יעקב שפרינגר

מרים משקולות ישראלי

יעקב שְפְּרינגֶר (ד' בסיוון ה'תרפ"א, 10 ביוני 1921כ"ז באלול ה'תשל"ב, 6 בספטמבר 1972) היה מאמן נבחרת ישראל בהרמת משקולות ושופט וכן חבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), מקורבנות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

יעקב שפרינגר
לידה 10 ביוני 1921
קאליש, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 6 בספטמבר 1972 (בגיל 51)
פירסטנפלדברוק, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין הדרום עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שופט ומאמן הרמת משקולות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

יעקב שפרינגר נולד בעיר קאליש שבפולין. למד באקדמיה לחינוך גופני בוורשה, הוסמך כמורה לחינוך גופני והיה גם מתאגרף מצטיין. בפולין זכה להסמכה כשופט בינלאומי בהרמת משקולות והודות לכישוריו ולהצטיינותו, מונה כאחראי על מדור האתלטיקה הכבדה (איגרוף, היאבקות והרמת משקולות) במיניסטריון לספורט בפולין. הוא אף ייצג את פולין בשתי אולימפיאדות: בשנת 1952 ובשנת 1956.

בשנת 1957 עלה לישראל והתגורר בבת ים, שם לימד חינוך גופני בבית ספר תיכון רמות והיה מורה לספורט בבית הספר היסודי ראשונים. במקביל, שימש כרכז ספורט במועדון קהילתי ביפו ועשה עבודה חינוכית חשובה עם נוער במצוקה.

שפרינגר ייסד בארץ את ענף הרמת המשקולות, על ידי כך שארגן קורסים להכשרת שופטים בינלאומיים במקצוע וייסד ליגה. כמו כן, שימש כמאמן נבחרת ישראל בהרמת משקולות במשך 15 שנים. במהלך השנים בהן היה פעיל, חולל מהפכה של ממש בענף הרמת המשקולות. הוא ייצג את ישראל כשופט בינלאומי וכמאמן נבחרת ישראל. בזכות פועלו, קם דור שלם של ספורטאים, מאמנים ושופטים בישראל. שניים מהם, זאב פרידמן ויוסף רומנו, נרצחו יחד עמו באולימפיאדת מינכן.

המשחקים האולימפיים במינכן העניקו לשפרינגר את העיגול החמישי, כשופט בינלאומי באולימפיאדה החמישית שלו. ימים ספורים לפני הרצח שימש כשופט בתחרות בה נקבעו שני שיאי עולם.

נסיבות מותו עריכה

אור לבוקר יום שלישי 5 בספטמבר 1972 פרצו מספר מחבלים לכפר האולימפי במינכן ונכנסו לבניין בו התגוררו חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה. המחבלים התפרצו לאחד החדרים בו שהו שישה ישראלים, ביניהם שפרינגר, ודרשו מהם להובילם לחדרים נוספים בהם ישנו באותה עת ספורטאים. הנחטפים הצביעו על חדר בו שהו שישה ישראלים נוספים ונכנסנו פנימה. בעודם יורדים במדרגות ניסו שניים מהישראלים להימלט. האחד, משה ויינברג, נורה ונהרג והשני הצליח להימלט לחופשי.

בין המחבלים, שהחזיקו 10 בני ערובה, לבין הרשויות הגרמניות נפתח משא ומתן מתיש, שנמשך יום שלם. במהלכו ירו המחבלים בחטוף נוסף, מרים המשקולות יוסף רומנו.

אחרי משא ומתן ארוך ומתיש הוסכם בין המחבלים לכוחות הביטחון הגרמנים שבני הערובה, יחד עם המחבלים, יועברו במסוקים לנמל התעופה הצבאי של מינכן ומשם ימריאו בקהיר. כל בני הערובה הועלו על שני מסוקים, שנחתו בנמל התעופה הצבאי, שם נעשה ניסיון חילוץ כושל על ידי כוחות משטרת בוואריה. במהלך הקרב רצחו המחבלים את כל תשעה בני הערובה.

יעקב שפרינגר היה בן 51 במותו והותיר אחריו אישה ושני ילדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הדרום בחולון.[1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יעקב שפרינגר באתר GRAVEZ