת באורך של כ-15 מטרים המתגוררת לכאורה במימי הימה, ואשר זכתה לכינוי "המפלצת של ימת ואן" (Van Canavarı). עוזר הוראה מאוניברסיטת ואן אסף למעלה מאלף עדויות בנושא וקיבץ אותן לספר.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- גלריית תמונות של ימת ואן
- ימת ואן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)