כום א-דיכה
כּוּם א-דיכּה (בערבית: كوم الدكة) היא שכונה ואתר ארכאולוגי באלכסנדריה, מצרים.[1] כום א-דיכה המוקדם היה אזור מגורים אמיד, ומאוחר יותר הוא היה מרכז אזרחי מרכזי באלכסנדריה, עם מתחם מרחצאות, אודיטוריום ותיאטרון[2] בימינו, כום א-דיכה הוא האתר הארכאולוגי העל קרקעי הגדול והשלם ביותר באלכסנדריה. הוא מספק כמויות גדולות של עדויות ארכאולוגיות לחיים עירוניים במצרים הרומית, כולל וילות מוקדמות בעלות פסיפס, ועבודות ציבוריות רומיות מאוחרות.[3]
 | |
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| עיר אם | אלכסנדריה |
| קואורדינטות | 31°11′41″N 29°54′15″E / 31.194612°N 29.904097°E |
| אזור זמן | Egypt Standard Time |
 | |
  | |
היסטוריה
עריכההתקופה הרומית הקדומה, מהמאה ה-1 עד ה-3 לספירה, מכילה את המבנים הקדומים ביותר שהשתמרו היטב. בתקופה זו, כום א-דיכה הכילה בעיקר וילות גדולות. בסוף המאה ה-3, האזור ניזוק קשות משילוב של פלישת המלכה זנוביה מפלמירה, המצור של אורליאנוס והדיכוי של דיוקלטיאנוס.[4]
בתקופה הרומית-ביזנטית המאוחרת, מהמאה ה-4 עד ה-7, נראתה הכונה מאוד שונה. עבודות ציבוריות החליפו בתים פרטיים, והאתר נשלט בעיקר על ידי מתחם מרחצאות אימפריאלי גדול, כמו גם תיאטרון וסדרה של אודיטוריות. עבודות ציבוריות אלו נבנו יחד, והיו שזורות בבנייתן. עם הבניינים הללו שימש כום א-דיכה כמרכז אזרחי מרכזי באלכסנדריה.[5]
מחקר ארכאולוגי עדכני
עריכההארכאולוג הפולני, פרופסור קז'ימייז' מיכאלובסקי, יזם בשנת 1960 מחקר ארכאולוגי בכום א-דיכה. העבודה באתר עדיין מנוהלת על ידי משלחת ארכאולוגית ושימור פולנית-מצרית מהמרכז הפולני לארכאולוגיה ים תיכונית של אוניברסיטת ורשה (PCMA UW) ומשרד התיירות והעתיקות המצרי (לשעבר משרד העתיקות). מנהל הפרויקט הנוכחי הוא ד"ר גרז'גורז' מז'צ'רק (Grzegorz Majcherek) מ-PCMA UW.[6]
מאז 2017, תיירים יכולים לבקר בחלקים החשובים ביותר של האתר[7] הפארק הארכאולוגי בכום א-דיכה תוכנן על ידי האדריכל וויצ'ך קולג', שניהל את המשלחת הארכאולוגית במשך כמה שנים ושיחזר רבים מהמבנים. על הישגים אלה, הוא קיבל את פרס שהוענק על ידי הוועדה הפולנית של ICOMOS.[8]
ארכאולוגיה
עריכהמתחם המרחצאות
עריכההמרחצאות נבנו במאה ה-4, אם כי התאריך המדויק אינו ברור. הם נבנו מחדש לפחות פעמיים, ראשית לאחר רעידת אדמה בשנת 447, ושנית לאחר רעידת אדמה בשנת 535. בשל גודלם ועיצובם הסימטרי, סביר להניח שהם נבנו בכספים אימפריאליים.[9] הסגנון שלהם אופייני למרחצאות רומיים, הכוללים אפודיטריום, פריג'ידריום, טפידריום, דסטריטריום, סודטוריום, קלדריום, בריכה גדולה, תנורים ומחסנים. הבנייה המוקדמת הייתה עשויה מלבנים, אך בהמשך המרחצאות השתמשו בבנייה של לבנים על בלוק. הרחבה זו הוסיפה דירות וחנויות למתחם המרחצאות. המים של מתחם המרחצאות סופקו מבור מים גדול, שהיה מאגר המים העילי היחיד בעיר.[3]
המתחם האקדמי
עריכה.jpg)
המתחם האקדמי מורכב מלפחות עשרים אודיטוריום, או אולמות הרצאות, המחולקים לשתי קבוצות. אלה היו משמשים כ"אוניברסיטה", או מקום להשכלה גבוהה, ומעידים על שפע לימודי הרטוריקה, הפילוסופיה והרפואה באלכסנדריה מהמאות ה-5 עד ה-7 לספירה. בנייתם החלה עם העבודות הציבוריות האחרות במאה ה-4. רק עשרים אודיטורים נחפרו נכון ל-2010. שתי הקבוצות מחולקות על ידי מעבר למתחם המרחצאות, וסביר להניח שיש קבוצות נוספות מעבר לרחוב, אך מחוץ לשטח החפירה. אף על פי שלרוב האודיטורים יש את אותו כיוון לאורך הציר צפון-דרום, הם שונים בגודל ובסידור. כל האודיטורים כוללים ספסלי אבן, כאשר לרובם יש שניים או שלושה ספסלים לאורך הקירות או בסידור פרסה. הקיבולת הייתה בדרך כלל 20–30 סטודנטים לאולם הרצאות, עם מתקנים שתומכים בנוחות בסך הכל של 500–600 סטודנטים.[5]
תיאטרון
עריכה
התיאטרון הוא תיאטרון רומי קטן המשמש לצורות שונות של בידור. הוא נבנה במאה ה-4 ופעל עד תחילת המאה ה-7, עם שיפוץ בסביבות שנת 500. ייתכן שהשימוש המוקדם בו היה לישיבות מועצת העיר וכן לבידור. גרפיטי במושבים מהמאה ה-6 מראה תמיכה בסיעות הכחול והג'ין, צוותים פופולריים של מרכבות, אם כי התיאטרון לא היה גדול מספיק לביצוע מרוצים. צורות הבילוי המדויקות בתיאטרון אינן ידועות, אך ישנן עדויות למופעים מוזיקליים ולהיאבקויות.[10] לאחר בניית המתחם האקדמי, ייתכן שהתיאטרון אירח גם פעילויות אקדמיות כמו נאומים פומביים ונאומים רטוריים.[11] התיאטרון בנוי בצרת חצי עיגול מורחב עם מושבי אודיטוריום מגופים. המושבים עשויים משיש ממוחזר ממבנים ישנים יותר. הקירות והפרוזדור עשויים מאבן גיר. בחלקו העליון יש שורה של עמודים לא מתואמים, ממוחזרים ממבנים אחרים.[3]
בתים
עריכהבתקופה הרומית הקדומה, מהמאה ה-1–3 לספירה, כום א-דיכה הייתה מאוכלסת על ידי וילות גדולות הידועות ברצפות הפסיפס המשוכללות שלהן.[11] בחלק המערבי השתמרו שלוש וילות. חורבן המאה ה-3 וגניבה שיטתית גרמו לאיבוד רוב המבנים מתקופה זו, אך פסיפסי הרצפה השתמרו.[12]
התקופה הרומית-ביזנטית המאוחרת מהמאה ה-4–7 ראתה כמויות אדירות של בנייה מחדש. במקום וילות גדולות, כום א-דיכה היה מאוכלס בבתים פשוטים יותר אך סטנדרטיים יותר. מגמת הבתים הרגילים עמדה בניגוד לעובדה שבתים רבים נבנו על מבנים ישנים יותר והשתמשו בהם. קירות ישנים יותר שימשו לעיתים קרובות כיסודות לחדשים, מקום שבו בתים לא הוגדרו על ידי היסודות עליהם נבנו, הם הראו לעיתים קרובות דפוסים קבועים. חנויות בחזיתות הבתים הפכו נפוצות הרבה יותר, ולעיתים קרובות הופיעו בתי מלאכה בחלקי הבתים שלא פנו לרחוב. עם עליית הביקוש לשטחי מגורים נוספים, החלו הבניינים להתרחב אל הרחוב, מה שגרם לרחובות גדולים להפוך לסמטאות צרות.[4]
וילת הציפורים
עריכהוילת הציפורים הייתה וילה בתקופה הרומית הקדומה. היא ידועה בזכות הפסיפסים שהשתמרו היטב, שהם הפסיפסים היחידים שניתן לראות בסביבתם המקורית באלכסנדריה. הווילה נבנתה ככל הנראה זמן מה במאה ה-1 לספירה, ונהרסה בשריפה זמן מה בסוף המאה ה-3. אף על פי שלאחר מכן היא נשדדה לצורך שימוש בחומרים שלה ונכבשה במשך תקופה ארוכה, הפסיפסים שרדו במצב טוב יחסית. נשתמרו ארבעה פסיפסים, בהיקף של כמעט 110 מטרים רבועים, כאשר שניים השתמרו במלואם ושניים השתמרו חלקית. אחת מהן, α-5, מציגה תשע ציפורים שונות בתשעה ריבועים נפרדים, ומעניקה לווילה את שמה. אמנות הציפורים היא בסגנון מצרי, אך גם שואבת השפעה ממחוזות מערביים אחרים ומפרגמון.[13]
לקריאה נוספת
עריכה- גז'גורז' מג'רק. אלכסנדריה. כום א-דיכה. עונה 2017. ארכאולוגיה פולנית בים התיכון, 27/1 (2018), 35–56
- גז'גורז' מג'רק. פירורים מהשולחן - שרידים ארכאולוגיים של אלכסנדריה ההלניסטית. באלכסנדריה ההלניסטית. חוגגים 24 מאות. כנס בינלאומי, אתונה, 12-15 בדצמבר 2017, מוזיאון האקרופוליס (עמ' 71–85). אוקספורד: ארכיאופרס 2018.
- Wojciech Kolątaj, Grzegorz Majcherek ו-Ewa Parandowska. וילת הציפורים: החפירה והשימור של פסיפסי כום א-דיכה (= מרכז המחקר האמריקאי במצרים לשימור סדרה 3). קהיר: הוצאת האוניברסיטה האמריקאית בקהיר 2007.
- Zsolt Kiss, Grzegorz Majcherek, Henryk Meyza, Henryk Rysiewski and Barbara Tkaczow, B. Fouilles polonaises à Kôm el-Dikka (1986–1987) (= Alexandrie 7). ורשה: מרכז הארכאולוגיה למדעים 2000.
- ברברה טקצ'וב. הטופוגרפיה של אלכסנדריה העתיקה: מפה ארכאולוגית. ורשה: Zakład Archeologii Śródziemnomorskiej, Polskiej Akadmii Nauk 1993.
- Wojciech Kola̜taj. מרחצאות אימפריאליים בכום א-דיכה (= אלכסנדריה 6). ורשה: Zakład Archeologii Śródziemnomorskiej Polskie Akademii Nauk 1992.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Kom Al Dikka | Alexandria, Egypt | Attractions - Lonely Planet, www.lonelyplanet.com (באנגלית)
- ^ Roger S. Bagnall and Paola Davoli, Archaeological Work on Hellenistic and Roman Egypt, 2000–2009, American Journal of Archaeology Vol. 115, No. 1 (January 2011),, The University of Chicago Press, 2011, עמ' 103-157 doi: 10.3764/aja.115.1.0103.
- ^ 1 2 3 Roger S. Bagnall, Dominic W. Rathbone, Egypt from Alexander to the Copts : an Archaeological and Historical Guide, Revised Electronic Edition, London: American University of Cairo Press, 2017, עמ' 64–69, ISBN ISBN 978-1-61797-835-7
- ^ 1 2 Majcherek, G. (1995). "Notes on Alexandrian Habitat. Roman and Byzantine Houses from Kom el-Dikka". Topoi. 5 (1): 133–150. doi:10.3406/topoi.1995.1562. ISSN 1161-9473.
- ^ 1 2 Majcherek, Grzegorz (2010). "The Auditoria on Kom el-Dikka: A Glimpse of Late Antique Education in Alexandria". The Proceedings of the 25th International Congress of Papyrology. 25 (1).
- ^ Alexandria, Kom el-Dikka, pcma.uw.
- ^ "Kom el-Dikka, Alexandria: opening of the visitors' route". pcma.uw.edu.pl. נבדק ב-2020-06-04.
- ^ "Conservation award for PCMA architect". pcma.uw.edu.pl. נבדק ב-2020-06-04.
- ^ Kordas, Anna Urszula (2021-05-17). "The baths at Kom el-Dikka in Alexandria as a foundation of Constantine the Great? Reconsidering the inscribed mark ΦΛ ΑΝΤ". Journal of Roman Archaeology. 34 (1): 238–240. doi:10.1017/s104775942100026x. ISSN 1047-7594.
- ^ Hemeda, Sayed (2013). "Laser induced breakdown spectroscopy and other analytical techniques applied on construction materials at Kom El-Dikka, Alexandria, Egypt" (PDF). Mediterranean Archaeology and Archaeometry. 13 (2): 104–105.
- ^ 1 2 Majcherek, G. (2010). "The Auditoria on Kom el-Dikka: A Glimpse of Late Antique Education in Alexandria". The Proceedings of the 25th International Congress of Papyrology. 25 (1).
- ^ Ewa, Kołątaj, Wojciech Majcherek, Grzegorz Parandowska (2007). Villa of the birds: the excavation and preservation of the Kom al-Dikka mosaics. American University in Cairo Press. pp. 1–41. ISBN 977-416-076-2. OCLC 488218211.
- ^ Wojciech Kołątaj, Grzegorz Majcherek and Ewa Parandowska. Villa of the Birds: The excavation and preservation of the Kom al-Dikka mosaics (=American Research Center in Egypt Conservation Series 3). Cairo: American University in Cairo Press 2007.