הכרובים

Disambig RTL.svgערך זה עוסק בדמויות בארון הקודש. אם התכוונתם לכרוב או כרובים ביצוג התנ"כי, ראו כרוב (תנ"ך).
Disambig RTL.svgהמונח "כרובים" מפנה לכאן. לערך העוסק בישות מלאכית, ראו: "כרוב (תנ"ך)".
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: השערות וספקולציות שאינן מיוחסות ומגובות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

במשכן, היו הכרובים זוג פסלים של יצורים מכונפים, שניצבו מעל הכפורת, המכסה של ארון הברית. בבית המקדש של שלמה ניצבו בנוסף ליד הארון שני פסלים עשויים מעץ הזית ומצופים זהב, בגובה עשר אמות אשר סככו על ארון הקודש. ארון הקודש שכן בקודש הקודשים, שבו התגלה אלוהים מ"בין הכרובים".

זיהוי הכרובים

הכרובים היו, לדעה המקובלת במחקר, למעשה דמויות חיה (שור או אריה) בעלות שתי כנפיים פרושות, אשר מילאו רק את חציו התחתון של הדביר (קודש הקודשים, החדר הפנימי במקדש שהיה כפי הנראה מוגבה מרצפת היכל), והאל הבלתי נראה יושב עליהם ו"הניח את רגליו" על ארון הברית. על פי חז"ל, לכרובים הייתה צורה של ילדים מכונפים. לפי חלק מן התיאורים, היו אלה ילד וילדה (לאחר גיל הבשלות המינית), אשר היו "מעורים זה בזה" בעת שעם ישראל היה רצוי לפני ה', ומורחקים אחד מן השני כאשר התרחק העם מה'. לפי תיאור זה, היה לכרובים תפקיד סמלי, המתאר את האהבה שבין ישראל לאלוהים כאהבה בין איש לאישה, כדרך שפירשו חז"ל גם את שיר השירים.

הכרובים שעמדו בבית המקדש הראשון לא היו מעשה חריג. לפי הטקסט המקראי, הכרובים היו מראה נפוץ שעיטר את קירות המקדש:

"וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים..." (ו', כט)

את דלתות המקדש: "וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים..." (מלכים א' ו', לב)

ואת המקדש בכלל: "וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה" (מלכים א' ו', לה)

מאחר שהכרובים עיטרו את המקדש בשפע, ובמיוחד עקב העובדה שאת מקדש שלמה בנו בנאים פיניקים, משערים החוקרים שדמותם הייתה מוכרת לעם ולאמנים שיצרו אותם. על כן, כדי לזהות את דמות הכרובים, מחפשים החוקרים את המקבילות שלהם באמנות הסורית-כנענית מאותם ימים.

בתפיסה המודרנית, בעקבות חז"ל, הכרובים הם דמויות של תינוקות מכונפים המסוככים על ארון הברית. עם זאת, אין זו הפרשנות היחידה, וייתכן שאין זה מתוך מסורת בנושא, שכן כבר אצל יוספוס פלביוס אנו מגלים שדמותם של הכרובים נשכחה לפני זמנו (המאה ה-1 לספירה).

הממד הפיזי של הכרובים

גודלו של הדביר בבית המקדש הראשון היה 20 אמות רבועות (20X20) ולפי הנאמר במלכים א' ו', דמויות הכרובים שבדביר היו 10 אמות רבועות (10X10) כל אחד, כך יוצא שהם מילאו את כל רוחב הדביר ('הבית הפנימי'), היות שכנפיהם, בניגוד לאלו של כרובים אחרים המוכרים לנו מהמזרח הקדום, היו פרושות מצד לצד וסוככות על ארון הברית שהועלה והוצב בין הכרובים, כנאמר במקרא: "וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף" (מלכים א' ו', כז) "כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה" (מלכים א' ח', ז)

מצב זה מותיר לנו 10 אמות רבועות של חלל ריק מעל ראשי הכרובים. אך חלל זה שהיה ריק מבחינה פיזית, לא היה ריק כלל מבחינה מטאפיזית, היות שניתן לפרש שבחלל זה שכנה הנוכחות האלוהית.

בתקופת בית ראשון האל היה כמו-מוחשי, דמות קיימת ופועלת בקרב העם, גם אם הוא אינו נראה בפועל. הכרובים (אלו שעל ארון הברית) היו קשורים באל עוד מזמן יצירתם במדבר, שכן הם היו הכלי או האמצעי לתקשורת בין האל למשה: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז', פט)

בתקופות מאוחרות יותר, בספרות המקרא מהמאה ה-8 לפנה"ס לערך ואילך, נמצא שורה של דימויים המציגים את האל כיושב על הכרובים:

"...ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים..." (שמואל א' ד', ד); "...ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו (על הארון)" (שמואל א' ו', ב); "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים" (מלכים ב' י"ט, טו), "ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים" (ישעיהו לז, טז) (תפילת חזקיהו); "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה" (תהילים פ', ב); "ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ" (תהילים צ"ט, א); "ה' יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם" (דברי הימים א' י"ג, ו).

דמות המלך היושב על כרובים איננה דבר חריג כלל בנוף המזרח הקדום; ישנם מלכים אשר רגלי כיסאותיהם היו למעשה כרובים, כך שהמלך בפועל ישב על הכרובים. בהתאמה לכך, זיהוי אלוהי ישראל בדמות מלכי המזרח הקדום – כיושבי הכרובים – איננו תלוש מהמציאות, שכן אלוהים היה למעשה המלך העליון, כנאמר בשמואל א' י"ב, יב: "וַה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם..". בנוסף, נראה כי מתוך כך שהמלכים במזרח הקדום ישבו על כיסאות המוחזקים בצדיהם על ידי כרובים, ניתן להבין את האמירה לעיל מבמדבר (ז', פט), על האל המדבר מבינות לכרובים.

מלבד פסלי הכרובים בדביר, אשר שמשו ככיסא לאלוהים, בדומה למלכים אחרים במזרח הקדום, נאמר לנו במלכים א' (ח', ז) כי הכרובים סוככו בכנפיהם על ארון הברית ועל בדיו מלמעלה. ניתן להניח באופן די וודאי שגם לארון הברית היה תפקיד מיועד בהקשר לכס המלכות/הכרובים, על אף שלבטח היה לו שימוש עצמאי בתקופה קדומה יותר, אולי כמעמד לאל הבלתי נראה.

כדי להבין את שימושו של הארון בהקשר למקומו במקדש (בשילה ובירושלים), נוכל להתבונן במלכים מהמזרח הקדום כמקבילים למלך-אל היושב על הכרובים במקדש. אצל חירם מלך גבל למשל, ניתן לראות שהיה לו הדום לרגליו, כלומר, הוא לא הניח רגליו על הקרקע בעת שישב על כס המלכות-הכרובים. ואכן, אנו מגלים שכך התכוון דוד בן ישי לבנות: "...אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה' וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ וַהֲכִינוֹתִי לִבְנוֹת" (דברי הימים א' כ"ח, ב)

הביטוי המודגש כאן איננו מתייחס לשני עצמים שונים, אלא לאותו אחד. ה-ו' כאן היא בתפקיד ו' מפרשת (explicativum). כך הביטוי "לַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ" הוא בעצם לוואי תמורה לביטוי "לַאֲרוֹן בְּרִית ה'". קישור מקראי נוסף בין ארון הברית להדום לרגלי האל נמצא בתהילים: "נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ" (קל"ב, ז-ח)

כאן ניתן לראות בבירור כי הדום רגליו של האל מצוי בארמונו, בבית המקדש.

לאור האמור, נראה שהארון והכרובים מגלמים תפיסה שמסתבר שהייתה מרכזית בחיי הדת הישראלית בתקופת המלוכה (בית ראשון): בדביר, החדר הפנימי ביותר במקדש (ארמונו של המלך-האל), האל הומלך כמלך בלתי נראה. כס המלכות שלו היה מורכב מאיחוד הכנפיים הפנימיות של הכרובים, אשר נפגשו במישור מאוזן, וארון הברית שימש כהדום לרגליו.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Albright, W. F., What Were the Cherubim?, The Biblical Archiologist vol. 1, 1961, pp. 95-97.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: כְּרוּב