יסעורון אטלנטי
יסעורון אטלנטי (שם מדעי: Hydrobates leucorhous) הוא עוף ימי קטן ממשפחת היסעורוניים.
 יסעורון אטלנטי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יסעוראים |
| משפחה: | יסעורוניים |
| סוג: | יסעורון |
| מין: | יסעורון אטלנטי |
| שם מדעי | |
 Hydrobates leucorhousוייו, 1818 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
אזורי המחיה עריכה
היסעורון האטלנטי מקנן באיים מבודדים ובלתי נגישים באזוריהם הצפוניים והקרים של האוקיינוסים האטלנטי והשקט. מושבותיו ממוקמות סמוך לים, לרוב מוסתרות, כמו סדקים וכוכים של צוקים סלעיים, מאורות קטנות וכדומה.
בעונות הקינון הוא פעיל בשעות הלילה באופן בלעדי, על מנת למנוע טריפה על ידי שחפים וחמסנים.
מחוץ לעונת הקינון הוא מבלה את מרבית זמנו בשוטטות בים הפתוח. בשל עובדה זו, יחד עם העובדה שהוא מקנן באיים די נידחים, קשה לצפות בו מן היבשה. רק בזמן סערות הוא נוטה להתקרב ללשונות יבשה. המושבה הגדולה ביותר של היסעורון האטלנטי נמצאת באי בקאלייה שבמזרח קנדה, שם חיים למעלה משלושה מיליוני זוגות של יסעורונים אלו.[1] היסעורון האטלנטי נצפה גם בחופי ישראל והים התיכון.
תיאור ואורח חיים עריכה
אורכו של היסעורון האטלנטי 18 - 21 ס"מ, ומוטת כנפיו - 43 עד 48 ס"מ. ניצוי גופו כהה (חום - שחור), למעט אזור הישבן העליון - הצבוע לבן. מעופו תזזיתי, וכנפיו מטפפות על מי האוקיינוס כאשר הוא צד פלנקטון. יכולת ההליכה שלו, כמו של יתר היסעורונים, היא קצרת טווח - והוא מסוגל ללכת רק מרחק קצר עד למאורתו. נחיריו נראים כצינור כדי למנוע כניסת מים דרכם. ליסעורון האטלנטי חוש ריח מפותח ביותר, בעזרתו הוא מוצא את מזונו, הכולל דגים, רכיכות ופלנקטון. כשטורף כלשהו מתקרב ליסעורון האטלנטי, היסעורון פולט מפיו נוזל שמנוני ומסריח, שמבריח את אויביו. הנקבה מטילה ביצה יחידה, שבצדה הרחב יותר טבעת של נקודות דהויות. הנקבה דוגרת על הביצים כחודשיים עד שהן בוקעות. ההורים מאכילים את הגוזלים משך כחודשיים, ולאחר שבועיים, במהלכם כנפיהם מגיעות לאורך המתאים, הגוזלים עוזבים את הקן.
אריכות ימים והתארכות הטלומרים עריכה
תוחלת חייו של היסעורון האטלנטי היא 30 שנים ויותר, והיא חריגה באורכה ביחס לעופות בגודל דומה.
ליסעורון האטלנטי תכונה גנטית מיוחדת. ב-2003 הבחינו מדענים שאצל היסעורון האטלנטי, הטלומרים (רצפי DNA בקצוות הכרומוזומים שבין השאר מגנים עליהם מאיבוד מידע גנטי בשכפול) מתארכים עם הגיל, ולא מתקצרים[2]. תופעה זו נצפתה גם בלובסטרים וגם בסוגים מסוימים של צבים. ייתכן שהיא המסבירה את אריכות ימי היסעורון האטלנטי, כמו גם את אריכות ימי הלובסטרים והצבים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- יסעורון אטלנטי, באתר ITIS (באנגלית)
- יסעורון אטלנטי, באתר NCBI (באנגלית)
- יסעורון אטלנטי, באתר GBIF (באנגלית)
- היסעורון האטלנטי באתר U.S. Geological Survey
- גלריית תמונות