כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה

כנסייה בוונציה

סן ג'ורג'ו מג'ורהאיטלקית: San Giorgio Maggiore) היא בזיליקה הממוקמת באי סן ג'ורג'ו מג'ורה, בלגונת ונציה שבאיטליה. חזית הכנסייה צופה אל כיכר סן מרקו.

כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה
San Giorgio Maggiore
מבט על הכנסייה מכיכר סן מרקו
מבט על הכנסייה מכיכר סן מרקו
מידע כללי
סוג בזיליקה זוטרה, כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם גאורגיוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת San Giorgio Monastery עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים Abbey of San Giorgio Maggiore עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – מרץ 1566
תאריך פתיחה רשמי 1610 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אנדראה פלדיו, Vincenzo Scamozzi עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°25′45″N 12°20′36″E / 45.4293°N 12.3433°E / 45.4293; 12.3433
(למפת ונציה רגילה)
 
כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה
כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

הכנסייה הראשונה באתר הוקמה בשלהי המאה השמינית או ראשית המאה התשיעית. בשנת 982 נתרם האי למסדר הבנדיקטיני, אשר ייסד במקום את מנזר סן ג'ורג'ו.

בניית מבנה הכנסייה הנוכחי החלה בשנת 1566 בתכנונו של אנדראה פאלאדיו. המבנה לא הושלם בעת מותו של פלדיו בשנת 1580. על סיום עבודות הבנייה ובייחוד חזית המבנה פיקח האדריכל וינצ'נזו סקאמודזי אשר התבסס על תוכניותיו של פלדיו. העבודות הסתיימו בשנת 1610.

מגדל הפעמונים של הכנסייה נבנה בשנת 1467 אולם התמוטט בשנת 1774. מגדל חדש הוקם בשנת 1791.

בשנת 2011, במסגרת הביאנלה של ונציה, הוצב בכנסייה פסל של האמן הבריטי אניש קאפור[1].

חזית הכנסייה עריכה

לכנסייה חזית שיש לבנה בסגנון קלאסי האופייני לפלדיו. החזית תואמת את המבנה כאשר גמלון נמצא בחזית הספינה הראשית. משני צידי הכניסה הראשית לכנסייה נמצאים פסלי גאורגיוס הקדוש וסטפנוס הקדוש להם מוקדשת הכנסייה.

פנים הכנסייה עריכה

 
"המדונה על כס מלכות עם הקדושים" מעשה ידי סבסטיאנו ריצ'י.

הכנסייה רחבה ומוארת היטב בחלונותיה הרבים. תוכנית הכנסייה שילבה את צורת הצלב עם צורת הבזיליקה המסורתית, כאשר הכיפה נמצאת במפגש הזרועות.

בין יצירות האמנות העיקריות שבכנסייה ניתן למנות את "המדונה על כס המלכות עם הקדושים" מעשה ידי סבסטיאנו ריצ'י, "הסעודה האחרונה" ו"נפילת המן" מעשה ידי ז'אקופו טינטורטו, וכן יצירות מעשה ידי פאלמה איל ג'ובאנה, דומניקו טינטורטו וז'אקופו באזאנו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה