כביש מהיר
כביש מהיר הוא דרך לרכב מנועי המיועד לזרימת נפח תנועה גדול במהירות גבוהה. כביש חייב לענות על קריטריונים מסוימים כדי להיחשב כביש מהיר. בישראל מקובל גם הכינוי "אוטוסטרדה" – נגזרת של המילה האיטלקית לכביש מהיר (Autostradale).
מאפייני כביש מהיר
- העלייה עליו נעשית באמצעות מסלול האצה, והירידה ממנו - באמצעות מסלול האטה.
- אין צמתים, רמזורים, מעברי חצייה או מפגשי מסילות ברזל לאורכו.
- הצטלבות עם דרכים חוצות מתבצעת באמצעות מחלף.
- קיימת הפרדה ברורה, רחבה ובלתי-עבִירה בין מסלולי כיווני תנועה מנוגדים.
- מסלול כל כיוון כולל לפחות שני נתיבי תנועה.
- השימוש בו אסור לסוגי תנועה מסוימים, ובכלל זה הולכי רגל, רכב לא מנועי ורכב מנועי איטי, כגון טרקטור.
- כניסותיו ויציאותיו מסומנות בבירור בתמרור המגדירו ככביש מהיר.
- שילוט ההכוונה לאורכו ואליו בצבע שיוחד לכך: בישראל, גרמניה, צרפת ועוד - כחול; ביוון, שווייץ, קרואטיה, שבדיה, ארצות הברית ומדינות אחרות - ירוק.
- תכנונו ותחזוקתו בסטנדרט גבוה מכבישים אחרים.
- השוליים מסומנים בבירור ועומדים בתקן נדרש של רוחב, גובה ויציבות.
- נמנעת עליית בעלי חיים, בני אדם וכלים חקלאיים מצידיו, וקיימים הסדרים נאותים לאפשר חצייתם ללא הפרעה לתנועה.
- קיים רדיוס קשת עיקול מינימלי המותר בכביש.
- קיימת רמת שיפוע מקסימלית עבור כל ק"מ לאורך הכביש.
- קיימת רמת שיפוע מינימלית לרוחב הכביש (לכיוון חלקו הפנימי או החיצוני) לצורך ניקוז מים.
- קיים עובי מינימלי של כל שכבות הביסוס של הכביש (קרקע, יסוד, וכיסוי).
כללים אלה, בעיקרון, נהוגים בכל העולם אך עשויים להשתנות, ממדינה למדינה על פי התקן הנהוג בה.
בישראל, ובמדינות רבות בעולם, ניתן לראות כבישים הכוללים רבים ממאפיינים אלה אך אינם עונים להגדרה של כביש מהיר. חלקם ממתינים להכרזתם ככבישים מהירים, עם השלמת שדרוגם. כזה למשל הוא כביש 5: הוא עומד ברוב הקריטריונים של רוחב, רדיוסים, סימונים ומגבלות אחרות, השילוט בו ואליו בצבע כחול ולא ירוק, אך אין שלטי כביש מהיר, וקיים בכביש צומת מרומזר אחד בקצהו המערבי.
מגבלת מהירות
כביש מהיר אמנם נועד לנסיעה מהירה, אך מגבלת המהירות (עליונה ותחתונה) עשויה להשתנות ממדינה למדינה, מאזור לאזור, מכביש לכביש ואף מקטע לקטע.
המדינה הידועה כליברלית ביותר בהתייחסה למהירות מקסימלית היא גרמניה, שם כבישים רבים הינם נטולי מגבלת מהירות; ובאחרים מגבלות מהירות נמוכות יותר. בכל מקרה, המהירות המקסימלית המומלצת היא 130 קילומטר לשעה. המהירות המרבית המותרת ברוב מדינות אירופה נעה בין 110 קמ"ש ל-130 קמ"ש.
בישראל
המהירות המרבית המותרת לפי החוק בכבישים מהירים בישראל היא 110 קמ"ש. ועדה שהוקמה בשנת 2005 לצורך בחינה מחודשת של מהירויות הנסיעה בישראל בראשות הפרופ' משה ליבנה, המליצה להסיר את ההגבלה של 100 קמ"ש בדרכים מהירות ולהתיר את מהירות הנסיעה המרבית המותרת על פי חוק - 110 קמ"ש. להמלצה זו תומכים ומתנגדים רבים. בתאריך 10 באוקטובר 2010 החליט שר התחבורה לאמץ מגבלות מהירות מרבית חדשות בכבישים מהירים: 110 קמ"ש (קטעים מכביש 1, כביש 431 ו-כביש 4, בנוסף לכביש 6), ו-100 קמ"ש (קטעים מכביש 2, כביש 5, כביש 77 בקטע בין צומת ישי למחלף המוביל וכביש 40 בקטע העוקף את באר שבע. בחודש ינואר 2011 הועלתה בפועל מהירות הנסיעה.[1]. עד שנת 2008 הוגדרו קטנועים בנפח 50 סמ"ק ככלי רכב איטי שלא רשאי לנוע בכביש מהיר. בחודש פברואר בשנה זו, בוטלה התקנה.
כבישים מהירים בישראל
רשימת הכבישים, נכון לשנת 2008:
- כביש 1 – ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף שער הגיא (בקטע שבין מחלף לטרון למחלף בן שמן הותרה מהירות מרבית של 110 קמ"ש ובשאר הקטעים המהירות מוגבלת ל-100 קמ"ש).
- כביש 2 - כביש תל אביב חיפה, מהיר בחלקו.
- כביש 4 – ממחלף אשדוד עד מחלף חולון מזרח (בקטע שבין מחלף אשדוד עד מחלף עין הקורא הותרה מהירות של 110 קמ"ש).
- כביש 6 – מהיר לכל אורכו, במהירות 110 קמ"ש.
- כביש 7 - מגדרה אל מחלף שורק.
- כביש 20 – ממחלף חולות עד מחלף משה דיין וממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף המעפילים. המהירות המותרת מוגבלת ל-90 קמ"ש.
- כביש 22 – מהיר בחלקו. המהירות המותרת מוגבלת ל-90 קמ"ש.
- כביש 431 - ממחלף מבוא איילון עד מחלף ענבה. ממחלף נס ציונה עד מחלף ענבה הותרה מהירות מרבית של 110 קמ"ש.
רשימת הכבישים כוללת רק את המוגדרים כדרך מהירה. כבישים אלו מסומנים בתמרור הכביש המהיר (שסימונו בישראל ב-54). כביש 2, כביש 5, וכביש 77 לא נקבעו כדרכים מהירות אולם מהירות הנסיעה המותרת בחלקים מהם הועלתה ל-100 קילומטר לשעה.
תמרורים ייחודיים או אופייניים לכביש מהיר
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
