כנען

ערך זה עוסק בארץ כנען. אם התכוונתם לדמות המקראית כנען, ראו כנען (דמות מקראית). אם התכוונתם לגזע של כלב, ראו כלב כנעני.

המונח "כנענים" מפנה לכאן. לערך העוסק בתנועה אידאולוגית-תרבותית משנות הארבעים, ראו: "הכנענים".

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה

כנען הוא שמו של מחוז מצרי בתקופת הממלכה החדשה המקבילה לתקופת הברונזה המאוחרת, חלקו בתחום ארץ ישראל (וחלקו מחוצה לה) עד לכיבוש הארץ על ידי בני ישראל מחד ועל ידי גויי הים מאידך, ותחילת התיישבותם בה.

בתורה נזכרים לעתים עשרה עמים ולעתים שבעה. בבראשית ט"ו נזכרים הקיני, הקניזי, הקדמוני, החיתי, הפריזי, הרפאים, האמורי, הכנעני, הגרגשי, היבוסי. כמו כן נזכרים לעתים החיווי והחורים.

מקור השם

השם כנען בהירוגליפים

בתעודות מצריות עתיקות מופיעים שלושה שמות שונים לכנען:

• ח'ארו - ארץ החורים. זהו הכינוי הנפוץ ביותר.
• רת'נו - ארץ הרוזנים/המושלים. זהו כינוי שנשתמר מתקופת שלטון ההיקסוס, שמקורם כנראה היה בכנען.
• כִּנַחֻ' או כִּנַחְ'נַ - כנען.

ארץ כנען מוזכרת בשמה גם במקרא, בה היא מיוחסת לדמות "כנען" בנו של חם ונכדו של נוח. כך על פי לוחות העמים המופיעים בספר בראשית (פרק י'), לכנען היו 11 בנים שעל פי המתואר במקרא התיישבו בארץ המכונה "ארץ כנען", כשבהמשך הכתוב אומר: "ואחר נפוצו משפחות הכנעני".

ארגמון חד הקוצים, אחד ממיני החלזונות מהם הפיקו הכנענים את צבע הארגמן

אחד מן הפירושים למילה כנען הוא ארגמן. מקורו באיסוף חלזונות ימיים שמהם הפיקו את צבע הארגמן על ידי עמי הארץ. שלושת חלזונות בים התיכון הם: מארגמונית אדומת פה (שם מדעי: Thais Haemastoma), ארגמון חד קוצים (שם מדעי: Murex Brandaris) שבהם הצבען העיקרי הוא דיברומואינדיגוטין, מולקולה של אינדיגו בתוספת שני אטומי ברום, הפיקו את הארגמן, וארגמון קהה קוצים (שם מדעי: Trunculariopsis trunculus) ממנו הפיקו סגול.

מאוחר יותר ניתן השם פניקיה לארץ כנען על ידי היוונים. פירוש המילה פניקוס ביוונית אף הוא ארגמן, ופיניקיה פירושה ארץ הארגמן.

פירוש נוסף הידוע לשם כנען הוא "סוחר". כך מוזכר בסוף ספר משלי: "וחגור נתנה לכנעני". הפיניקים, צאצאי הכנענים ויושבי הלבנון, נודעו כמפתחי המסחר והשייט בים התיכון ובכל המזרח התיכון הקדום.

גבולות

ארץ כנען היא כל האזור שממערב לירדן בין בקעת הלבנון לבין חצי האי סיני, וכולל אזור דמשק והחורן. התורה מציגה את גבולות ארץ כנען בספר בראשית:

	וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידן בּאֲכָה גְרָרָה עַד-עַזָּה בּאֲכָה סְדמָה וַעֲמרָה וְאַדְמָה וּצְביִם עַד- לָשַׁע
– בראשית, י' י"ט

הגבולות הללו מהווים תמונת מצב של המחוז ערב התיישבותם של בני ישראל, בסוף תקופת הברונזה המאוחרת בתעודות מצריות שנמצאו מאותה התקופה (בעיקר מכתבי אל עמרנה) לא מצוינים גבולות המחוז, אולם רשימת הערים הנכללות בתחומו תואמת את הגבולות כפי שמופיעים במקרא.

על פי החוקרים בנימין מזר, זכריה קלאי, יוחנן אהרוני ויהושע גרינץ, כנען הייתה פרובינציה בשליטה מצרית. תיאוריה זו נסמכת גם על פסוקי המקרא כי כנען בנו של חם נחל את דרום המרחב הגאוגרפי המוכר אז; אף שהארץ המכונה "ארץ כנען" נפלה בחלקו של שם בן נח, אשר ירש את כל אזור הסהר הפורה ועד לדרום ערב (בראשית י') ולא בחלקו של חם בן נוח. גבולות וערי כנען מוזכרים ב"כתב השנינה" ("פאפירוס אנאסטאזי"), בכתבי המאירות המצריים ובמקורות נוספים. גבולות כנען כארץ מתוארים פעמים רבות במקרא כ"ארץ המובטחת" לעם היהודי, החל מספר במדבר: "זאת תהיה לכם ארץ כנען לגבולותיה", וכן באריכות בספר יהושע וספר יחזקאל. על פי ספר היובלים, חם אביו של כנען ואחיו ביקשו מכנען לא לפלוש לארצם של בני שם אולם כנען סירב לבקשתם; ובסוגיה זו עסקו גם פרשני התנ"ך בעת החדשה, כגון המלבי"ם.‏^[1]

שפות

כנענים כפי שתוארו ב"ספר השערים", טקסט דתי ממצרים העתיקה שתוארך למאה ה-13 לפנה"ס.

במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 סברו בלשנים כי הייתה שפה שמית כנענית, שדוברה באלף ה-3 לפנה"ס, והתפצלה לשפות: עברית מקראית, פיניקית, מואבית, אדומית ועמונית. גילויה של השפה האוגריתית ערער את התאוריה הזו, וכיום היא שנויה במחלוקת. יש בלשנים המכנים את השפה הפיניקית "כנענית" (מתוך הנחה שהפיניקים היו צאצאיהם הישירים של הכנענים), ולפיכך הם מכנים את השפה המשוחזרת השנויה במחלוקת "פרוטו-כנענית".

לקריאה נוספת

• יוחנן אהרוני, א"י בתקופה הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחלות הישראלית, הוצאת מטכ"ל/קצין חינוך ראשי, ענף השכלה, 1959.
• יובל יקותיאלי, יחסי מתרים וכנען בתקופת הברונזה הקדומה 1 - מבט מדרום מערב כנען, קדמוניות, 134, 2007, עמ' 74-66.

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כנען

• תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
• שפות שמיות
• מיתולוגיה כנענית
• ארץ ישראל בעת העתיקה
• היסטוריה של ארץ ישראל

קישורים חיצוניים

• "ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל" על הכניסה לארץ המובטחת.
• "ארץ כנען לגבולתיה..." על סוגיית גבולות הארץ המובטחת.
• ארכאולוגיה של ארץ כנען (העתיקה) ושל ישראל (העתיקה) - (באנגלית)
• והכנעני אז בארץ פעילות באתר מקראגשר

הערות שוליים