ישיבת חברון (ירושלים)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הביטוי "מיתה משונה" אינו אנציקלופדי, מי יודע כמה כמוהו עוד מסתתרים בערך. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
-
ערך זה עוסק בסניף של ישיבת סלובודקה שהתקיים בחברון עד מאורעות תרפ"ט ואחר כך בירושלים. אם התכוונתם לישיבות נוספות הקשורות לשם סלובודקה, ראו ישיבת סלובודקה.
| כנסת ישראל-חברון | |
|---|---|
 |
|
| תאריך יסוד | 1877 |
| מיקום | גבעת מרדכי-ירושלים |
| השתייכות (זרם) | ישיבה ליטאית |
| מייסדים | רבי נתן צבי פינקל |
| ראש הישיבה כיום | הרב משה מרדכי פרבשטיין, הרב דוד כהן, הרב שלמה כץ |
| מספר תלמידים | כ-1200 |
ישיבת חברון כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא אחת הישיבות הגדולות והבולטות בציבור החרדי-ליטאי. דרכה של הישיבה מבוססת על שיטת גדלות האדם של מייסדה, הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלובודקה"), מראשי תנועת המוסר.
הישיבה הוקמה בשנת 1877 (ה'תרל"ז) בסלובודקה, פרבר של קובנה שבליטא. באמצע שנות העשרים החליטו ראשיה להעביר חלק ניכר ממנה לארץ ישראל. בשנת 1924 (ה'תרפ"ד) הוקם סניף של הישיבה בחברון שבארץ ישראל המנדטורית, שאליו הצטרפו בהמשך ראשי הישיבה. לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) שבהם נהרגו חלק מתלמידי הישיבה עברה הישיבה לשכונת גאולה בירושלים. משם עברה הישיבה לשכונת גבעת מרדכי, שם היא שוכנת עד היום.
במהלך השנים חלו פיצולים בישיבה, בעקבותיהם קמו ישיבת חברון-גאולה, ישיבת עטרת ישראל וישיבת כנסת הגדולה (חברון-קריית ספר). בכמה מקומות בארץ הוקמו בתי מדרש של בוגרי הישיבה. ישיבה נוספת, הקרויה אף היא ישיבת סלובודקה, הוקמה בבני ברק לאחר השואה.
היסטוריה
סלובודקה
|
ערך מורחב – ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) |
ישיבת "כנסת ישראל" נוסדה בשנת תרל"ז (1877) על ידי הרב נתן צבי פינקל, המכונה "הסבא מסלובודקה", בפרבר סלובודקה שבעיר קובנה, ליטא. הרב פינקל היה מגדולי תנועת המוסר ותלמידו של הרב שמחה זיסל זיו, המכונה "הסבא מקלם".
הרב נתן צבי פינקל מינה את מחותנו הרב משה מרדכי אפשטיין, ואת הרב איסר זלמן מלצר, גיסו של הרב אפשטיין, לראשי הישיבה. בעוד הרב מלצר נשלח אחר כך על ידי נתן צבי פינקל לפתוח את ישיבת סלוצק, הרב אפשטיין כיהן בראשות הישיבה עד לפטירתו וצאצאיו הם מאלה שמכהנים כיום בראשות הישיבה.
הישיבה בחברון
בשנת תרפ"ד (1924) הוצא צו על ידי הממשלה הליטאית שחייב את תלמידי הישיבה בגיוס לצבא, או לחלופין להנהיג בה לימודי חול. ראשי הישיבה חששו מהיוזמה הממשלתית והחליטו לעלות לארץ ישראל.
כדי להכין את עליית הישיבה נשלחו לארץ ישראל בחשאי הרב יחזקאל סרנא, חתנו של הרב אפשטיין ולימים ראש הישיבה ורבי ישראל זיסל דבורץ, יד ימינו של נתן צבי פינקל לתור אחר מקום מתאים לישיבה.
הרב סרנא סיפר על הטעמים לבחירה בעיר חברון:
|
כשבאתי לארץ ישראל שאלתי היכן לייסד את הישיבה. נועצתי בגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל, שקרא לי לחדר ואמר: 'באתם לקבוע ישיבה, תעשו כרצונכם הטוב', אבל הבנתי מדבריו, שירושלים אינה נוחה להקים בה את הישיבה, בגלל הניגוד בין היישוב החדש לישוב הישן והמחלוקת שבין הגראי"ה קוק לקנאי ירושלים. לא רצינו להיגרר למחלוקת הזאת. כמו כן לא רצינו להראות כרפורמים בלבוש המודרני שהיה נהוג אז בישיבה. בתל אביב לא רצינו להקים את הישיבה כי היישוב היה מאוד חופשי, ושמענו שב'אחוזת בית' נחתם חוזה שלא יבנו שם בית כנסת |
||
לאחר התלבטות בין המושבה פתח תקוה ובין העיר חברון, הוחלט לבחור בחברון, שבה היה חשש קטן יותר שהשפעות מן החוץ יפריעו לתלמידי הישיבה. חברון נבחרה גם כדי לחזק את הקהילה היהודית במקום שהדלדלה מאד. ראשי היישוב היהודי תמכו ביוזמה, כדי לחזק את היישוב היהודי בחברון, ובתנו סרפטיקטים עבור הישיבה [1]. במקביל ר' משה מרדכי התרים בארצות הברית עבור העלאת הישיבה לחברון. רבים מעשירי ארה"ב תרמו במטרה לחזק את היישוב בא"י [2].
בחודש אלול תרפ"ד הגיעו עשרה מתלמידי הישיבה לחברון. הרב סרנא שימש כראש הישיבה. בערך שנה לאחר מכן הגיעו בכירי הישיבה האחרים לחברון בהם "הסבא" הרב נתן צבי פינקל. מושל חברון הביע את שמחתו על הרחבת היישוב היהודי בחברון, והבטיח שיעזור לישיבה ככל שיצטרכו[3]. באדר תרפ"ה הגיע לארץ ראש הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין, בבואו קבלו את פניו 5000 איש והוקם לכבודו "שער כבוד" בכניסה לחברון[4]. ראש הישיבה הנהיג לימוד בסדר קודשים בשל הלימוד ב"ארץ הקודש" [5].
בחברון השתנה במקצת המשטר שהיה נהוג בישיבה, והפך לקל יותר[6] אך תלמידי הישיבה עדין למדו בבית המדרש כשהם לבושים בכובע וחליפה [7]. במשך שנת תרפ"ה הצטרפו לישיבה תלמידים רבים שהתגוררו בארץ ישראל [8]. בחברון לא היו 3 "בין הזמנים" כמקובל היום. בתשרי ואב התקיימו הלימודים כסדרם [9]. תלמידי הישיבה נהגו לבקר לעיתים קרובות באשל אברהם [10].
בשנת תרפ"ו עלה לארץ הרב לייב חסמן ומונה למשגיח בישיבה לצד "הסבא"[11]. בכ"ט שבט תרפ"ז נפטר "הסבא". אחר פטירתו מונו כמשגיחים הרב לייב חסמן והרב אברהם נח פלאי. בקיץ תרפ"ז ביקר האדמור מגור "האמרי אמת" בישיבה [12].
בשנת 1929 במהלך מאורעות תרפ"ט, אירע טבח חברון. רבים מתלמידי הישיבה הלכו לביתו של סלונים, בהנחה ששם הם בטוחים מפגיעה[13]. בפועל שם היה מספר הנרצחים הגבוה ביותר של תלמידי הישיבה[14]. הנרצח הראשון בטבח היה תלמיד הישיבה שמואל רוזנהולץ, שנרצח בדקירת פגיון בבית המדרש של ישיבת חברון[15]. ארבעה תלמידים נרצחו ב"בית קפיליוטו-בורלנד". משה אהרון ריפס ביקש לומר וידוי לפני רציחתו ובקשתו נענתה. ב"בית קיזלשטיין" נרצח תלמיד הישיבה זאב גרינברג במיתה משונה[16] בסך הכל נרצחו בטבח 24 מתלמידי הישיבה, אך רבים אחרים ניצלו. אנשי היישוב היהודי פונו מהעיר וראשי הישיבה החליטו על העברתה לירושלים.
המעבר לשכונת גאולה
עוד באותה שנה בחודש אלול השתכנה הישיבה בשכונת גאולה שבירושלים והלימודים חזרו לסדרם. בשנת תרצ"ד 1934 נפטר הרב אפשטיין ראש הישיבה ומאז הנהיג את הישיבה הרב יחזקאל סרנא כשעימו משמשים גיסיו הרב אהרן כהן והרב משה חברוני כראשי ישיבה בישיבה. בשנת תרצ"ו נפטר גם הרב חסמן ובמקומו נתמנה הרב מאיר חדש למנהל הרוחני. בהמשך מונו כמשגיחים גם הרב צבי הירש פלאי (בנו של הרב אברהם נח, המשגיח הקודם) והרב אברהם סלמון (תרפ"ד, 1924 - כ"ח בניסן תשע"ב, 20 באפריל 2012).
לאחר פטירתו של הרב סרנא הנהיג את הישיבה הרב משה חברוני, מחבר ספרי משאת משה, עד לפטירתו בשנת תשל"ה.
המעבר לשכונת גבעת מרדכי
אחר שנים רבות בשכונת גאולה, עקב הגידול במספר התלמידים, נוצר צורך במבנה חדש לישיבה, לכן נקנה שטח בשכונת גבעת מרדכי והוחל בבניה.
המבנה אוכלס בתשל"ו (1976). מספר התלמידים עלה בהתמדה ובסוף שנות ה-90 הוחלט לבנות בית מדרש חדש שיכול להכיל עד 1,400 מקומות ישיבה. בישיבה לומדים כיום כ-1200 בחורים ומאות אברכים.
לאחר פטירתו של הרב חברוני ראשי הישיבה היו הרב שמחה זיסל ברוידא (חתנו של הרב משה פינקל), הרב אברהם פרבשטיין (חתנו של הרב יחזקאל סרנא), הרב הלל זקס (חתנו של הרב חברוני) והרב יעקב חיים סרנא (בנו של הרב יחזקאל סרנא). כר"מים כיהנו הרב מרדכי חברוני (בנו של הרב משה), הרב ברוך מרדכי אזרחי (חתנו של הרב מאיר חדש), הרב הלל זקס (חתנו של הרב חברוני) והרב נחמן טוקר (חתנו של הרב חברוני).
במהלך שנותיה של הישיבה בגבעת מרדכי ידעה הישיבה מספר זעזועים:
- פרישתו של הרב ברוך מרדכי אזרחי, שיסד יחד עם חמיו, המשגיח הרב מאיר חדש (שלא פרש מהישיבה), את ישיבת עטרת ישראל בשכונת "בית וגן" בירושלים.
- פרישתו של הרב חיים סרנא עקב מחלוקת עם מנהל הישיבה יצחק חברוני (בנו של הרב משה) והקמת ישיבת "חברון-גאולה".
- מחסור בסגל הוראה הביא בסופו של דבר להכנסת נהלים חדשים ומינוים של כוחות מחוץ למשפחה, הרב דוד כהן (בוגר ישיבת חברון) והרב שלמה כץ (בוגר ישיבת בריסק), בעצה אחת עם הרב שך.
- פרישת הרב הלל זקס - מזקני רבני הישיבה - עקב חילוקי דעות עם מנהל הישיבה. בשנות ה-90 הקים הרב זקס את "ישיבת כנסת הגדולה" במודיעין עילית. הרב זקס המשיך לשמור על קשר עם תלמידים בישיבת חברון והמשיך למסור שם שיעורים כלליים פעם בשבוע. בהמשך פחת מספר השיעורים עד שפסק כמעט לגמרי.
הלימוד בישיבה
ישיבת חברון-כנסת ישראל היא ישיבה חרדית ליטאית מהסגנון המקובל. ישיבות אלו שמות את הדגש העיקרי שלהם בלימוד התורה בהתמדה תוך עיון והעמקה. אמנם יש לישיבה כמה דגשים מיוחדים.
גדלות האדם
"גדלות האדם" שתי מילים אלו מבטאות בתמציתיות את משנתו של הסבא מסלובודקה (ושלא כשיטת הרב יוסף יוזל הורוביץ - הסבא מנובהרדוק, ראשה של ישיבת נובהרדוק, שהיא היפוכה הגמור של שיטה זו). הסבא שם דגש עיקרי על עבודת ה' מתוך הכרת רוממות האדם שהוא צלם אלוהים והקפדה על ההנהגות המתחייבות מכך.
כתוצאה מכך נוצרה רפורמה מסוימת בישיבה, המתבטאת בעיקר בצורתם החיצונית של בני הישיבה, כמו גילוח הזקן ותלבושת מוקפדת ומכובדת של הבחורים. צורה חיצונית זו נועדה לחזק את הרגשת החשיבות של הבחורים.
עצמאות
כשהגיע הסבא לארץ ישראל החליט לבטל את המשמעת הנהוגה בישיבה כתוצאה מכך וגם משיטתו בעניין זה עוד קודם העלייה לארץ, נוצרה בישיבה תבנית מיוחדת המאפשרת את גדילתו של הבחור בצורה אינדיבידואלית ולא כחיקוי לראשי הישיבה.
הבדלים בשיטת הלימוד
בישיבת חברון שיטת הלימוד היא שיטת הלימוד הליטאית הקלאסית מיסודו של הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק. עם זאת ישנם מספר מאפיינים לישיבה:
- עצמאות- עיקר הלימוד בישיבה מתבסס על הלימוד האישי של הבחורים ושיעורי ראשי הישיבה משמשים רק לתוספת והרחבה. כתוצאה מכך בשנה השלישית כבר לא שומעים הבחורים שיעורים יומיים אלא לומדים בכוחות עצמם.
- צורת הלימוד- בישיבה ישנם שלשה ראשי ישיבה, וכל אחד לומד ומלמד לפי דרכו. המבוגר הוא הרב פרבשטיין שנוהג לצבור ידיעות מקיפות של כל הראשונים והאחרונים בסוגיא. ראש הישיבה השני, הרב כהן, נוהג ללמוד את דברי רש"י והראשונים ולהתעמק בהם בעיון. ראש הישיבה השלישי, הרב כץ, נוהג ללמוד בצורה המאפיינת את שיטת בריסק.
צוות הישיבה כיום
בראשות הישיבה עומדים כיום הרבנים דוד כהן, שלמה כץ, משה מרדכי פרבשטיין ויוסף חברוני. הר"מים בישיבה הם הרבנים יצחק לנדא ואברהם לויסון. ראש הקיבוץ הוא הרב נחמן טוקר, חתנו של הרב משה חברוני.
המשגיחים בישיבה כיום הם הרב חיים יצחק קפלן, הרב שלמה פלאי, הרב אלימלך רטמן והרב חיים צ'צ'יק.
בוגרי ישיבה בולטים
|
|
לקריאה נוספת
- הרב דב כץ, תנועת המוסר, כרך ג'
- שבעים שנות תורה ומוסר: מסלבודקא לחברון וירושלים, בעריכת ישראל גליס, 1994
- כנסת ישראל: ישיבת חברון כנסת ישראל, קוים לתולדותיה מסלבודקא ועד לגבעת מרדכי, בעריכת ישראל גליס, 2009
- שמעון יוסף מלר, נסיך ממלכת התורה - ביוגרפיה של הרב שמחה זיסל ברוידא
- שולמית אזרחי, המשגיח רבי מאיר - ביוגרפיה של הרב מאיר חדש
- רבי הירש - ביוגרפיה של המשגיח רבי צבי הירש פלאי
- שמעון יוסף מלר, הכהן הגדול מאחיו - תולדות חייו של הרב אהרון כהן
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב אפרים אשרי, ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה; מתוך: הרב שמואל קלמן מירסקי (עורך) מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם
- ישיבת חברון כנסת ישראל - גבעת מרדכי באתר עולם התורה
- ישיבת חברון - כנסת ישראל, באתר אתרוג
- שלמה טיקוצ'ינסקי, העתקת הישיבה הליטאית לארץ ישראל: סיפורן של שתי ישיבות בישראל 'חברון' ו'פוניבז", מתוך ישיבות ובתי מדרשות, ירושלים: הוצאת מרכז זלמן שזר, 2006
- יאיר אטינגר, הוא פשוט חברונער לא פחות ולא יותר, באתר הארץ, 29/03/2009
הערות שוליים
- ^ נסיך ממלכת התורה, שמעון יוסף מלר, הו"ל פלדהיים, 2001, עמוד 55
- ^ וילכו שניהם יחדיו, רבי דב כהן, הו"ל פלדהיים, ירושלים 2009, עמוד 116
- ^ שם, עמוד 56
- ^ שם, עמוד 59-60
- ^ שם, עמוד 61
- ^ שם, עמוד 63
- ^ שם, עמוד 81
- ^ שם, עמוד 57
- ^ וילכו שניהם יחדיו, רבי דב כהן, הו"ל פלדהיים, ירושלים 2009, עמוד 166
- ^ וילכו שניהם יחדיו, רבי דב כהן, הו"ל פלדהיים, ירושלים 2009, עמוד 166
- ^ שם, עמוד 72
- ^ וילכו שניהם יחדיו, רבי דב כהן, הו"ל פלדהיים, ירושלים 2009, עמוד 196
- ^ שם, עמוד 111
- ^ שם, עמוד 118
- ^ שם, עמוד 110
- ^ שם, עמוד 114
| רבני ישיבת חברון (ירושלים) | ||
|---|---|---|
| ראשי הישיבה בהווה |
רבי דוד כהן • רבי שלמה כץ • רבי משה מרדכי פרבשטיין • רבי יוסף חברוני |
|
| משגיחים בהווה |
רבי שלמה פלאי • רבי אלימלך רטמן • רבי חיים צ'צ'יק |
|
| ראשי ישיבה שנפטרו |
רבי משה מרדכי אפשטיין • רבי יחזקאל סרנא • רבי משה חברוני • רבי אהרון כהן • רבי שמחה זיסל ברוידא • רבי אברהם פרבשטיין • רבי אהרן יפה'ן |
|
| משגיחים שנפטרו |
רבי יהודה לייב חסמן • רבי מאיר חדש • רבי צבי הירש פלאי • רבי אברהם סלומון |
|
| רבנים שעזבו |
רבי ברוך מרדכי אזרחי • רבי הלל זקס • רבי חיים סרנא |
|