יעל דרויאנוב

יעל דרויאנוב (2 בנובמבר 1939 – 12 באוקטובר 1998) הייתה שחקנית התיאטרון הלאומי "הבימה" ופעילה חברתית. מייסדת עמותת "ילדי השלום".

יעל דרויאנוב

אין תמונה חופשית
לידה	2 בנובמבר 1939 תל אביב, ישראל
פטירה	12 באוקטובר 1998 (בגיל 58) תל אביב, ישראל
תקופת הפעילות	1957–1998 (כ־41 שנים)

ביוגרפיה

יעל דרויאנוב נולדה בתל אביב בתאריך ב' בנובמבר, ביום החג ה-22 להצהרת באלפור ליונתן ושרה.

נכדתם של ברכה והסופר אלתר דרויאנוב, מחבר "ספר תל אביב" ו-"ספר הבדיחה והחידוד".

נכדתם של אסתר ואלכסנדר מאכט, אלוף ליטא בשחמט והמנהל הראשון של הבנק לתעשייה.

אחיה היה איש העסקים אברהם (רמי) דרויאנוב שנקרא על שם סבו, הסופר הידוע.

גדלה בתל אביב.

בוגרת "תיכון חדש" בעיר בניהולם של אהרן ברמן וטוני הלה.

בנעוריה של יעל נישאה שרה בשנית למשה פחטר, מראשוני המהנדסים ילידי תל אביב, בנו של שלום פחטר, פעיל ציבור, מפרנסי תל אביב.

משחק בתיאטרון

מגיל צעיר החלה לשחק כילדה בתיאטרון.

בנעוריה שיחקה בתיאטרון הנוער "קלעים".

שרתה בלהקת הגדנ"ע ולאחר מכן בלהקת פיקוד המרכז עם חבר שלישיית "הגשש החיוור", שייקה לוי, אילי גורליצקי, עמוס אטינגר, עודד קוטלר ורבים וטובים נוספים.

לאחר שחרורה מהשירות הצבאי נסעה ללונדון ללימודי משחק ב-L.M.D.A

התיאטרון הלאומי "הבימה"

עם סיום הלימודים חזרה לארץ בשנת 1962 והתקבלה לשורות התיאטרון הלאומי "הבימה". מהצעירים והאחרונים שזכו להתקבל לשורות הקולקטיב בשנים האחרונות לקיומו כשהיה כמעט מעין מועדון חברים סגור. לאחר פירוק הקולקטיב בסיומו של אותו עשור המשיכה ככל חברי הקולקטיב להיות שחקנית קבועה.

במשך למעלה מרבע מאה שיחקה דרויאנוב בלמעלה משלושים הצגות מכל הסוגים, דרמטי וקומי, מתורגם וישראלי וזכתה לחלוק את הבמה פעמים רבות עם ענקי דור הנפילים של התיאטרון העברי בכלל ותיאטרון "הבימה" בפרט ובראשם הגברת הראשונה של התיאטרון העברי , השחקנית כלת פרס ישראל חנה רובינא והשחקנים חתני פרס ישראל אהרון מסקין, שמעון פינקל ורפאל קלצ'קין.

במקביל לעבודתה בתיאטרון הופיעה גם בקולנוע, ברדיו ובטלוויזיה.

"משפחת שמחון"

דרויאנוב התפרסמה בתפקיד "נאוה", בתם של "נח שמחון", בכיכובו של שמואל רודנסקי ורעייתו, "צפירה" בגילומה של ניורה שיין, אשתו בחיים, ב"משפחת שמחון", תסכית הרדיו שכתב משה בן אפרים, ששודר שלוש פעמים בשבוע בגלי צה"ל. עודד קוטלר שיחק את "גבי", אחיה הבכור בתסכית שהיה בשנות ה-60 פופולרי מאוד.

"ילדי השלום"

לאחר שנים רבות של משחק, בשנת 1988, שנת הארבעים למדינה, החלה להפנות את כל מרצה וזמנה לפעילות חברתית למען השלום והניסיון לקרב בין העמים כשייסדה את עמותת "ילדי השלום" וניהלה אותה במשך למעלה מעשור במטרה לקרב בין תלמידות ותלמידים, יהודים וערבים על ידי עשייה תיאטרונית משותפת. בשיאה של פעילות זו, בשנת 1998, הלכה לעולמה בטרם עת, בתל אביב, העיר בה התגוררה כל שנותיה בארץ.

חיים אישיים

דרויאנוב הייתה גרושתו של במאי הקולנוע והמרצה לקולנוע באוניברסיטת ת"א, פרופסור יגאל בורשטיין. לזוג בת, היוצרת והזמרת מאיה בורשטיין ובן, עו"ד אלכסנדר (אלי) בורשטיין שנקרא על שם רב-סבו, אלוף השחמט.

ההצגות בהן שיחקה בתיאטרון הלאומי "הבימה"

• נורית / הלנקה – "ילדי הצל" (1962)
• גב' פונצה – "כל אדם והאמת שלו" (1963)
• אליס – "סוף המירוץ" (1963)
• קורטיזנה – "קומדיה של טעויות" (1964)
• הייזל - "בלוז למיסטר צ'ארלי" (1965)
• דבורה – "השקיעה" (1965)
• גב' סורברי – "אוליבר" (1965)
• אסתר – "איציק ויטנברג (ציפור הגטו)" (1966)
• ביאנקה – "אותלו" (1966)
• דונה איזבלה – "האנוסים" (1966)
• אנטואנט פלושה – "יתוש בראש" (1967)
• ג'ין סטרטון – "שולחנות נפרדים" (1968)
• ירקנית/גנגסטרית – "ארתורו אוי" (1970)
• סיביל – "חג הסנדלרים" (1970)
• ג'וליה – "איזון עדין" (1970)
• דובה – "מעבר לגבולין" (1971)
• ליזה ארוניוס - "תאודור" (1971)
• שוש – "מזל בתולה" (1972)
• מאי – "חתולה על גג פח לוהט" (1973)
• מריה מוז'ינסקה – "כמו דמעה בים" (1974)
• ז'ולי – "מות דנטון" (1974)
• מאדאם למכן – "על קלות דעת וצביעות" (1974)
• וירג'יני – "כובע הקש האיטלקי" (1976)
• אשה הרה – "הנפש הטובה מסצ'ואן" (1977)
• אלנה – "שבת ראשון שני" (1977)
• המשרתת – "חתונת הדמים" (1980)
• ז'יזל – "בית המלאכה" (1981)
• אשת קורינת - "מדיאה" (1981)
• גב' בוקנסבוים – "מכולת" (1982)
• אגנס – "תשוקה" (1983)
• גב' כריסטינה לינדה – "בית הבובות" (1984)
• שרת הכספים והכח – "המלך מתיא הראשון" (1985)
• ברוריה – "בבתא" (1987)
• מארני – "מעגל הגיר הקווקזי" (1987)

קישורים חיצוניים

• יעל דרויאנוב באתר ארכיון הבימה
• יעל דרויאנוב באתר "אישים"
• יעקב בר-און, ‏בגיל 48, מאיה בורשטיין מתדפקת על שערי אלבום הבכורה שלה, באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2020

הערות שוליים

"בוגרי תיכון חדש"