יעל בלבן
יעל בלבן (נולדה ב-1958) היא אמנית רישום ופיסול ישראלית, בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת תואר שני מבצלאל. עבודות הפיסול שלה משלבות חומרים מן הנמצא, כגון קפיצים, אבובים וחלקי חילוף. בעבודות הרישום שלה היא מיישמת שיטה ייחודית שפיתחה, של רישום ספירלי היוצר אשליה של תלת-ממד. זכתה במגוון פרסים והציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בישראל ובעולם. היא מתגוררת ויוצרת בחיפה ומרצה ב"סל תרבות ארצי".
 | |
| לידה |
1958 (בת 66 בערך) מוסקבה, ברה"מ  |
|---|---|
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה |
רישום, פיסול |
|
www | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יעל בלבן נולדה במוסקבה. היא הגיעה לארץ כילדה עם אמה והתמודדה עם הרצון להשתייך. למדה בהדסים, בהמשך שרתה בצבא בחיל אוויר. לאחר הצבא סיימה תואר במתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת תל אביב. לאחר הלימודים חיפשה כיוונים של רוחניות בדת וחזרה בתשובה. אולם, מספר שנים מאוחר יותר עזבה את הדת ומצאה את מקומה ביצירה. היא למדה אמנות במדרשה לאמנות בבית ברל ובבצלאל. כיום חיה ועובדת בחיפה. בלבן החלה את פעילה האמנותית בגיל מתקדם יחסית כשהיא בת 45, בשנת 2003.[1]
"הכל התחיל מהחתימה,"[2] מספרת יעל בלבן. רק אחרי שנים רבות של השתקה מצד הוריה גילתה בלבן פרטים רבים בהיסטוריה המשפחתית, ובעיקר סיפור ההוצאה להורג של סבה, בוריס פומיץ' אסקין, על ידי סטלין בשנת 1938 באשמת בגידה במולדת. היה זה העונש החמור ביותר האפשרי – הוצאה להורג בירייה והחרמת רכוש. בשנת 1957, שנים אחדות לאחר מותו של יוסיף סטלין, קיבלה המשפחה מסמך המטהר את שמו של הסב. אביה של בלבן, שהגיע לביקור בארץ בשנות ה-90, הביא אתו את מכתב הטיהור ובקש ממנה "לעשות אתו משהו". הייתה זו נקודת ההתחלה של יצירתה של בלבן באמנות. מאז הרגישה והבינה את ערך השליחות שמתגלם באמנות. עבודתה הראשונה הוצגה במסגרת תערוכה במדרשה ונקראת 'חתימת הפקיד'.[3]
מהסלסול של החתימה במסמך המקורי התפתחה שפת האמנות של יעל בלבן אותו היא מכנה 'רישום ספירלי.' הוא נעשה באמצעות רישום ידני אוטומטי ברפידוגרף – עט דיו נוזלית המיועד לשרטוט טכני ובעזרתו היא רושמת לולאות ספירליות. השימוש ברפידוגרף יוצר אפקט של תמונה תלת־ממדית ומקנה לעבודות שפה ויזואלית ייחודית.[4] בעזרת טכניקת הרישום הספירלית יוצרת יעל בלבן ציורים עדינים ויפהפיים. יצירותיה של בלבן מתכתבות עם מגוון נושאים תרבותיים, ביניהם תולדות האמנות, מוזיקה, מדעים וספרות.[5] הקווים הספירליים ברישומיה משולים למלאכת רקמה סיזיפית. הרישום האינטנסיבי מדגיש את האיכויות הישירות והעוצמתיות של הרישום כמדיום אינטימי וביוגרפי,[6] קיימת ברישום ייחודיות אינטואיטיבית ואקספרסבית.[7]
יעל בלבן מרצה בתוכנית החינוכית "סל תרבות ארצי", החושפת תלמידים לתרבות ואומנות. במפגשים, היא משוחחת עם התלמידים על תהליך היצירה ועל מקומה של האמנות בחייה, כעולה מרוסיה, כנכדה לסב שהוצא להורג, וכאם לשבעה ילדים.[8] יעל הציגה את אמנותה בעשרות תערוכות יחידניות וקבוצתיות, וזכתה במספר פרסים, ביניהם בפרס שרת התרבות והספורט לאמנות פלסטית, בשנת 2014.[5]
יצירתיות והשפעות עריכה
בעבודותיה, מצליחה יעל בלבן לברוא עולמות דמיוניים מלאי השראה, טעונים בשאלות של חיים ובנייה, הרס ומוות, פירוק והרכבה. היא יוצרת רשת של קשרים, מארגים, רקמות ומרחבים, שאין להם גבול. יש עבודות המעבות את המתח בין החלק הגברי לחלק הנשי שבהן. היא משתמשת בחומרים כגון קפיצים, חלקי חשמל ומכונות שהם טריטוריה גברית מסורתית ויוצרת מהם מצב שיש בו הפרדה בין הגוף לתשוקה והופך את הגוף לאובייקט.[9] עבודות מסוימות מושפעות מלימודי המתמטיקה והמחשבים של בלבן שבהן היא חוקרת את מגבלות הרישום המסורתי, ומחפשת את הקשר בין העולם הטבעי לעולם המלאכותי, בניסיון למדוד את העולם שאין בו אפשרות להפטר ממכונות וטכנולוגיה.[10] אפשר לראות את "המכונה" הגברית של בלבן כאימפוטנטית, חסרת יכולות בריאה והרס שאין ביכולתה לייצר אמנות. לצד זאת, ניתן גם לראות במכונת הרישום רחם נשית, יצרנית, השרויה בכאוס המשתק את פעילותה. הרישומים של האמנית יוצרים מתח בין אטמוספירה תוקפנית ואלימה מחד גיסא, לבין שבריריות פרומה מאידך גיסא. הרישום שקט ומנותק מהמציאות ומתמקד ברגש והאמנית מנהלת מאבק כדי לתת ביטוי לחלקים נסתרים ומוסתרים בנשיותה.[9]
בעבודותיה עוסקת בלבן בסיפורה הביוגרפי. לדבריה, רבים מזיכרונות הילדות שלה נמחקו, והרישום האוטומטי, האינטואיטיבי מחזיר אותה לעבר ולעיתים הזיכרונות מתבהרים וכך היא רוקמת את הביוגרפיה האבודה שלה.[7] סיפורה הביוגרפי מתחבר גם לביוגרפיה של תולדות האמנות הפמיניסטית. בעוד הגניאולוגיה המשפחתית והמורשת עוברת דרך רוסיה הקומוניסטית ודרך היהדות, דומה כי המורשת האמנותית נסמכת דווקא על אווה הסה, אמנית שכבר באמצע שנות ה-60 עבדה בחומרים כמו לטקס וחבלים, ויצרה צורות טבעתיות וצורות מופשטות אורגניות המתייחסות לחלל. בתערוכת הסיום שלה בבצלאל, לדוגמה, יצרה בלבן פסל מפנימיות גלגלים מנופחות.[1] עבודותיה של בלבן מזכירות גם את עבודותיהן של לואיז בורז'ואה, דינה שצ'ופק, מירית כהן, תמר גטר, מיכל נאמן ואחרות וכך היא מתכתבת באופן טבעי עם הפמיניזם של שנות ה-2000 ועם העיסוק בנשיות.[9]
עבודותיה של יעל בלבן מושפעות גם מקשר עמוק לאמנות הקלאסית. עבודותיה מושפעות מיצירות כמו ונוס מאורבינו של טיציאן (1538), ומוטיבים הלקוחים מן הקפלה הסיסטינית של מיכלאנג'לו. לדוגמה, בלבן משתמשת בגוף האידיאלי (Ignudi) של מיכלאנג'לו ומפשיטה אותו מהנפח הפיסולי שלו, משבשת את צורותו ומעוותת אותו.[7] עם זאת, ציורי הגברים של בלבן מעידים גם על השפעתה הפמיניסטית של יהודית לוין שעבדה בסוף שנות ה-70 ויצרה גם היא דמויות גבריות בתנוחות שונות.[10] רישומי החיות שלה מושפעים מרישומי החיות של אנטוניו פיזנל, דירר (Durer) והאמן וונצ'לסאוס הולר בן המאה השבע עשרה. האמנות הרישומית שלה מתכתבת גם עם עבודות Art Brut, עבודות סריגה ביתיות, והתבוננות באלבום המתייחס לאורח החיים, התלבושות והחפצים של תרבות הסמוראים.[7]
אחדים מרישומיה של יעל בלבן מציגים גם את ההיבט הלוקאלי, החיפאי, שאתו היא נפגשת ביומיום. מראות העיר המעורבת והרב תרבותית, הנוף הפנורמי, הכיפות והמינארטים של המסגדים, כיפת מקדש הבאהיים, תורני האוניות בנמל, נחשי הרכבות, ופניני האורות העוטפים את העיר – כל אלה חודרים כערך מוסף למרחבי היצירה ומופיעים בעבודותיה בנקודות מבט הצופות מלמעלה ונותנות תחושת ריחוק.[9]
השכלה עריכה
- 1978–1981 תואר ראשון במתמטיקה ומדעי מחשב, אוניברסיטת תל אביב
- 2003–2006 השלמות לתואר ראשון באמנות, המכללה האקדמית בית ברל
- 2006–2008 M.F.A באמנות פלסטית, בצלאל, ירושלים
תערוכות יחיד עריכה
| 2016 | פט, גלריה הקיבוץ, תל אביב |
| 2014 | נורא יפה יפה נורא, גלריה הקיבוץ, תל אביב
לא צפוף, גלריה קיבוץ גבעת חיים איחוד |
| 2013 | גוף ללא גוף, שתי תערוכות יחיד בחלל גלריה מרינה גיסיץ', ס. פטרסבורג |
| 2012 | עושים סדר, גלריה עירונית רחובות |
| 2011 | זמן אבוד, עבודות לקיר ולפיר, מוזיאון ינקו דאדא |
| 2010 | קפוסטה, גלריה שי אריה, ת"א
מגן אנטואנט, בית קנר, גלריה עירונית ראש"ל תשוקת הריזום, מוזיאון גינוסר, חוף כנרת התקפת רישום, קיבוץ כברי |
| 2009 | פרמננט, גלריה שי אריה, תל אביב |
| 2008 | ששה ל_סף, בית האומנים ע"ש זריצקי, תל אביב, אוצרת אורלי הופמן
אוויר של כולם, מרכז אומנות ירושלים, אוצרת אליזבת דור |
תערוכות קבוצתיות עריכה
| 2017 | אשה לאחותה, מוזיאון הרצלילנבלום
דימוי יומי – מגזין אינטרנטי "ערב – רב" |
| 2016 | לבן על לבן, מוזיאון מאנה כץ, חיפה
מכירת חורף, שער 3, חיפה כמיהה למיתוס, אוטופיה, מוזאיון חיפה גלבי, גלריית המשכן, בית מאירוב פעילים, מחנה ציור, מוזיאון הנגב מגדל בבל, גלריה סכימה, ניו יורק |
| 2015 | אלף-ארט, גלריה שרה ארמן, תל אביב
הרוח הישראלית, הרצלילנבלום, תל אביב מכירה פומבית כתמיכה לקרן תרבות ואמנות (מיסודו של משרד החוץ), תיאטרון פרנקו פרנטי, מילנו שער 3, עיר תחתית, חיפה |
| 2014 | על קווי הדמיון, מוזיאון תל אביב אגף החינוך
On a Move משכן אמנים הרצליה, במסגרת Oversee’s סלון חורף, פיינברג פרוג'קטס דינרפרטי משולש שיקגו, מוזיאון חיפה תביא לי נכד "החדש והרע", חיפה תערוכה זוגית עם חיה רוקין (ביתי) מעבר לנייר, רשמיםV, ביאנלה ארצית חמישית לרישום, ירושלים |
| 2013 | כבת סתיו ביאנלה חמישית לרישום ירושלים
וריאציות על ריקוד סדנאות אמנים יבנה רישומי כתב מוזיאון וילפרד ישראל קיבוץ הזורע יריד אמנות במוסקבה עם גלריה מרינה גיסיץ' יריד אמנות בווינה השתתפות עם גלריה מרינה גיסיץ' צבע גלילי תווך סייטספיסיפיק 3 ת"א רשימות סרוגות קלישר תתקרבו אורי פיינברג פורג'קטס ת"א קרייר פיג'ון גלריה מטרופוליס נ"י פלסטר נמל ת"א יפו סייט ספסיפיק דופק מקומי בית האמנים ת"א אמנים זרים יריד אמנות בולוניה איטליה |
| 2012 | אנימה/ויסצרה גלריה מרי לור פלייש רומא
יד שמאל גלריה שרייבר אוניברסיטת תל אביב ממעמקים רשות השידור עבודה בתהליך ניסוי כלים 9 ת"א נפגשים עם פסנתר רחבת סינמטק ת"א חתימה פורטוגל ואיטליה |
| 2011 | פרויקט מוסללה, ירושלים
קופים 9 אנשים, פסאג' באלנבי, ת"א קשרי רישום, מכללת אמנות בסיאנה, איטליה תערוכת דואר בינלאומית, ריצ'מונד, קנדה פינות ועקומות, ארגון של הגוס, לוס אנג'לס, ארצות הבריתNurtureart Benefit, ניו יורק, ארצות הברית דרך העץ, גלריה קריית האמנים טבעון Much More Contemporary Young Art & Discounts גלריה שי אריה, ת"א עד הקצה – בית האמנים, ת"א אין פרחים שחורים – גלריית פירמידה, חיפה Carrier Pigeon - סקרד גלרי, ניו יורק. מולדת Rodinaפירמידה, חיפה אמן מביא אמן, אירוח של רותי הלביץ כהן, פירמידה, חיפה |
| 2010 | חיפה-פובלידיב - חיפה, בולגריה, פובלידיב, חיפה, פירמידה
שכנות, פסטיבל חג של החגים, חיפה רשמים 4, ביאנלה לרישום, בית האמנים, ירושלים שכנים, חג של החגים, חיפה שיתוק שינה, KG45ת"א, במסגרת אוהבים אמנות שכבות, פירמידה, חיפה חולמים מציאות, פירמידה, חיפה פסטיבל שם, מכללת ק' באר שבע עמותת תמר, תערוכת מכירה לצורך תרומה לעמותה צבע טרי 3, יפו, ביוזמת גלריה שי אריה שרידים, סרז' תירוש, יפו תערוכת מכירה למען מלחמה באיידס, בנק הפועלים לחם ושושנים, תערוכת מכירה |
| 2009 | זהירות/אמנות, אמנות בחיפה
חיבורים, חג של החגים, ואדי ניס נס, חיפה לא בהכרח נשי, גלריית פירמידה, חיפה מצד שני, הרצליה למכירה, גלריה שי אריה, תל אביב רגישות לסביבה, ביאנלה לאמנות ביערות מנשה משהו בתוך הלבן, גלריה לתרבות ואמנות, נצרת, אוצר פריד אבו שקרה סוף הדבר נמצא למעלה, גלריית פירמידה, חיפה סובניר, מוזיאון יגאל אלון, קיבוץ גינוסר, אוצרת נאוה שושני שלא נדע, גלריה שי אריה, תל אביב, אוצר בן צור |
| 2008 | עניין של שליטה?, גלריית פירמידה, חיפה, אוצרת סמדר שינדלר חלומות בחלונות, חג של החגים, ואדי ניס נאס
חברים של אלימה, גלריית המדרשה, תל אביב מתנה, גלריית ארטופיה, תל אביב, אוצרת רקפת וינר עומר סובניר, גלריית פירמידה, חיפה, אוצר אברהם אילת סלמה 008תערוכת בוגרים של תואר שני בצלאל, אוצרים נחום טבת ויוסי ברגר יום ולילה, גלריה גילית פישר, תל אביב קולה של מילה, זירה בינתחומית ירושלמים – אוצרת סמדר שינדלר צאן, גלריית בצלאל תל אביב – אוצרת הלן דה מיין |
| 2007 | מנוע, גלריית ב"ס לאמנות "מנשר" תל אביב, אוצר חיים לוסקי
שינה, גלריה עירונית ראשון לציון – אוצרת רקפת וינר-עומר רוקארט, מרכז למוזיקה משכנות שאננים ירושלים – אוצרת שרי גולן "איפה בחיפה", חיפה |
| 2006 | תערוכת בוגרים, מדרשה בית ברל – אוצרים אנג'לה קליין ושיבץ כהן |
| 2004 | אמנות הארץ, תחנת כוח רידינג תל אביב, אוצרת רותי דירקטור
קיר רויאל, גלריית המדרשה, ת"א אוצר דורון רבינא |
פרסים עריכה
| 2014 | פרס השרה של משרד התרבות והספורט 2014 |
| 2013 | פרס הצטיינות "צבע גלילי" רדיו קול רגע |
| 2009 | ציון לשבח ל"אמנית בדרך", פרס אברהמי - בית קנר, גלריה עירונית לאמנות, ראשון לציון |
| 2007 | פרס עידוד לעבודה בסטודיו – מחלקת אמנות של בצלאל
פרס הצטיינות של לי קופר – מחלקת אמנות של בצלאל |
אוספים עריכה
| 2010 | אוסף דייוויד רזניק, ניו יורק
אוסף משפחת פרץ אוסף אבי וניצה רייך |
| 2008–2009 | אוספים פרטיים. |
פרסומים עריכה
| 2013 | "אודות נייר" ספר על אמנות ישראלית ברומא בשיתוף גלריה מרי לור פלייש |
| 2010 | "Carrier Pigeon" מגזין מדע בדיוני ואמנות בניו יורק |
| 2010 | "מס. יוז ת"אCarrier Pigeon: Illustrated Fiction and Fine Art" מגזין מדע בדיוני ואמנות, מסדנת תחריט של ברוסוולדמן, ניו יורק |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יעל בלבן
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אורית חסון וולדר, Yתרבות, באתר ynet, 16 ביוני 2009
- ^ The clerk's Signature, www.yaelbalaban.com
- ^ אלי ערמון אזולאי, ביקור בסטודיו של יעל בלבן: הצורה מתנפצת, אי אפשר להמשיך אותה עד אינסוף, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2010
- ^ יעל בלבן | Yael Balaban, באתר www.israeliartists.co.il
- ^ 1 2 יעל בלבן – אמנות ישראלית, באתר www.artbeat.co.il
- ^ מאת מיטל רז, שלוש תערוכות רישום חדשות שאסור לפספס בתל אביב, באתר טיים אאוט, 2016-07-13
- ^ 1 2 3 4 אורה קראוס, עושים סדר, קטלוג תערוכה
- ^ יעל בלבן, באתר saltarbutartzi.org.il
- ^ 1 2 3 4 דרורה דקל, התקפת רישום, קטלוג תערוכה
- ^ 1 2 About Paper, Rome Italy: Galeria Marie – Laure Fleisch, עמ' 113