כאן ושם

כאן ושם (בצרפתית: Ici et Ailleurs) הוא סרטם התעודי של ז'אן-לוק גודאר ואן מארי מייוויל משנת 1976. הסרט עוקב אחר חייהן של שתי משפחות - פלסטינית וצרפתית. הסרט בן 53 הדקות דובר צרפתית, ערבית וגרמנית, והוא הראשון אותו ערך גודאר בטכניקת הווידאו. "כאן ושם" הוא יצירת מונטאז' בה משולבים חומרי פילם (16 מ"מ), וידאו וסטילס, ובהם ראיונות עם פעילים פלסטינים, לוחמי פדאיון, סצנות מבוימות המתרחשות בצרפת ותמונות סטילס וקטעי וידאו ארכיוניים מישראל ומגרמניה.

כאן ושם
Ici et Ailleurs

בימוי	ז'אן-לוק גודאר; אן מארי מייוויל; ז'אן פייר גורין
הופק בידי	ז'אן-לוק גודאר; אן מארי מייוויל; ז'אן פייר גורין
תסריט	ז'אן-לוק גודאר; אן מארי מייוויל; ז'אן פייר גורין
עריכה	אן מארי מייוויל
מוזיקה	ז'אן שוורץ
צילום	ויליאם לובשנסקי
מדינה	צרפת
חברה מפיצה	Gaumont Film Company
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	15 בספטמבר 1976
משך הקרנה	53 דקות
שפת הסרט	צרפתית; גרמנית; ערבית;
סוגה	סרט תיעודי
דף הסרט ב־IMDb

הסרט עושה שימוש בחומרים שצולמו במקור לסרט הבלתי-גמור "עד הניצחון" (בצרפתית: Jusqu'à la victoire). "עד הניצחון" היה סרט תעמולה פרו פלסטיני שיצרו בשנת 1970 גודאר וז'אן פייר גורין, במסגרת קבוצת "דז'יגה ורטוב" ובשיתוף פעולה עם הליגה הערבית. צילומי הסרט נערכו במשך מספר שבועות בירדן, ותועדו בהם אימוניהם של לוחמים פלסטינים. בזמן עריכת הסרט בצרפת פרצו אירועי "ספטמבר השחור", בהם נהרגו גם חלק ממשתתפי הסרט. עקב המורכבות הרבה ביחסים הבין ערביים והתדהמה ממות המשתתפים, זנחו חברי הקולקטיב את המשך העבודה על הסרט. ב-1974 חזרו גודאר ומייוויל לחומרים אלו ושילבו אותם בעבודתם על "כאן ושם".

התמות בסרט

התמות המרכזיות בסרט "כאן ושם" מצויות כבר בשמו, או בתרגום המילולי יותר לשמו "כאן ובמקומות אחרים". השימוש בכותרת "כאן ובמקומות אחרים" משרת את הסרט בניסיונו לחבר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לשאר העולם, זאת בניגוד לתפיסה הנוטה לשוות לסכסוך מורכבות ייחודית וחסרת פתרון. השם מתייחס למקומות הרבים בעולם בהם נעשות עוולות לאנשים, ולפער בין הסובלים לאלו שצופים בהם על גבי המרקע. בסרט ישנה התייחסות לדרך שבה נתפסים מאבקי העולם השלישי בצרפת, ושימוש במקרה הפלסטיני בניסיון להצביע ולהאיר על יחסי הכוחות, הכפייה והניצול שבעולם המערבי.

הסרט, שחושף בתוכו את אופן הכנתו, מטיל ביקורת פנימית על עצמו בהקשרים פמיניסטים וקולוניאליסטים. בסצנות החושפות את הוראות הבימוי מדברים מייוויל וגודאר בקריינות על המניפולציות והסיבות המובילות לבחירות השונות שנעשו במהלך עשיית הסרט.

התגובות לסרט

לאחר פרסום הסרט הואשם גודאר באנטישמיות. בסרט נעשית השוואה ויזואלית בין גולדה מאיר לאדולף היטלר על ידי הצבת תמונותיהם בזו אחר זו לרקע תפילת קדיש לקורבנות השואה. השוואה זו באה להציג את היהודי, הקורבן של פעם, כמקרבן הפלסטינים כיום. הדרך בה נעשה הדבר יצרה התנגדות רבה לסרט ולגודאר. רבים ברחבי העולם האשימו את גודאר באנטישמיות, וארגונים יהודים העבירו ביקורת חריפה על הוליווד ועל האקדמיה האמריקאית לקולנוע, עת הוחלט להעניק לגודאר אוסקר של כבוד.

קישורים חיצוניים

• "כאן ושם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "כאן ושם", באתר נטפליקס
• "כאן ושם", באתר AllMovie (באנגלית)
• "כאן ושם", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "כאן ושם", באתר אידיבי
• "כאן ושם", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אריאל שוייצר, היהודי של הקולנוע: האם ז'אן-לוק גודאר אנטישמי?, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2010
• פול האריס, האובזרבר, לא משלנו: האם גודאר אנטישמי?, באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2010