כפר מונש
כְּפַר מוֹנַשׁ (או כפר מונאש) הוא מושב עובדים בעמק חפר באזור שפלת חפר. היישוב ממוקם מצידו המזרחי של כביש 4 ומצפון-מערב לכביש 5711 (המכונה גם: "כביש הארנבות") מול בניין המועצה האזורית עמק חפר (אליה הוא משתייך) ומכללת "רופין".
 תצלום אוויר, צפונית לכביש 5711: כפר מונש
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 17 מטר |
| תאריך ייסוד | 1946 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 913 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.4% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   כפר מונאש  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
כפר מונש הוקם ב-1946 על ידי יהודים ששירתו בפלוגת המודדים 524 בגדודי חיל ההנדסה המלכותי של בעלות הברית שלחמו באל-עלמיין. המייסדים, מומחי דפוס, הקימו במקום בית דפוס לצד העבודה החקלאית. בית הדפוס היה באותן שנים הדפוס המשוכלל והמתקדם בארץ ועסק גם בהפקת מפות ואטלסים. אולם משבר כלכלי בתחילת שנות ה-50 הוביל לסגירתו בשנת 1953, ולביסוס החקלאות כמקור פרנסה עיקרי של מרבית התושבים. האוכלוסייה המייסדת עזבה ברובה את המושב עם תחילת המשבר, ובשנת 1953 שינה המושב את צורת ההתיישבות ממושב שיתופי למושב עובדים.
היישוב נקרא על שם הגנרל האוסטרלי-יהודי ג'ון מונש[3], הן מכוח הזיקה של המייסדים לאוסטרליה (חלקם היו אוסטרלים, חלקם לחמו לצד הכוחות האוסטרליים) והן משום ששטח היישוב נרכש על ידי הקרן הקיימת בתרומות של ציוני אוסטרליה, שמונש היה נשיא הכבוד שלהם[4].
שטח היישוב הוא 2,700 דונם. ענף החקלאות העיקרי הוא פרדסנות, אך ישנן גם חממות פרחים, לולי תרנגולות ותרנגולי הודו, אווזים ורפתות.
במהלך שנות ה-90 נבנתה במושב הרחבה לבנים ממשיכים שהובילה לגידול דרמטי במספר התושבים במושב.
מטמון כפר מונאש עריכה
בשנת 1962, צבי יצהר מצא בשטחי היישוב בתוך גזע עץ אוסף של כלי נחושת שזכו לכינוי "מטמון כפר מונאש". האוסף כולל מספר רב של פריטים, מרביתם זוהו ככלי נשק ועבודה. האוסף כלל עשרות גרזנים וכילפים עשויים נחושת, אזמלי נחושת, סכין גדולה, מסור גדול נושא עיטור שנעשה בחרט, מאות "קשקשים" (לוחיות נחושת מכווצות ששימושם לא ידוע ושימשו אולי כאמצעי תשלום), ראש אלה, מספר קטן של כלי נשק, וחפץ גדול בצורת סהר[5]. סגנון הכלים המיוחדים במכלול (דוגמת המשור והסכין) הוא מצרי, ויש המעריכים כי הם מזמן המושבה המצרית מימיו של נערמר. מאחר והמטמון נמצא ללא הקשר ארכיאולוגי כלשהו, יש מי שהציעו שמדובר באוסף של "גדוד עבודה"- דוגמת יערנים בפיקוד מצרי, שתפקידם לספק מוצרי עץ למצרים[6]. האוסף תוארך לתקופת הברונזה הקדומה (2950-650 לפנה"ס) על בסיס גרזן אפסילון שנמצא בין הכלים. הגרזן באוסף של כפר מונש מזוהה כאב טיפוס לסוג זה של גרזנים, שמופיע במכלולים מתקופת הברונזה הקדומה ג', ועל כן מתוארך לסוף תקופת הברונזה הקדומה ב'. האוסף מוצג במוזיאון ישראל.
קישורים חיצוניים עריכה
- האתר הרשמי של כפר מונאש, עותק שמור בארכיון האינטרנט
- ג. שרוני, כפר מונאש: התעלומה, מעריב, 4 בינואר 1967
כפר מונש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מטמון חפצי נחושת- מוזיאון ישראל, ירושלים
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ הוקמה נקודה חדשה בעמק חפר, הצופה, 17 במאי 1946
- ^ נתניה ומסביב לה, המשקיף, 8 במאי 1947
- ^ Hestrin, R. and Tadmor, M., A Hoard of Tools and Wepons from Kfar Monash, Israel Exploration Journal 13, 1963, עמ' 265-288
- ^ רפאל גרינברג (עורכים: אברהם פאוסט,חיה כץ), תקופת הברונזה הקדומה, מבוא לארכיאולוגיה של ארץ ישראל - משלהי תקופת האבן ועד כיבושי אלכסנדר, כרך א', רעננה, ישראל: למדא- האוניברסיטה הפתוחה, 2019, עמ' 186