יסמין ורדימון

כוריאוגרפית, רקדנית ומנהלת אמנותית

יסמין ורדימון (נולדה ב-1971) היא כוריאוגרפית, רקדנית ומנהלת אמנותית, ילידת ישראל, הפועלת בממלכה המאוחדת. בשנת 1998, הקימה להקת מחול משלה בבריטניה -Jasmin Vardimon Company. ורדימון היא אמן עמית של תיאטרון סאדלרס וולס, מאז 2006.

יסמין ורדימון
לידה 1 בפברואר 1971 (בת 53)
עין החורש, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חבר במסדר האימפריה הבריטית (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://jasminvardimon.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ורדימון נולדה בקיבוץ עין החורש, אביה נדב ורדימון, היה המנהל האמנותי של מועדון צוותא בתל אביב. היא החלה לרקוד בגיל 14, ואחרי הצבא הצטרפה ללהקת המחול הקיבוצית בה הייתה חברה חמש שנים. המנהלת האמנותית של הלקה, יהודית ארנון, הציעה לוורדימון ליצור כוראוגרפיות לרקדני הלהקה[1]. אחת מהיצירות שלה, "אקו לא שמה", זכתה בפרס הראשון בתחרות שהתקיימה במרכז סוזאן דלל ב-1995, ואורגנה בידי המועצה הבריטית (British Council). הפרס כלל ביקור בן חודש בלונדון והשתתפות בפסטיבל מחול. לאחר מכן עזבה את להקת המחול הקיבוצית ועברה לאירופה, שם עבדה בתור רקדנית במספר פרויקטים בצרפת, שווייץ ואנגליה[2].

בשנת 1997, עברה באופן קבוע ללונדון, בעקבות חברה לחיים, האמן גיא בר אמוץ, שהחל ללמוד ב קולג' גולדסמית'ס, של אוניברסיטת לונדון. כבר באותה שנה הקימה להקת מחול משלה והעלתה את עבודתה הראשונה, שנקראה "ת'רפיסט"[3].

בשנת 1998, ורדימון הפכה לאמן שותף ב-"The Place", מרכז מוביל למחול עכשווי בלונדון. בשנת 1999 עברה להקתה למחוז יורקשייר בצפון אנגליה, בעקבות תמיכה שקיבלה כדי לפעול כלהקת מחול מקומית, ושם פעלה עד 2005. מאז 2001, "להקת יסמין ורדימון" ממומנת באופן קבוע על ידי מועצת האמנויות של אנגליה ומוסדות אמנות נוספים, יוצרת ומופיעה בקביעות בתיאטראות ברחבי בריטניה, ומסיירת ברחבי העולם[3].

מאז 2006, ורדימון משמש ככוראוגרפית הבית של תיאטרון סאדלרס וולס (Sadlers Wells)[4]. וב-2013 מונתה למנהל האמנותית הראשונה של להקת המחול הלאומית לנוער, הפועלת בתיאטרון.

בשנת 2009 פיתחה ורדימון תוכנית להשכלה גבוהה, שמנוהלת מאז על ידי להקתה, כתעודה לתואר שני בתיאטרון פיזי לרקדנים ושחקנים ב"רויאל הולוואי, אוניברסיטת לונדון". מאז ספטמבר 2011, ורדימון משמשת פרופסור אורח באוניברסיטת וולברהמפטון.

בשנת 2012 עברה להקתה לעיר אשפורד, במחוז קנט בשנת 2012, ופתחה את מרכז היצירה החדש שלה. המרכז מוקדש למחקר ויצירה של הפקות עתידיות, כמו גם לחינוך ולימוד אמנותי רב תחומי. באותה שנה השיקה ורדימון במרכז את JV2, קורס מתקדם להעשרת רקדנים[4].

יצירתה עריכה

יצירתה של ורדימון מתמקדת בתיאטרון מחול (מחול שיש לו גם נרטיב), ההפקות שלה גדולות בדרך כלל, והיא נוהגת לבוחן מאות רקדנים לפני שהיא בוחרת ומשלבת אותם במופעיה[5]. ורדימון משתפת פעולה עם בן זוגה, האמן גיא בר אמוץ, שהוא הדרמטורג של להקתה, ושיתפה פעולה עם היוצרים הישראלים: אהד פישוף שיצר פסקולים לעבודותיה[5], וחופש שכטר, שהיה חבר בלהקתה ואחר כך היקם להקה משלו בלונדון[6].

רשימה חלקית של יצירותיה:

  • "Therapist"‏ (1997)
  • "Madame Made"‏ (1998), דואט בהשראת "המשרתות" מאת ז'אן ז'נה.
  • "Yesterday"‏ (2007), מבחר קטעים מהרפרטואר של להקתה, שקובצו כדי לציין עשור להקמתה[7].
  • "7734" (2010) מופע שהוא שילוב של וידאו, טקסט, מוזיקה ותיאטרון מחול העוסק בשואה ובאכזריות האדם[8]. בשנת 2012, חויבה ורדימון להמיר את המוזיקה של ריכרד וגנר שפותחת את היצירה, על מנת להעלות אותה באולם האופרה הישראלית בתל אביב[9][10].
  • "Maze "‏ (2015), שיתוף פעולה עם האדריכל והמעצב רון ארד, עבור "גלריה טרנר". יצירת מחול אינטראקטיבית שבה כל אחד מהצופים צועד בין מבני ענק מספוג תעשייתי, שעיצב ארד וצופה באופן פעיל בסיטואציות השונות שיוצרים רקדני להקתה של ורדימון[11].

פרסים והוקרה עריכה

ב-2000 זכתה בפרס ג'רווד לכוריאוגרפיה[12].

ב-2013 זכתה ורדימון להכרה על ידי מכון התיאטרון הבינלאומי (ITI), שקיבלה פרס על מצוינות במחול בינלאומי, כהוקרה על עבודתה הכוריאוגרפית. תרומתה של ורדימון למחול ולתיאטרון הוכרה גם על ידי רויאל הולוויי, אוניברסיטת לונדון, שקיבלה תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2014[4].

בשנת 2018 קיבלה מלגת כבוד מהמכון לאמנויות ברצלונה.

ב-2022 פורסם שתקבל תואר חברה במסדר האימפריה הבריטית (MBE) על תרומתה בתחום הריקוד[13][14].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יסמין ורדימון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^   רות אשל, יהודית ארנון: מחול אחרון ופרידה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2013
  2. ^ קרן רוסו, רוקדת בפארק – ראיון עם יסמין ורדימון, באתר עלונדון, ‏11 במאי 2005
  3. ^ 1 2 טל לוין, עכבר העיר, מישראל ללונדון ובחזרה, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
  4. ^ 1 2 3 ג'וליה סטולר, מכשירה את הדור הבא: מופע של צעירי יסמין ורדימון בלונדון, באתר עלונדון, ‏24 באפריל 2019
  5. ^ 1 2 רוני דורי, אתמול היה טוב, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
  6. ^   שיר חכם, חופש התנועה של חופש שכטר, באתר הארץ, 1 ביולי 2013
  7. ^ ביקורת:
    רות אשל, Yesterday של יסמין ורדימון: חלומות של אתמול, באתר הארץ, 4 במרץ 2010
    נטע אלכסנדר, עכבר העיר, Yesterday של יסמין ורדימון: פוטנציאל לא ממומש, באתר הארץ, 3 במרץ 2010
  8. ^ ביקורות:
    אלעד סמורזיק, לרקוד בין מגדלי השמירה וערימות הבגדים, באתר הארץ, 28 באפריל 2012
    Luke Jennings, Jasmin Vardimon Company: 7734 – review, הגרדיאן, ‏באוקטובר 2010
  9. ^ אלעד סמורזיק, האופרה צנזרה קטע של ואגנר מיצירת מחול, באתר הארץ, 8 באפריל 2012
  10. ^ פרופ' שמאי שפייזר, צינזור ואגנר, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
  11. ^ ביקורות:
    גיל נוה, לרקוד בתוך מבוך מספוג, באתר הארץ, 14 באפריל 2015
    Lyndsey Winship, 'Choose your path': lose yourself among the dancers in Margate's Maze, הגרדיאן, ‏4 במרץ 2015
  12. ^ רוני דורי, להקת המחול הלונדונית של יסמין ורדימון תופיע בישראל, באתר הארץ, 4 ביוני 2009
  13. ^ שירית גל, לונדון, הכוריאוגרפית הישראלית יסמין ורדימון קיבלה עיטור כבוד מהמלכה אליזבת', באתר ynet, 2 ביוני 2022
  14. ^ הלונדון גאזט, מספר 63714, עמוד B25‏, 2 ביוני 2022