כיסא קורולי

כיסא קוּרוּלי (בלטינית: sella curulis) הוא סוג של כיסא המוכר בשימוש בתקופתה של רומא העתיקה ובאירופה, עד המאה ה-20. הייצוג שלו ברומא הקדומה כסמל לכוח פוליטי או צבאי עבר במרוצת הדורות בין תרבויות אחרות, כאשר עשו בו שימוש בהקשר זה מלכים באירופה, נפוליאון ושליטים אחרים.

שני זוגות רגלי ברונזה, השייכים לכיסא קורולי, שנשתמרו במוזיאון בנאפולי וכיסא קורולי, שהועתק מאוסף הוותיקן.

היסטוריה

רומא העתיקה

ברפובליקה הרומית ובאימפריה הרומית, היה הכיסא הקורולי (מקורה של המילה קורולי כנראה מ-currus שפירושה "מרכבה") המושב עליו קיבלו מגיסטרים אשר החזיקו בסמכות האימפריום, זכות ישיבה. בין בעלי תפקידים אלה נכללים דיקטטורים, מגיסטר אקוויטום, קונסולים, פראיטורים, קורולי איידלים ופרומגיסטראטים, זמניים או נושאי משרה בפועל. בנוסף, קנסורים וכן כוהני יופיטר הורשו לשבת על כיסא קורולי, הגם שבעלי תפקידים אלו לא החזיקו בסמכות האימפריום. ההיסטוריון הרומאי טיטוס ליוויוס כתב שכוהני שלושת האלים הגדולים זכו בכבוד לשבת על כיסא קורולי.

לפי ליוויוס הכיסא הקורולי, כמו הטוגה הרומאית, מקורו באטרוריה והוא שימש על מצבות זיכרון אטרוסקיות כדי לזהות מאגיסטרים. עם זאת, כיסאות קדומים יותר הנתמכים על מסגרת דמוית צלב מוכרים מהממלכה החדשה של מצרים. אחת הדוגמאות הקדומות ביותר שתועדו לשימוש בכיסא קורולי ממש היא משנת 494 לפנה"ס כאשר הזכות לשבת על כיסא קורולי בקירקוס מקסימוס ניתנה לדיקטטור הרומאי מאניוס ולריוס מקסימוס לאחר ניצחונו על הסאבינים. לפי ההיסטוריון הרומאי דיו קסיוס בתחילת שנת 44 לפנה"ס הוציא הסנאט צו לפיו זכה יוליוס קיסר לכיסא קורולי בכל מקום פרט לתיאטרון, לשם הובאו כיסא מוזהב וכתר נושא יהלום שהציבו אותו בדרגה אחת עם האלים. כסוג של כתר, הרשות לכיסא קורולי הוענקה גם למלכים זרים אשר נחשבו באופן פורמלי לבני ברית של העם הרומאי. כיסא קורולי ניתן גם כסוג של מדליה או כמצבת זיכרון ומבטא מעמד מגיסטרי. כאשר הוא חצוי על ידי האסטה הכיסא הקורולי הוא סמלו של האל יונו.

באופן מסורתי, הכיסא הקורולי שברומא הוכן או צופה בשנהב. רגליו המעוקמות של הכיסא יצרו צורת X רחבה והוא לא כלל משענת אחורית או זרועות אחיזה. למרות היוקרתיות שבו, כיסא זה נבנה במכוון כך שלא יהיה נוח לישיבה לפרק זמן ארוך, וסימל בצורה דו משמעית הן את הציפייה שנושא התפקיד הרשמי ימלא את תפקידו הציבורי בצורה יעילה המדודה בזמן, והן שהתפקיד מטעם הרפובליקה הוא זמני, לא נצחי. את הכיסא ניתן היה לקפל ולפיכך להעבירו בקלות ממקום אחד למשנהו. הדבר תואם את תפקידם המקורי של מגיסטרים ופרומגיסטראטים כמפקדים המצויים בשטח הנדרשים לעבור ממקום למקום. המסורת הקשורה בכיסא הקורולי התפתחה לדרגת חשיבות סמלית גבוהה שהתבטאה, בכיסאות שנועדו לשמש כמצבות זיכרון, סמל של כוח שאף פעם לא נשכח במסורת האירופאית, גם לאחר ירידתה של רומא מהבמה ההיסטורית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כיסא קורולי בוויקישיתוף

• כיסא קורולי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)