כלובי סוללה הם כלובים המשמשים להחזקת תרנגולות מטילות בתעשיית ביצים, המהווים את הצורה הנפוצה ביותר לגידול תרנגולות בתעשיית הביצים בעולם המערבי, ובישראל בפרט. אף שהמושג מתייחס לרוב לסוג הכלובים הנפוצים בגידול תרנגולות, נעשה שימוש בכלובים דומים גם בגידול יונקים קטנים בתעשיית הפרוות ובמעבדות ניסוי.

תרנגולות בכלובי סוללה במשק ביצים מודרני

היסטוריה עריכה

 
כלוב סוללה משנות החמישים
 
ההיסטוריה של השימוש בכלובי סוללה - לול סוללות בבית יצחק.

השימוש בכלובי סוללה החל במחצית הראשונה של המאה העשרים. קודם להליך התיעוש בתעשיית הביצים, רוב ייצור הביצים התנהל בלולים משפחתיים קטנים באופן יחסי, בהם התרנגולות הוחזקו בחצר לא מקורה. כלובים לתרנגולות היו בשימוש רק בעת העברתן ממקום למקום. עם התפתחות מערכת הרכבות והתחבורה בכלל במאה ה-19, ועמה היקף ההובלות לצורכי מסחר, החלו בארצות הברית להרשם פטנטים רבים לכלובי הסעה לתרנגולות, שהיוו את הבסיס לשכלול כלובי הסוללה המודרניים. בשלב הבא תוכננו כלובים מובנים לקרונות רכבת ייעודיים להסעת תרנגולות, מסודרים בקומות, זה לצד זה. הכלובים נבנו כך שיוכלו להסיע כמה שיותר תרנגולות בקרון, באופן שיענה על הצורך לאוורר את הכלובים ולנקות בקלות הפרשות. עם זאת, באותה תקופה השימוש בכלובים מקורים כמעון קבע לתרנגולות לא היה מעשי, שכן ללא גישה סדירה לאור השמש, סבלו התרנגולות במהירה מאוסטאומלציה (התרככות עצמות). זאת, עד שבשנות ה-30 של המאה ה-20 הוכנס לשימוש תעשייתי תוסף מלאכותי של ויטמין D, והדרך הפכה סלולה לתיעוש מסיבי של חקלאות המזון מהחי, לרבות ענף ייצור הביצים.

השימוש בכלובי סוללה התרחב במהירה, ובשנות ה-60 הפכו כלובי הסוללה לצורה הנפוצה ביותר לגידול מטילות בארצות הברית. בתחילת דרכם, שימשו לשיכון תרנגולת בודדה בכל כלוב, ועם הזמן הגדילו הלולנים את מספר המטילות בכל כלוב. בשל ההתיעלות באיסוף הביצים ובטיפול בפסולת, ובשל העובדה שהם מאפשרים להחזיק מספר רב של תרנגולות בשטח מצומצם, הביאו כלובי הסוללה להתרחבות של היקף הייצור בקנה מידה נרחב. מספר התרנגולות המוחזקות במשק סוללה בודד עשוי להגיע למאות אלפים.

מאפיינים עריכה

 
תרנגולות בכלוב סוללה

מערכת כלובי סוללה בנויה כשורות של כלובים צמודים זה לזה החולקים חוצץ בצדיהם, לעיתים בקומות מדורגות ולעיתים זו מעל זו. בכל כלוב מוחזקות 3 עד 9 תרנגולות מזנים שהותאמו לתעשיית הביצים בהליך של ברירה מלאכותית. השטח המוקצה לתרנגולת בכלוב סוללה הוא בדרך כלל בין 430 ל-560 סמ"ר, ולעיתים אף פחות מזה. לשם השוואה, שטחו של דף נייר משרדי בגודל A4 הוא 625 סמ"ר. רצפת הכלוב בנויה מרשת מתכת משופעת. השימוש ברשת מאפשר להפרשות התרנגולות ליפול החוצה מהכלוב, והשיפוע גורם לביצים להתגלגל לקדמת הכלוב, אל מתקן האיסוף. השקיה והאכלה נעשים באופן אוטומטי, במתקנים ייעודיים. קיבוץ התרנגולות בכלובים בני כמה פרטים מקל על זיהויה ובידודה של תרנגולת בעלת תפוקת ביצים נמוכה, על מנת להוציאה מהלול ולהשמידה. היותו של הלול מקורה, מעניקה ללולן בקרה על אקלים, אוורור ותאורה.

ביקורת עריכה

 
בשל תנאי האחזקה הקשים של התרנגולות השימוש בכלובי סוללה זוכה לביקורת קשה

השימוש בכלובי סוללה זוכה לביקורת קשה מצד ארגונים להגנת בעלי־חיים, בשל תנאי האחזקה הקשים של התרנגולות. גודלם של הכלובים כמעט שלא מותיר לתרנגולות מרחב תנועה, ואינו מאפשר להן להזדקף מלוא גובהן או לפרוש כנפיים. רצפת הרשת המשופעת גורמת לכאבים ולעיתים אף לפציעות ברגליהן. הכלובים ריקים מגירוי סביבתי, ולא מאפשרים לתרנגולות לבטא התנהגויות טבעיות כגון ניתור, התפלשות בחול, הטלה במסתור, נבירה באדמה ועוד. הצפיפות הרבה מעודדת התנהגויות אגרסיביות בין המטילות ואף קניבליזם, תופעה עמה מתמודדים הלולנים על ידי קטימת מקורי האפרוחים, ועל ידי החשכה של הלול.

זאת ועוד, במשקים של כלובי סוללה נהוגה פרקטיקה של הנשרה כפויה, פעולה שתפקידה להאיץ תהליכים הורמונליים באמצעות הרעבה בת 7 עד 14 ימים ושימוש במניפולציות תאורה. השימוש בתאורה (ובהחשכה) מלאכותית משרת מטרות שונות, בהן הפחתת פעילות בלול. היעדר הפעילות הגופנית בכלוב, בשילוב עם בריחת סידן בשל הטלה אינטנסיבית, מגביר את הסיכויים לדלדול העצם ולשברים.[1]

בשל הדאגה לרווחת התרנגולות, יש המעדיפים להימנע מצריכת ביצים (ובוחרים באורח חיים טבעוני). אחרים בוחרים להימנע רק מקניית ביצים המגיעות מתרנגולות המוחזקות בכלובי סוללה, ובמקומן קונים ביצי חופש או ביצים אורגניות.

המצב בחוק עריכה

כלובי הסוללה מהווים נושא קבוע לביקורת מצד ארגוני זכויות בעלי חיים. לחץ מצד ארגונים הוביל עד היום עשרות מדינות לאסור את השימוש בכלובי הסוללה בשטחן.

באירופה עריכה

שווייץ הייתה המדינה הראשונה בעולם לאסור על השימוש בכלובים, החל מ-1992. ב-1999 התקבלה באיחוד האירופי חקיקה[2] שמטרתה לבטל את השימוש בכלובים הסטנדרטיים באופן הדרגתי: החל מ-2003 נאסרה ההקמה של כלובי סוללה חדשים, ועד 2012 נפסק השימוש גם בכלובי הסוללה הקיימים. החקיקה מתירה להחליף את כלובי הסוללה הסטנדרטיים ב"כלובים מאבוזרים", כלובים גדולים יותר, הכוללים תיבות קינון והעשרה סביבתית. היתר זה זכה לביקורת על ידי מספר ארגונים לרווחת בעלי־חיים, שטענו שהכלובים המאבוזרים אינם מספקים שיפור משמעותי ברווחת העופות.

מספר מדינות באיחוד האירופי החליטו להקדים את יישום האיסור על כלובי סוללה מעבר למתחייב על־פי חוק זה: בשוודיה החל מ-2003, בגרמניה ובלוקסמבורג החל מ-2007, ובאוסטריה החל מ-2009.

מספר מדינות אסרו בנוסף לכלובי סוללה גם את השימוש ב"כלובים מאובזרים": בלוקסמבורג הכלובים המאובזרים נאסרו ב-2007.[3], יחד עם האיסור על כלובי סוללה. באוסטריה התקבל איסור על השימוש בכלובים מאובזרים שנכנס לתוקף ב-2020. בהולנד איסור על כלובים מאובזרים צפוי להיכנס לתוקף ב-2021,[4] ובגרמניה ב-2025. בבלגיה המליצה ועדה ממשלתית על הפסקת השימוש בכלובים מאבוזרים החל מ-2025.[5]

בארצות הברית עריכה

בקליפורניה,[6] במסצ'וסטס, בוושינגטון, ברוד-איילנד, במישיגן, באורגון ובקולורדו, התקבלו חוקים לאיסור הדרגתי על השימוש בכלובי סוללה. באוהיו התקבל איסור על הקמת כלובי סוללה חדשים החל מ-2010.[7]

במסצ'וסטס, בקליפורניה, בוושינגטון, באורגון במישיגן ובקולורדו, בנוסף לאיסור הדרגתי על כליאת תרנגולות בכלובים, החוקים החדשים אוסרים גם על מכירת ביצים מכלובים, אפילו אם מקורן במדינה אחרת.

בישראל עריכה

 
דה ורבורג אורי שחם (שטיינברג) בלול התרנגולות בשנת 1964 - כלובי סוללה בישראל.

בישראל עלה הנושא לדיון ציבורי עקב כוונת משרד החקלאות לתקצב הקמת כלובי סוללה חדשים במסגרת רפורמה בענף הלול, שהתקבלה בהחלטת הממשלה ב-2007. הרפורמה ספגה ביקורת על כך שלא נשקלו בגיבושה היבטים של צער בעל חיים.[8] בספטמבר 2009 עתרה עמותת אנימלס לבג"ץ בדרישה להקפיא את הליכי הרפורמה עד להתקנת תקנות לחוק צער בעלי חיים ביחס להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים. משרד החקלאות עשה מספר ניסיונות להעביר תקנות המעגנות בחוק את השימוש כלובי סוללה, אך התקנות לא אושרו בוועדת החינוך של הכנסת, בטענה שאינן עומדות בתקנים בינלאומיים. ב-2011 הגיש ח"כ דב חנין הצעת חוק לאיסור על כלובי סוללה,[9] והצעת חוק לאיסור על הקמת לולי כלובים הוגה על ידי ח"כ שרן השכל בכנסת ה-20 ושוב על ידי ח"כ מיקי חיימוביץ' ב-כנסת ה-23. ההצעה למימון ציבורי להקמת לולי כלובים חדשים עלתה מחדש במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנת 2019,[10] אך הוסרה מהנוסח הסופי של החוק לאחר מחאה מצד העמותות אנימלס ותנו לחיות לחיות.

ביוני 2022 חתם שר החקלאות עודד פורר על תקנות האוסרות כליאת תרנגולות בתעשיית הביצים בלולי כלובים. התקנות הביאו לאיסור מיידי על הקמת לולי כלובים חדשים בתעשיית הביצים, ולולי הכלובים הקיימים צפויים להיות מוחלפים באופן הדרגתי עד סוף 2037. התקנות גם אוסרות על הרעבת התרנגולות לשם השרה כפויה, ועל קיטום המקור של תרנגולות בלולים, אם כי הן עדיין מתירות את קיטום המקור במדגרה.[11]

בניו זילנד עריכה

החל מ-2010 נאסר על הקמת כלובי סוללה חדשים בניו זילנד ונקבעה תוכנית להפסקה הדרגתית של השימוש בכלובי סוללה עד שנת 2022.[12]

בבהוטן עריכה

ב-2012 התקבלה חקיקה לאיסור על השימוש בכלובים בתעשיית הביצים בבהוטן.

אחריות תאגידית עריכה

בעקבות הביקורת מצד ארגונים להגנת בעלי חיים, כ-1,800 תאגידים ברחבי העולם התחייבו להפסקה הדרגתית של השימוש בביצים מכלובים,[13] ביניהם תאגידי המזון נסטלה,[14] יוניליבר,[15] וקלוגס,,[16] רשתות הסופרמרקטים וולמארט[17] וסיינסבורי'ס[18] חברות ההסעדה סודקסו[19] ו-ISS,[20] ורשתות המלונות הילטון,[21] אינטרקונטיננטל[22] ומריוט (בעלת מלונות שרתון וריץ קרלטון).[23]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כלוב סוללה בוויקישיתוף

התרנגולת קודמת לביצה, מתוך אתר אנימלס

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Commission of the European Communities. Scientific Veterinary Committee, Animal Welfare Section, (1996). Report of the Scientific Veterinary Committee, Animal Welfare Section on the Welfare of Laying Hens.
  2. ^ Directive, E. U. (1999). Council Directive 99/74/EC of 19 July 1999 laying down minimum standards for the protection of laying hens. Official journal of the European Communities, 203, 53-57.
  3. ^ The Royal Society for the Prevention of Cruelty to Animals, The Case Against Cages: evidence in favour of alternative systems for laying hens, 2005.
  4. ^ Goverment of the Netherlands, Welfare of animals kept commercially
  5. ^ דליה מזורי, בלגיה:תיאסר כליאת תרנגולות בכלובים, nrg 18.8.2009.
  6. ^ James McWilliams, California hens can now strech their wings, but will they ever fly?, Pacific Standard, May 3rd, 2006
  7. ^ Bill Marsh, A Hen’s Space to Roost, The New York Times, August 14 2010.
  8. ^ ועדת הבדיקה לבחינת התנהלות השירותים הווטרינריים, דו"ח הוועדה. פרק 18: צער בעלי חיים, עמ' 153-152.
  9. ^ ארז ארליכמן, הצעת חוק: תנו לתרנגולות לפרוש כנפיים, ynet, 15.3.2011
  10. ^ אילנה שטוטלנד, פעילי זכויות בעלי החיים יוצאים למאבק נגד רפורמת ההטלה, מעריב 11 בינואר 2018.
  11. ^ "ניצחון היסטורי לבעלי החיים": תקנות לאיסור לולי כלובים אושרו בכנסת, באתר מאקו, 20 ביוני 2022
  12. ^ New battery hen cages banned, New Zealand Herald December 6 2012.
  13. ^ Open Wing Alliance, לוקחים אחריות - יוצאים מהכלוב! יותר ויותר תאגידים בעולם מתחייבים להפסיק להשתמש בביצים מכלובים.
  14. ^ Nestlé, Nestlé statement on cage-free eggs by 2025, November 2017
  15. ^ Uniliver, Farm animal welfare
  16. ^ Kellog's, Kellogg Company Broadens Commitment to Animal Welfare, Will Source 100% Cage-Free Eggs by 2025, October 29th, 2017
  17. ^ Walmart, Walmart U.S. Announces Transition to Cage-Free Egg Supply Chain by 2025, April 5th 2016
  18. ^ Sainsbury's, Sainsbury's lays out 100% free range egg commitment, October 3rd 2019
  19. ^ Sodexo, Sodexo: First Company in its Sector to Make Worldwide Commitment to Cage Free Eggs, July 25th 2016
  20. ^ ISS, ISS commits to source cage free eggs by 2025, March 19th 2019
  21. ^ הילטון, מחויבות למעבר לביצי חופש, מאי 2019
  22. ^ IHG, IHG Cage Free Egg Commitment, 2019
  23. ^ Marriott International Serve360, Cage-Free Eggs at Marriott International, December 2018