כבל עצירה
כֶּבֶל עצירה הוא חלק ממערכת המיועדת לבלום כלי טיס (ובעיקר מטוסים) בזמן נחיתה על מסלולי נחיתה קצרים ובנושאות מטוסים, או לשימוש במקרי חירום.
הכבל הוא צַמת פלדה עבה וחזקה, המורכבת על קרקע מסלול הנחיתה, מחוברת לתושבת מיוחדת. מספר גלגליות הפרוסות לאורך הכבל מרימות מעט את הכבל מהקרקע על מנת לאפשר לוו העצירה להיתפס בו, ובכך להכניס לפעולה את המערכת ההידראולית הייעודית הבולמת את מתיחת הכבל ועוצרת את המטוס.
הרעיון לשימוש בכבלי עצירה נהגה לראשונה על ידי יו רובינסון, ויצא לפועל בעת הנחיתה הראשונה על סיירת משוריינת שבוצעה על ידי יוג'ין איליי (אנ') ב־11 בינואר 1911. מערכת מודרנית יותר נבחנה על סיפון אה"מ קורייג'ס ביוני 1931, ונכנסה לשימוש לראשונה בנחיתה שביצע הנרי פאנקורט.
צורת השימוש עריכה
ישנן שתי שיטות שימוש עיקריות בכבל עצירה - בנושאת מטוסים, ובמסלולי נחיתה קצרים.
נושאת מטוסים עריכה
בסיפון נחיתה של נושאת מטוסים מותקנים ארבעה כבלי עצירה, הממוספרים מהחלק האחורי עד לקדמי של הספינה.
בנחיתה אידיאלית על נושאת מטוסים, וו העצירה נוגע בסיפון בדיוק במרכז אזור כבלי העצירה, מחליק קדימה ונתפס בכבל השלישי. לאחר התפיסה נמתח הכבל ויוצא מתוך תושבת הבסיס, למול לחץ של מערכת הידראולית המאיטה את המטוס. הלחץ של המערכת ניתן לכיוון, ומהווה נתון חשוב בזמן הנחיתה - אם הלחץ יהיה חלש מדי, המטוס יחליק קדימה ועלול ליפול לים; כבל מתוח יגרום לנזק רב למטוס, ואף עלול לגרום לוו העצירה ובסיס התושבת שלו להקרע ממקומו. עקב כך נדרשים הטייסים לדווח על סוג המטוס ומשקל הנחיתה שלהם לפני הנחיתה על הנושאת, על מנת לאפשר לכוון את הלחץ לעוצמה הנדרשת. בתכנון מטוס קרב שמיועד לנחות על ספינה נדרש להתחשב בחוזק כני הנסע ווו העצירה, מה שמשפיע משמעותית על תכנון כלי הטיס.
מכיוון שתמיד קיימת אפשרות שכלי הטיס יפספס את כל ארבעת הכבלים, נחיתה על נושאת מטוסים מתבצעת בכוח מנוע מלא (מצערת פתוחה, ואף עם מבער אחורי דולק). כך מתאפשר לטייס שמפספס נחיתה לאסוף גובה בחזרה וללכת סביב לגישה חוזרת.
שדה תעופה עריכה
שדות תעופה צבאיים מציידים לעיתים קרובות את מסלולי הנחיתה שלהם בכבלי עצירה, על מנת לאפשר למטוסים כבדים או מהירים לנחות במסלולים קצרים; על מנת לתרגל טייסים צעירים בנחיתה על נושאת מטוסים; או לצורך נחיתות במצבי חירום - לדוגמה, בעת תקלה בבלמי המטוס - ובמצבים אחרים שאינם מאפשרים נחיתה רגילה.
לרוב מערכת זו שונה מזו שבנושאת מטוסים, כאשר המערכת מאפשרת הימתחות של הכבל על פני מאות מטרים, מה שאינו אפשרי בנושאות מטוסים. כבל העצירה נעצר על ידי מערכת בלימה המחוברת לכבל משני צידי מסלול ההמראה. קיימים שני סוגי מערכות בלימה לכבלי עצירה: 1. Water twister מערכת בלימה המבוססת על תוף שקוע בקרקע ומצופה בטון. התוף מלא בנוזלים מסוג שמן ומים ובתוכו שבשבת המחוברת לכבל ומסתובבת עם השתלבות המטוס בכבל העצירה. 2. בלם הידראולי המאפשר לווסת בדרך כלל את עוצמת הבלימה על פי המרחק הזמין לעצירה במסלול ההמראה.
