ויקיפדיה

כפר חב"ד

יישוב באזור המרכז
פירוש נוסף ערך זה עוסק ביישוב בישראל. אם התכוונתם לשבועון הנושא שם זה, ראו כפר חב"ד (שבועון).

כְּפַר חַבַּ"ד הוא יישוב קהילתי במחוז המרכז בישראל השייך למועצה האזורית שדות דן. היישוב נוסד בחודש אייר ה'תש"ט (מאי 1949), ביוזמת האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. במקום מתגוררים חסידי חב"ד והוא מרכז חסידות חב"ד בישראל.

כפר חב"ד
מראה רחוב בכפר חב"ד
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית שדות דן
גובה ממוצע[1] ‎40 מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,758 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7% בשנה
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית שדות דן
באדום - כפר חב"ד
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2] 		4 מתוך 10
https://kfar-chabad.com/
ידיעה בעיתון חרות על ניצני הקמת כפר חב"ד, פברואר 1949
בניין 770 בכפר חב"ד
זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד
שמעון פרס, שר התחבורה והתקשורת, בביקור בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970

ישנן 7 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

היישוב הוקם כיישוב חקלאי, אך במרוצת השנים גדל ונותרו בו מעט חקלאים פעילים, המחזיקים כוורות[3] ופרדסי אתרוגים[4], תפוזים וחממות. בכפר חב"ד גרים כ-6,700 תושבים (נכון לשנת 2023).

היסטוריה עריכה

הכפר הוקם באייר תש"ט (מאי 1949), כשקבוצת חסידי חב"ד התיישבה בכפר הערבי הנטוש סאפריה[5][6]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יוני 1949 בנוכחות זלמן שזר, לוי אשכול, הרב יהודה לייב פישמן מימון, השר חיים משה שפירא ורבנים[7][8]. כמה שנים אחר כך נבנו בתי הקבע, והשם שניתן ליישוב היה שפריר.

במקביל להתיישבות בשפריר, התיישבה קבוצת עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה, אנשי הפועל המזרחי, בחלק אחר של בתי הכפר הנטוש; ברם, זמן קצר לאחר מכן עזבו רוב חברי הקבוצה ליישוב הסמוך צפריה. בשנות החמישים הצטרפו לנותרים במקום עולים מתימן. היישוב קיבל את השם "תוחלת" ובסוף שנות ה-50 גרו בו כתשעים משפחות. אנשי כפר חב"ד תבעו לספח את אדמות היישוב אליהם, בנימוק שאנשיו אינם מנצלים את השטח החקלאי. בין שתי הקבוצות התפתח סכסוך, שבסופו התקבלה תביעתם של אנשי כפר חב"ד בנימוק שהמבנה החברתי של תוחלת רעוע, ואין מאחוריה תנועה מיישבת. בתחילת שנות ה-70 החליטה ממשלת ישראל להעביר את אנשי תוחלת לשכונה שנבנתה עבורם באזור, וכן למקומות אחרים. שתי משפחות שסירבו להתפנות נשארו במקום[9].

בסמוך להקמת המקום שלח רבי יוסף יצחק שניאורסון מכתב עידוד למתיישבים[10], ועימו שלח ספר תורה (מועד זה נקבע כתאריך הקמת הכפר). לאחר פטירתו המשיך חתנו, האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את פיתוח הכפר. ב-1954 הוקם בעידודו של האדמו"ר בית הספר למלאכה. באוגוסט 1955, לבקשת תושבי היישוב, קבעה ועדת השמות הממשלתית את שמו של היישוב כ"כפר חב"ד", על שם החסידות. בציבור הרחב התקבע השם בתודעה אחרי הטבח בבית הספר למלאכה[11].

כל שנה נערכות בבית הכנסת בית מנחם בכפר התוועדויות מרכזיות לכבוד י"ט בכסלו[12][13] (חג הגאולה של רבי שניאור זלמן מלאדי) וי"א בניסן (יום הולדתו של הרבי מלובביץ'). במוצאי שמחת תורה מתקיימות הקפות שניות בהשתתפות אלפים[14][15][16].

הרבי מלובביץ' הורה שלא להקים בית קברות במקום, באמרו ש"זהו מקום לאנשים חיים". הנפטרים מבין תושבי הכפר נקברים בין היתר בבתי קברות בירושלים ובבית עלמין סמוך באחיעזר.

הפיגוע בבית-הספר למלאכה עריכה

  ערך מורחב – הטבח בבית הספר למלאכה
 
ביקור ראש העיר לוד בבית הספר למלאכה, בשלהי שנות השישים

בא' באייר ה'תשט"ז (1956) אירע פיגוע טרור בבית הספר למלאכה ביישוב, בו שהו תלמידים מכל רחבי הארץ, בהם עולים חדשים. שלושה מחבלי פדאיון פרצו לבית הכנסת כשהתלמידים עמדו בתפילת שמונה עשרה של ערבית וירו לכל עבר[17][18]. מהירי נרצחו המדריך ועוד חמישה ילדים ונפצעו עשרות.

תושבי כפר חב"ד עברו משבר ורבים חשבו לעזוב את המקום, אך הרבי מלובביץ' קרא להם להישאר בכפר ואמר: "במקום שנתגלתה מידת הדין - תתגלה עתה מידת הרחמים"[19]. ביום השלושים לרצח הונחה אבן פינה למגמת דפוס בבית הספר, בשם 'יד החמישה' לזכר הנרצחים[20].

רבני היישוב עריכה

רב הכפר הראשון היה הרב שניאור זלמן גורליק. הוא נהרג בתאונת דרכים בה'תשל"ד, ועם פטירתו מונה חתנו הרב נחום טרבניק, והרב מרדכי שמואל אשכנזי למו"צ. לאחר פטירת הרב טרבניק בה'תשמ"ד מונה הרב אשכנזי לרב הכפר. אחרי פטירת הרב אשכנזי בה'תשע"ה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי תחתיו[21][22].

מיקום היישוב עריכה

היישוב ממוקם בין ראשון לציון לנמל התעופה בן-גוריון בסמוך לבית דגן, מחנה צריפין, והמרכז הרפואי ע"ש יצחק שמיר, לשעבר: המרכז הרפואי אסף הרופא; הגישה העיקרית אליו היא מכביש 44 ממערב, וכן גישה מכיוון מזרח העוברת דרך היישוב צפריה. מעברו השני של היישוב נמצאת דרך ירושלים–תל אביב, אך אין בין השניים ממשק תחבורתי ישיר. בשטח היישוב עובר נחל שפירים. מצפון ליישוב נמצא חניון הנתיב המהיר שפירים.

חינוך עריכה

בכפר הוקמו מוסדות חינוך ותרבות, שבהם לומדים תלמידים מכל שכבות הציבור. ביניהם ישיבת "אור שמחה" שבה לומדים ילדי רווחה וכן היה המוסד לקליטת ילדי צ'רנוביל ביישוב פעל גם בית הספר למלאכה, עד לסגירתו בשנת 1996.

ביישוב מעונות ילדים, גנים, בתי־ספר, תלמודי תורה, ישיבות, כולל, בית ספר תיכון לבנות ומכללה למורות. הסניף המרכזי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בישראל שוכן אף הוא בכפר[23].

תעסוקה עריכה

רובם של תושבי היישוב עובדים לפרנסתם. הצעירים לומדים בכולל, בדרך כלל למשך שנה או שנתיים לאחר נישואיהם. לאחר מכן, חלקם יוצאים לשליחות בישראל ובעולם.

חלק מהתושבים עובדים במוסדות החינוך ובמפעלי התעשייה שיש ביישוב, בהם בין היתר מפעל לרדיאטורים, לאמנות בזכוכית, פרדסי אתרוגים, כריכייה, ייצור תפילין, יקב ביתי[24] וחברה למסכי ענק לאירועים. חלק מהתושבים הם עצמאיים וחלק נוסף עובד במקצועות חופשיים ובהיי-טק בערי האזור. הנשים עובדות במקצועות עצמאיים ובהוראה.[דרוש מקור]

כלכלה ותחבורה עריכה

ביישוב יש שלוש צרכניות, ירקניה, סניף של דואר ישראל, חברה להשכרת רכב, וחנויות נוספות. כמו כן יש בכפר משחטת עופות ומפעל לעיבוד בשר בקר והודו. בחודשי החורף פועלת בכפר מאפיית מצות שמורות, הגדולה בעולם למצות בעבודת יד[25]. לקראת הפסח מתפקדת המאפייה גם כמרכז מבקרים[26]. בכפר קיימת גם "מכוורת שניאורסון", שלצידה מרכז המבקרים "מאחורי הדבש"[27], המיועד לילדי גנים ובתי-ספר.

 
אפיית מצות בכפר חב"ד
 
אולם הלימוד בישיבת תומכי תמימים

תחנת הרכבת כפר חב"ד הוקמה בשנת 1952 והיא שוכנת באזור התעשייה שבפאתי היישוב. התחנה סמוכה למושב צפריה ומשתמשים בה גם תושביו, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

בכפר שני פרדסי אתרוגים שניטעו בשנות החמישים. שניהם מזרעי אתרוג קלבריה שהרבי מליובאוויטש ברך עליו.

עד שנת תשס"ז (2007) פעלה בכפר רפת במשך כ-30 שנה[28].

מוסדות ציבור עריכה

ביישוב נמצאים בניין המועצה האזורית שדות דן, בניין 770, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, תחנת משטרה, תחנת מד"א ועוד.

ועד כפר חב"ד עריכה

היישוב מוגדר כמושב עובדים שמאוגדים כאגודה שיתופית, ומנוהל על ידי ועד שנבחר על ידי חברי האגודה. בוועד מכהנים שבעה חברים, הממנים את יו"ר הוועד. הוועד מופקד על חלק מהניהול המוניציפלי של הכפר (החלק האחר מנוהל על ידי המועצה האזורית), על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר.

בראשית 2018 (תשע"ח) נבחר לתפקיד יו"ר ועד כפר חב"ד נחמן רייכמן[29]. לפניו שימשו בתפקיד: שמעון רבינוביץ (2015–2018)[30], בנימין ליפשיץ (2003–2015), מנחם לרר (1983–2003), שלמה מיידנצ'יק (1959–1983), דוד ברוומן (1955–1959), ישראל לייבוב (1953–1955) ושניאור זלמן פלדמן (1949–1953).

ב-2018 נערכו לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות גם בחירות לוועד המקומי של היישוב, לאחר שלפני כן שימש ועד הכפר גם כוועד האגודה וגם כוועד המקומי. רב היישוב, מאיר אשכנזי, ביקש למנוע את קיומן של הבחירות[31], אך לא הצליח. בבחירות התמודדו שלוש רשימות על תשעה מושבים[32]. בבחירות זכתה מפלגת 'כח' ב־4 מושבים, 'בה' ב־3 מושבים ו'א' ב־2 מושבים[33]. שתי האחרונות, שרצו בניגוד לדעת הרב אשכנזי, הקימו קואליציה ובחרו ליו"ר ועד כפר חב"ד את שמעון רבינוביץ[34].

שחיתות עריכה

ב-2021 הועלו טענות לשחיתות כנגד וועד כפר חב"ד והעומד בראשו – בנימין (ימי) ליפשיץ – על מכירת זכויות להקמת שני מתחמי תחנות דלק מבלי שהתושבים הרוויחו פרוטה. רואה חשבון חיצוני שמונה לבדוק קבע: "העסקה נחתמה שלא כדין ובניגוד עניינים מובהק". סגן ראש המועצה שהוביל את העסקה טוען: "הכל בהתאם לתקנון האגודה ובהתאם לחוק"[35].

בנוסף, ב-2022 הועלו טענות מצד תושבים על מעילה בכספים "בחשבון הייעודי הצטברו 7.5 מיליון שקלים ששילמו כל הזוכים, אבל נותרו מהם 800 אלף בלבד. לפחות 3.5 מיליון נעלמו ללא עקבות".[36]

בניין 770 והפארק עריכה

 
בנין 770 הממוקם בכפר
  ערך מורחב – בניין 770 בכפר חב"ד

בשנת ה'תשמ"ו (1986) נבנה במקום בהוראת הרבי מליובאוויטש בניין 770, העתק מדויק של בית מדרשו בניו יורק. בבניין משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, משרדי שבועון כפר חב"ד, הוצאת הספרים קה"ת, ומרכז מבקרים. קק"ל חנכה בשנת תשע"ו פארק 770 סביב הבניין[37].

שמות הרחובות עריכה

בעת הקמת היישוב לא ניתנו שמות לרחובות. עם זאת, ניתנו שמות לחלק מהשכונות, וחלקם אולתרו עם השנים: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, השיכונים החדשים, "שכונת הרב", המרכז, והשיכונים הרוסיים[38].

בשנת ה'תשט"ז (1956) הציע מזכיר ועד הכפר יצחק מנדל ליס לרבי את הרעיון לתת שמות לרחובות בכפר, והרבי ענה לו שזה דבר נכון; אומנם, מכיוון שבניית הכפר טרם נסתיימה ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, יהיה צורך לשנות שמות של רחובות מסוימים, ולכן יש להמתין עם קריאת שמות. בשנת תשע"ו, 2016 יזם הרב מאיר אשכנזי תהליך של קריאת שמות לרחובות היישוב[39] כדי להקל על שירותי ההצלה[40].

מוסדות דת עריכה

 
בית כנסת בית מנחם במרכז כפר חב"ד, מרץ 2012

ביישוב בתי כנסת רבים. הגדולים בהם הם בית הכנסת בית מנחם ובית הכנסת 770 במרכז הכפר, בית הכנסת המרכזי בחלק הדרומי ובית נחום יצחק באזור השיכונים[41] . ביישוב שישה מקוואות לגברים ושני מקוואות לנשים.

כפר חב"ד ב' ומכללת בית רבקה עריכה

  ערך מורחב – מכללת בית רבקה

כפר חב"ד ב' שהוקם בשנת תשל"ה[42] (1975) הוא הרחבה של היישוב, כקילומטר צפונית לו, מעבר לכביש ירושלים–תל אביב, סמוך ליישוב צפריה ולנמל התעופה בן-גוריון. הקריה הוקמה עבור מכללת "בית רבקה" במטרה לשמור על מרחק בין הישיבה בכפר חב"ד א' למוסדות החינוך לנערות. עם קריית החינוך נבנו בתי מגורים, שנועדו לשמש כמקום מגורים לעובדי המכללה ובהם כמה עשרות משפחות.

בקריה מערכת מוסדות חינוך לבנות: חטיבת ביניים, בית ספר תיכון ומכללה להכשרת מורות וגננות. בעשור האחרון נפתחו במקום מגמות לימוד נוספות מלבד חינוך, וכן נפתח מרכז העשרה נפרד לגברים ולנשים ושמו "אשכילה". כמה מהדירות במקום משמשות פנימייה לבנות המתגוררות במקומות מרוחקים.

במוסדות החינוך לומדות כ־1,000 תלמידות, רובן משתייכות לחסידות חב"ד, והן מגיעות ממקומות רבים בישראל ומחוצה לה. במקום בית כנסת, מקווה ואולם אירועים.

לקריאה נוספת עריכה

  • אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של הרבי מלובביץ' ביחס למקום, בהוצאת ועד כפר חב"ד, שני כרכים, תשס"ד[43]; מהדורה חדשה בכרך אחד בעריכת הרב זושא וולף, 704 עמ', בהוצאת ועד אגודת כפר חב"ד, תשפ"ב[44]
  • שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנוכי, מכון אהלי שם, תשע"ב, פרק 12: הקמת כפר לחסידי חב"ד, עמודים 239–257

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפר חב"ד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מאיה רונן, ‏דבש, בעזרת השם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בספטמבר 2022
  4. ^ מגדל האתרוגים מכפר חב"ד
  5. ^ עשרים ושבעה מושבים בכפרים נטושים, חרות, 30 במאי 1949
  6. ^ כתבה בשבועון בכפר חב"ד, פלישה באישון לילה: השלבים שהביאו להקמת כפר חב"ד
  7. ^ חסידי חב"ד בספרייה, דבר, 10 ביוני 1949
  8. ^ אנשי מחתרת חסידי חב"ד עלו להתנחלות בשפלת לוד, הַבֹּקֶר, 10 ביוני 1949; המשך
  9. ^ אלי אלון, בית הרבי מליובאוויטש נבנה על חורבות הכפר התימני, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 באוקטובר 2011
  10. ^ המכתב באגרות קודש, בצילום שלו.
  11. ^ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147
  12. ^ התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד - תיעוד מרהיב, באתר ערוץ 7, ‏2022-12-15
  13. ^ אלפים בהתוועדות חג הגאולה י"ט כסלו בכפר חב"ד, באתר כפר חב"ד - האתר הרשמי, ‏2017-12-08
  14. ^ הקפות שניות בכפר חב"ד תשפ"ב, נבדק ב-2023-08-20
  15. ^ הקפות שניות בכפר חב"ד במעמד אלפים ● גלריה שניה, באתר COL
  16. ^ יאיר טוקר, תיעוד ענק ומרהיב: ה'הקפות שניות'.., באתר כיכר השבת, ‏2022-10-18
  17. ^ ה"פדאין" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
  18. ^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנים אחרי, אהרן רובין, בקהילה
  19. ^ אגרות קודש חלק י"ג
  20. ^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
  21. ^ שאול כהנא, הרב מאיר אשכנזי הוכתר לרבו של כפ.., באתר כיכר השבת, ‏2015-01-15
  22. ^ הכירו את הרב החדש של כפר חב"ד ● פרופיל מיוחד, באתר COL
  23. ^ ראש הישיבה החדש פתח את אלול בישיבה המרכזית, באתר בחדרי חרדים, ‏2016-07-20
  24. ^ [1]
  25. ^ ynet, אם אין לחם: תעשיית המצות של כפר חב"ד, באתר ynet, 25 במרץ 2015
  26. ^ 18 דקות – על השעון: כך אופים מצות יד. צפו, באתר www.hidabroot.org, ‏2023-04-04
  27. ^ מערכת האתר, מאחורי הדבש, באתר בית חב"ד קרית גת, ‏2017-10-22
  28. ^ COL חב"ד און-ליין | תם עידן הרפתות בכפר-חב"ד / גלריה, באתר www.col.org.il
  29. ^ אריה ריבקינד, היו"ר החדש של כפר חב"ד: נחמן רייכמן, באתר חרדים10, 17.03.2018
  30. ^ יום חמישי, ט"ו תמוז תשע"ה, באספת ועד כפ"ח הוחלט: ר' שמעון רבינוביץ יכהן כיו"ר
  31. ^ "לא לוועד נוסף בכפר חב"ד": נאומו המדובר של הרב אשכנזי
  32. ^ שרי רוט, ועד מקומי בכפר חב"ד ו'שדות דן': המבחן הגדול של הגר"מ אשכנזי, באתר חרדים10, 28 באוקטובר 2018
  33. ^ תוצאות הבחירות באתר המועצה המקומית; אריה ריבקינד, כפר חב"ד: הישג למתנגדים של הרב, ה'משיחיסטים' הפכו לשון מאזניים, באתר חרדים10, 31 באוקטובר 2018
  34. ^ תוצאות האמת בבחירות בכפר חב"ד, החלטה דרמטית: רבינוביץ וקעניג חתמו הסכם; רבינוביץ יושב ראש
  35. ^ חיים גולדיטש, גלעד כהן, עסקת המיליונים המפוקפקת: חשש לשחיתות בכפר חב"ד, באתר ynet, 7 בינואר 2021
  36. ^ https://www.msn.com/he-il/money/other/יום-אחד-נעלמו-מיליוני-שקלים-של-תושבי-כפר-חב-ד-וזו-רק-ההתחלה/ar-AA12E805?ocid=FinanceShimLayer "יום אחד נעלמו מיליוני שקלים של תושבי כפר חב"ד, וזו רק ההתחלה " באתר הארץ
  37. ^ בטקס חגיגי נחנך פארק של קק"ל בכפר חב"ד
  38. ^ תומר ולמר, איזה רחוב מספיק טוב בשביל הרבי מלובביץ?, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2007
  39. ^ חיים לב, רחוב האדמו"ר הזקן, פינת הצמח צדק, באתר ערוץ 7
  40. ^ היסטוריה בכפר חב"ד: נחנך שם הרחוב הראשון בכפר על שם הרבי באתר col
  41. ^ ראו לדוגמא בית הכנסת יוסי רייטשיק שול  כפר חב"ד, סרטון באתר יוטיוב
  42. ^ אגרות קודש כרך ל' עמוד רצא.
  43. ^ ראו תדפיס מכרך שני
  44. ^ הרבי ועיר הבירה: מהדורה מורחבת לספר "כפר חב"ד" באתר col


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כפר_חב%22ד&oldid=38205715"