כיכר טיימס 1
כיכר טיימס 1 (באנגלית: One Times Square), המוכר גם בשמות ברודוויי 1475, בניין ניו יורק טיימס ומגדל טיימס, הוא גורד שחקים הממוקם בצומת רחוב 42 וברודוויי במידטאון מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית.[1] הבניין מתנשא לגובה של 110.6 מטרים והוא בעל 25 קומות.[2] הוא תוכנן על ידי האדריכל סיירוס אידליץ עבור עיתון הניו יורק טיימס ושימש כמטה המשרדים הראשי שלו בין השנים 1913-1903.[3] הבניין נקרא על שם העיתון גם לאחר העתקת משרדיו לרחוב 43 ומהווה נקודת ציון מרכזית בעיר.
.jpg) | |
| כיכר טיימס 1 (2010) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גורד שחקים  |
| שימוש | משרדים |
| על שם |
ניו יורק טיימס |
| כתובת | כיכר טיימס 1, מנהטן, ניו יורק |
| מדינה | ארצות הברית |
| בעלים |
ג'יימסטאון |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1903–1905 (כשנתיים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1904 |
| חומרי בנייה |
פלדה, זכוכית, אלומיניום |
| אדריכל | סיירוס אידליץ |
| סגנון אדריכלי |
אר דקו |
| מידות | |
| גובה | 110.6 מטר |
| קומות |
25 |
| קואורדינטות | 40°45′23″N 73°59′11″W / 40.75639°N 73.98639°W |
  | |
בשנת 1928 הותקנו בו לראשונה פסנועי חדשות במפלס הרחוב. בשנת 1995 נרכש על ידי ליהמן ברדרס וייעודו, שניצל את מיקומו המרכזי ושינה את ייעודו של הבניין ללוח מודעות עבור שלטי חוצות פרסומיים. בזכות כך נחשב לאחד מלוחות הפרסום הרווחיים ביותר בעולם אולם, פנים הבניין נשאר ברובו ריק.
מבניין זה מורד מדי שנה, בטקס ראש השנה האזרחית, כדור המסמל את השנה החדשה.
היסטוריה עריכה
בניית כיכר טיימס 1 הסתיימה בשנת 1904 על מנת לשמש כמשכנו החדש של העיתון "הניו יורק טיימס", שעבר באופן רשמי אליו בינואר 1905. אדולף אוקס, הבעלים של העיתון, הצליח לשכנע באותה עת את עיריית ניו יורק לשנות את שמו של האזור מכיכר לונגאייקר (Longacre Square) לכיכר טיימס.[4] כדי לקדם את המשכן החדש, החליט אוקס לקבל את 1 בינואר 1904 במופע זיקוקין די-נור מגג הבניין. האירוע משך כ-200,000 איש והוגדר כמוצלח. עקב כך הוחלט לשחזר את המופע בכל שנה. בעקבות איסור של עיריית ניו יורק על חגיגה באמצעות זיקוקים, החליט אוקס, לקראת 1 בינואר 1908, לשנות את המסורת להורדת כדור מואר שיסמל את השנה החדשה. הרעיון של הורדת כדור מקורו בשימוש בכדור זמן(אנ') לטובת כיול כרונומטר (מכשיר חשוב לניווט ימי)-הכדור, שהיה מוצב על עמוד בחוף, היה מורד בזמן קבוע מראש וכך ניתן היה לכייל את הכרונומטר. מאז ועד היום - מעל 100 שנים, נוהגים לחגוג מול בניין זה את השנה האזרחית החדשה.[5]
בשנת 1913, כשמונה שנים לאחר סיום בנייתו, עזב הניו יורק טיימס את המבנה ועבר למבנה אחר ברחוב 43, ששירת אותו עד שנת 2007.
ב-6 בנובמבר 1928 הוצב על המבנה שלט אלקטרוני המציג חדשות, בעל 14,800 נורות המונע באמצעות מסוע - אשר הציג לראשונה תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1929, בהן נבחר הרברט הובר וכניעת יפן ב-14 באוגוסט 1945.
במהלך מלחמת העולם השנייה הופסקה הורדת הכדור על מנת לחסוך בחשמל בשל המצב המלחמתי. חגיגת השנה החדשה בשנים אלה כללה דקת דומייה לזכר הנופלים והשמעת הקלטת פעמוני כנסיות.
מבניין ללוח מודעות עריכה
בשנת 1961 נרכש הבניין על ידי חברת "אלייד כימכיל" אשר החליפה את חזית הבניין (שהייתה עד אז עשויה פסיפס של גרניט וטרה קוטה) בחזית בטון אחידה, וזאת על מנת להפוך את חזית הבניין ללוח מודעות. מלבד הקומה ה-16, בה הייתה בעבר מסעדה (שנסגרה בשנות ה-80) לבניין אין חלונות. בשל היעדר מיזוג אוויר, מרבית הבניין ריק.
הבעלים של הבניין, בריין טרנר, העיר: "מי צריך דיירים כשיש את לוח המודעות הגבוה בעולם?" - נכון לשנת 2000, 26 השלטים שעל הבניין הכניסו לבעליו בין 40,000$ ל-250,000$ לחודש לכל שלט ושלט [1].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ כיכר טיימס 1 באתר Emporis.com
- ^ כיכר טיימס 1 באתר skyscraperpage.com
- ^ כיכר טיימס 1 באתר Emporis.com
- ^ "100 Years Ago, an Intersection's New Name: Times Square" ג'יימס ברון, פורסם ב-8 באפריל 2004.
- ^ "NYC ball drop goes 'green' on 100th anniversary" CNN מ-31 בדצמבר 2007.