כבישי ישראל

כביש 404 (כביש בגין) בקטע שבין קריית משה וגבעת מרדכי

תחילת התפתחות תשתית הכבישים בישראל הינה בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. בשנת 1921 הקים שלטון המנדט זרוע הנדסית לביצוע עבודות פיתוח תשתית בארץ, אשר הפכה למחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ) עם סיום תקופת המנדט. מאז פעלה המחלקה תחת משרדים שונים כמו משרד העבודה בשנות ה-50 של המאה ה-20, משרד התשתיות ולבסוף במשרד התחבורה עד לסגירתה בשנת 2003 בהחלטת ממשלת ישראל והפיכתה לחברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ.

החברה הלאומית לדרכים בישראל

החברה הלאומית לדרכים בישראל שהחליפה את מע"צ בשנת 2003, עוסקת בתכנון, פיתוח והחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים, גשרים וכיוצא באלה. סך אורך הכבישים שנמצא תחת אחריותה הוא 6,500 קילומטר. נכון לשנת 2011, עומד בראש החברה מיכה גולדמן.

עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, נבנו מספר כבישים בין עירוניים על ידי חברות פרטיות תמורת תשלום מהמדינה, ללא אחריות של החברה הלאומית לדרכים בישראל, כגון כביש 6 (חוצה ישראל), כביש 431 וכבישים נוספים.

סימון ושילוט בכבישים

כביש 60 בנצרת

מתג המציין 473 קילומטר מנקודת ההתחלה של הכביש, בכיוון עולה

שילוט מדריך בירוק (רגיל) ובכחול (מהיר)

מספור

הכבישים בישראל מסווגים לפי כבישים ארציים, בינעירוניים, אזוריים ומקומיים. מספור הכבישים נעשה על פי חלוקה זו. שיטת המספור הנוכחית הונהגה בשנת 1980‏^[1].

כבישים ארציים - ממוספרים בספרה אחת (למשל, כביש ארצי מס' 1 - ים המלח-ירושלים-תל אביב-יפו) או שתיים (למשל, כביש מס' 20 - נתיבי איילון).
כבישים אזוריים - שלוש ספרות (למשל, כביש 412 העובר דרך רחובות, נס ציונה, ראשון לציון וערים נוספות).
כבישים מקומיים - ארבע ספרות (למשל כביש מס' 8900 המחבר בין צפת לראש פינה).

כבישים בעלי מספר זוגי נעים מדרום לצפון (למשל, כביש 2 מתל אביב לחיפה) וכבישים בעלי מספר אי זוגי נעים ממערב למזרח (למשל כביש 5 - חוצה שומרון).

כבישים זוגיים שספרתם הראשונה נמוכה יהיו מערביים, וככל שעולה מספר הכביש כך הוא מזרחי יותר. באופן דומה כבישים אי זוגיים המתחילים בספרות נמוכות נמצאים בדרום בעוד שכבישים המתחילים בספרות גבוהות נמצאים בצפון. ההיררכיה בסידור הכבישים דומה לשיטת הסעיפים (כלומר כביש 20 נמצא בין כביש 2 לכביש 4, ולא מזרחית לכביש 4). כך הכביש הצמוד לחוף הוא כביש 2, כביש פנימי יותר הוא כביש 4, כביש פנימי עוד יותר הוא כביש 6 וכביש הנושק לגבולה המזרחי של המדינה הוא כביש 90.

הספרה האחרונה בכבישי הרוחב מציינת את עומקם, או המרחק מהים, אך החוקיות ישימה בעיקר בכבישים אזוריים ומקומיים. כבישים הסמוכים לים מסתיימים בספרה 1; מעט לתוך פנים הארץ בספרה 3, במרכזה של המדינה בספרה 5 וברמת הגולן בספרה 9. הדבר נכון גם בכבישי אורך, אך הספרות המסיימות את מספריהן הן זוגיות - כבישי מישור החוף הם לדוגמה 780, 652, 410 ו-232; כביש ההר הם 784, 754, 356 וכו', וכבישי רמת הגולן ומזרחה של הארץ הם לדוגמה 918, 978, 808 ו-258.

השיטה לפיה ממוספרים הכבישים אינה ישימה תמיד במציאות. אחת הסיבות היא שהכבישים אינם ישרים לחלוטין ואינם בהכרח מקבילים זה לזה. וסיבה נוספת היא הרצון לתת לכבישים עיקריים מספרים נמוכים, כך לדוגמה הדרך הראשית שבין תל אביב לירושלים מוספרה ככביש 1 על אף שעל פי שיטת המספור היה צריך להיות שייך המספר לכביש רוחב בדרום המדינה.

צבע

אופיו של הכביש קובע את צבע שלטי המספרים המתייחסים אליו:

כבישים ארציים:
- ככלל אלה משולטים באדום והמספר מורכב מספרה בודדת או שתיים -
- אם הכביש מהיר, השילוט יהיה בכחול -
- אם חלקו של הכביש מהיר וחלקו אינו כזה, בכל קטע מקטעי הכביש יצבע השילוט לפי כללים אלה.
בכביש אזורי השילוט ירוק ומספרו מורכב משלוש ספרות - . גם כביש אזורי זוכה בשילוט כחול אם הוא מוגדר ככביש מהיר.
בכביש מקומי השילוט הוא חום (החל משנת 2011 - שחור) ומספרו מונה ארבע ספרות -

שילוט מדריך הוא כחול בכביש מהיר וירוק ביתר הכבישים.

מתגים

מתגים מיועדים להקל על ההתמצאות בכבישים, ולאפשר שפה משותפת לתיאור מיקומים בכבישים. המתגים הם שלטים קטנים בצידי הכביש, המציינים את אורך הכביש מנקודת ההתחלה שלו ועד הנקודה בה הם נמצאים. השלטים כוללים גם חץ המציין את כיוון התקדמות הספירה (עולה או יורד). במרבית הכבישים מוצבים מתגים בכל קילומטר, למעט במקומות בהם אין אפשרות להציבם (למשל באמצע צומת גדול). בחלק מהכבישים מוצבים מתגים בכל חצי קילומטר (לדוגמה בכביש 431) או אף כל 100 מטר (כמו בחלקים מסוימים של כביש 70). צבע המתגים מותאם לאופי הכביש (כחול - מהיר, אדום - ארצי, ירוק - אזורי). בכביש מקומי לא יוצבו לרוב מתגים, בשל אורכו הקצר.

רשימת הכבישים

מס' הכביש	תוואי	ערים ראשיות	אורך
כביש 1	תל אביב - ים המלח	תל אביב, לוד, ירושלים, מעלה אדומים	96
כביש 2	תל אביב - חיפה	תל אביב, הרצליה, נתניה, חדרה, חיפה	90
כביש 3	אשקלון - מבוא חורון	אשקלון, קרית מלאכי	46
כביש 4	ארז - ראש הנקרה	אשקלון, אשדוד, ראשון לציון, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, כפר סבא, רעננה, חדרה, אור עקיבא, טירת כרמל, חיפה, קרית מוצקין, קריית ביאליק, עכו, נהריה	200
כביש 5	הרצליה - אריאל	תל אביב, הרצליה, רמת השרון, פתח תקווה, ראש העין, אריאל	40
כביש 6	בית קמה - אליקים	קריית גת, פתח תקווה, ראש העין, באקה-ג'ת	139
כביש 7	יסודות - גדרה	גדרה	7
כביש 10	בקעת סיירים - ניצנה	^[2]	147
כביש 12	אילת - שזפון	אילת	70
כביש 13	נחל ציחור - נחל מנוחה		12
כביש 20	ראשון לציון - הרצליה	ראשון לציון, חולון, בת ים, תל אביב, רמת גן, רמת השרון, הרצליה	27.5
כביש 22	מוזיאון הרכבת - חוצות המפרץ	חיפה	5^[3]
כביש 25	נחל עוז - הערבה	נתיבות, אופקים, באר שבע, דימונה	119
כביש 31	להבים - נווה זהר	רהט, ערד	70
כביש 34	נתיבות - יד מרדכי	נתיבות, שדרות	19
כביש 35	אשקלון - חברון	אשקלון, קריית גת	58
כביש 38	בית גוברין - שער הגיא	בית שמש	27
כביש 40	קטורה - כפר סבא	באר שבע, קרית גת, קרית מלאכי, רחובות, רמלה, לוד, יהוד, פתח תקווה, הוד השרון, כפר סבא	302
כביש 41	אשדוד - גדרה	אשדוד	11
כביש 42	אשדוד - ראשון לציון	אשדוד, יבנה, ראשון לציון	20
כביש 44	אשתאול - חולון	רמלה, לוד, ראשון לציון, חולון	40
כביש 45	גבעת זאב - בית סוהר עופר		3
כביש 46	נתב"ג - טירת יהודה		4
כביש 55	כפר סבא - שכם	כפר סבא	27
כביש 57	נתניה - טולכרם; חמרה - גשר אדם	נתניה	מקטע נתניה - טולכרם: 14; מקטע חמרה - גשר אדם: 16.
כביש 60	באר שבע - נצרת	באר שבע, ירושלים, עפולה, נצרת	228^[4]
כביש 61	מאור - באקה-ג'ת	באקה ג'ת	2
כביש 65	חדרה - קדרים	חדרה, אום אל-פחם, עפולה	91
כביש 66	מעלה עירון - יקנעם	יקנעם	18.5
כביש 70	זכרון–יעקב - שלומי	יקנעם, נשר, קריית אתא, שפרעם, טמרה	76
כביש 71	עפולה - הירדן	עפולה, בית שאן	32.5
כביש 73	נהלל - תל עדשים	מגדל העמק	11.5
כביש 75	נצרת עילית - חיפה	חיפה, נשר, מגדל העמק, נצרת, נצרת עילית	36.5
כביש 77	רמת ישי - טבריה	טבריה	42
כביש 79	קריית ביאליק - משהד	קריית ביאליק, קריית אתא, שפרעם, נצרת עילית, נצרת.	28.5
כביש 80	ערערה בנגב - מצדות יהודה		34
כביש 85	עכו - עמיעד	עכו, כרמיאל	46
כביש 87	כפר נחום - אלוני הבשן		35
כביש 89	נהריה - אליפלט	נהריה, מעלות תרשיחא, צפת	58.5
כביש 90	מעבר גבול טאבה - מטולה	אילת, בית שאן, טבריה, קרית שמונה	477^[5]
כביש 91	חצור הגלילית - עין זיוון		30
כביש 92	מרכז אזורי צמח - בקעת בית צידה (צומת יהודיה)		26
כביש 98	מעגן - הר החרמון		99
כביש 99	קריית שמונה - מסעדה	קריית שמונה	24

חוקי תנועה בישראל

למרות שהתפתחות התשתית בישראל החלה בעיקרה בתקופת המנדט הבריטי, בישראל נוסעים בצד ימין של הכביש כמו ברוב מדינות אירופה ובאמריקה. הסיבה היא שמאחר והתנועה המוטורית החלה כבר בזמן הטורקים, לבריטים היה אסור לשנות את חוקי המדינה הקיימים (תקנות המנדט) וזאת בניגוד למסילות הרכבת בהן הרכבות נעות דווקא על המסילה השמאלית.

בישראל, המהירות המרבית המותרת היא 110 קילומטר לשעה בדרך מהירה, 90 קמ"ש בכביש בינעירוני שבו יש שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה, 80 קמ"ש בכביש בינעירוני שבו אין הפרדה בנויה בין המסלולים ו-50 קמ"ש בשטח עירוני. בדרכים רבות מצוינת מהירות שונה באמצעות תמרור 'ב-20', וכך בדרכים מהירות רבות מוגבלת מהירות הנסיעה ל-90 או 100 קמ"ש, ובחלק מהדרכים העירוניות מותרת מהירות השונה מ-50 קמ"ש.

על מנת לנהוג בכבישי ישראל חובה להחזיק ברישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי. את הרישיון הישראלי יכול לקבל אדם בן 17 לפחות רק לאחר מעבר של מבחן תאוריה ומבחן מעשי בנהיגה ("טסט"). בשלושת החודשים הראשונים לרישיון הנהג החדש חייב לנסוע עם מלווה בגיל 24 לפחות וחמש שנות ניסיון נהיגה או בגיל 30 ושלוש שנות ניסיון. כמו כן, עד גיל 21 הנהג החדש יכול להסיע רק עד שני נוסעים ברכבו, לא כולל עצמו, אלא אם נמצא מלווה העומד בתנאים שצוינו לעיל.

כבישים מהירים בישראל

מבט-על על קטע מנתיבי איילון (כביש מספר 20) - מאזור מחלף השלום (מרכז עזריאלי) עד מחלף ארלוזורוב

מחלף שער הגיא בכביש 1

תל אביב-יפו - ירושלים - ים המלח (כביש מהיר מתל אביב עד מחלף שער הגיא).
כביש החוף: תל אביב - חיפה (כביש מהיר ממחלף אולגה עד חיפה).
מעבר רפיח - מעבר ראש הנקרה (כביש מהיר מאשדוד עד חולון).
תל אביב - אריאל (כביש מהיר ממחלף גלילות עד מחלף ברקן).
מחלף מאחז-מחלף עין תות, כביש האגרה הראשון בישראל (כביש מהיר לכל אורכו).
גדרה - יסודות (כביש מהיר לכל אורכו).
נתיבי איילון (כביש מהיר ממחלף קיבוץ גלויות עד הרצליה).
נתיבי המפרץ (כביש מהיר לכל אורכו).
כביש חצי מהיר מירושלים לעטרות.
כביש מהיר מראשון לציון למודיעין-מכבים-רעות (כביש מהיר מראשון לציון עד מחלף ענבה).

כבישי אגרה בישראל

בישראל קיימים שלושה כבישי אגרה:

כביש 6 שבו התשלום הוא על פי כמות הקטעים שנוסעים בו וסוג הרכב. על-אף התשלום, הכביש מושך נוסעים עקב הזמן שנחסך לנוסעים בו, במיוחד במרחקי נסיעה גדולים מצפון לדרום ולהפך. הציפייה היא שהכביש ימשוך נוסעים נוספים לאחר פתיחת החלקים הדרומיים והצפוניים שהנסיעה בהם תהיה ככל הנראה ללא תשלום. כביש 6 יועבר לידי המדינה ויהיה חופשי לנסיעה לכל אורכו בשנת 2029, לאחר שלושים שנות זיכיון.
מנהרות הכרמל בחיפה – מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל. הן מחברות בין צומת הקריות בכניסה המזרחית לחיפה ובין כביש 2 בכניסה הדרומית-מערבית לעיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב-1 בדצמבר 2010.
הנתיב המהיר בכביש 1 - לכיוון מערב, ממחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות באורך של 13 קילומטר.

תוכנית החומש של 2006

לאחר שברכבת ישראל הוחלט בשנת 2003 על השקעה חסרת תקדים בתוכנית חומש ופיתוח תשתיות, הוחלט במשרד התחבורה לבצע תוכנית חומש דומה משנת 2006 גם בכבישי ישראל באמצעות החברה הלאומית לדרכים בישראל. תוכנית החומש תוקצבה ב-19 מיליארד שקלים, מתוכם 2 מיליארד שקלים לשיפור בטיחות בכבישים והפחתת תאונות הדרכים והשאר לפיתוח ושדרוג תשתיות. התוכנית כללה 74 פרויקטים שונים, חלקם בסלילת כבישים חדשים וחלקם בשיפור או הרחבה של כבישים או צמתים קיימים ומסוכנים.

כביש 6 (חוצה ישראל) - סיום בניית קטע 18 בצפון (ממחלף עירון עד מחלף עין תות) וסיום מחלף נשרים במימון בנה-הפעל-העבר (BOT) (שניהם נפתחו לתנועה).
כביש 431 - כביש רוחבי בין ראשון לציון למודיעין-מכבים-רעות הכולל 11 מחלפים בעלות של 2 מיליארד שקלים במימון בנה-הפעל-העבר (PFI) (נפתח לתנועה).
כביש 531 - כביש רוחבי מכביש 6, דרך כפר סבא, רעננה והרצליה ועד כביש 2 בעלות של 1.25 מיליארד שקלים (פתיחה מלאה משוערת: 2015).
מנהרות הכרמל - עלות הפרויקט כ־1.25 מיליארד שקלים (במימון "בנה-הפעל-העבר") (נפתח לתנועה).
הנתיב המהיר בכביש 1 - ממחלף בן-גוריון ועד מחלף קיבוץ גלויות במימון בנה-הפעל-העבר (BOT) (נפתח לתנועה).
כביש 20 - המשך סלילה עד חדרה (בבדיקה).
כביש 491 - איילון מזרח, קידום התוכנית (טרם נקבע מועד לתחילת העבודות).
כביש 22 - הארכתו ל-17 קילומטר ב־4 עד 6 נתיבים באזור הקריות (בבנייה).
כביש 551 - כביש רוחב הממוקם בשרון בין טירה וכפר סבא, שיקשר בין כביש 6 וכביש החוף (פתוח בשני קטעים ממחלף אייל עד פאתי כפר סבא וממחלף הדרים עד קריית שלמה, סמוך לבצרה, יתרת הקטעים עד יקום בתכנון).
כביש 541 - כביש רוחב עירוני בשרון, בתחומי הערים הרצליה ורעננה.
כביש 471 - כביש רוחבי ממחלף בר-אילן ועד כביש 6 בעלות של כ־420 מיליון שקלים (נפתח לתנועה).
כביש 461 - כביש רוחבי ממחלף קיבוץ גלויות ועד כביש 6 (פתוח לתנועה ממחלף קיבוץ גלויות עד צומת טייסים).

בנוסף, מלבד סלילת כבישים חדשים מתוכננים שדרוגים לכבישים קיימים כמו הרחבת כביש 2 בין נתניה לקיסריה, שדרוג כביש עוקף באר שבע ופיתוח כבישים וצמתים נוספים ברחבי הארץ.