ישיבת המקובלים שער השמים

ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה ע"פ שיטת הרש"ש

ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש. הישיבה היא הבולטת והוותיקה מבין ישיבות האשכנזיות הקבליות. כיום עומדים בראשות הישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ.

שער השמים
מבנה הישיבה
מבנה הישיבה
בית ספר
תקופת הפעילות תרס"ו (1906) – הווה
מייסדים הרב חיים יהודה לייב אויערבך
הרב שמעון צבי הורוביץ
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב ראובן גרוס
הרב גמליאל רבינוביץ הרב מאיר יוסף ויצמן
תלמידים
80
שונות
ספרים מכון "שערי זיו"
מיקום
מיקום שכונת מקור ברוך, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°47′15.54″N 35°12′39.71″E / 31.7876500°N 35.2110306°E / 31.7876500; 35.2110306
(למפת ירושלים רגילה)
 
ישיבת המקובלים שער השמים
ישיבת המקובלים שער השמים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20)

תולדות הישיבה עריכה

הישיבה נוסדה בשנת תרס"ו (1906) על ידי הרב חיים יהודה לייב אוירבך והרב שמעון צבי הורוביץ, אנשי היישוב הישן. הרב נסים נחום שרצה להקים ישיבה אשכנזית ללימוד תורת הרש"ש תמך בה מבחינה כלכלית. בתחילה שכנה הישיבה בירושלים העתיקה וניזוקה קשות ברעידת האדמה בארץ ישראל (1927). לאחר נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות הציתו הירדנים את הישיבה על תכולתה, בניגוד לחוק הבינלאומי. לאחר קום המדינה נדדה הישיבה לשכונות קטמון ובית ישראל ולבסוף קבעה את משכנה בבית הכנסת "אהל אברהם" ברחוב רשב"ם. בשנת 1992 תרם איש העסקים רובי שראן סכום כסף נכבד לקניית בניין ברחוב רש"י בשכונת מקור ברוך בירושלים, עבור הישיבה.

כשהגיע הרב אברהם יצחק הכהן קוק לירושלים העניקו לו ראשיה באופן סמלי תפקיד "כהונת ראש" בה[1]. לאחר פטירת הרב אוירבך בשנת 1954 עמדו בראשה הרב אפרים שמואל לרנר, הרב אהרן סלוטקין ורבי יחיאל פישל אייזנבאך. כיום מכהנים כראשי ישיבה הרב ראובן גרוס והרב גמליאל רבינוביץ(אנ'). לאחר פטירת הרב אוירבך כיהן בנו הרב שלמה זלמן אוירבך כנשיא הישיבה אחריו מילא את מקומו בנו הרב שמואל אוירבך[2]. בין רבני הישיבה בעבר וכיום: הרב משה לוריא, הרב מאיר יוסף ויצמן נכדו של הרב אשלג בעל הסולם, הרב יעקב מאיר שכטר, הרב יצחק משה ארלנגר הרב שרגא סמליוס והרב מרדכי מנשה זילבר.

בישיבה נמסרים שיעורים בתורת הקבלה ללומדים מבוגרים ומקבלים מלגה סמלית מההנהלה. בישיבה נערכים מעמדים של "פדיון נפש" שבהם מתקיימים לימוד ותפילות עבור חולים.

בישיבה קיים מכון להוצאת ספרים [בעיקר ספרי קבלה] הנקרא 'מכון שערי זיו'.

לקריאה נוספת עריכה

  • יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, בשיתוף עם המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"א

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "וככהן בבית ה' יהי' לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל, ובישיבתנו שער השמים... אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה" (איגרת ראשי הישיבה אל הראי"ה קוק, מובאת באגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, קג; שמחה רז, מלאכים כבני אדם, עמ' 57)
  2. ^ כך למשל נכתב במודעת אבל שפירסמה הישיבה לאחר פטירתו כאן.