כרונולוגיה של המקרא
הכרונולוגיה של המקרא מתארת את האירועים הרשומים במקרא לפי סדר התרחשותם, רובם מפרטים את תולדות עם ישראל והתרבות היהודית בעת העתיקה.
ההיסטוריוגרפיה המקראית - מראשית קיום העם ועד גלות בבל
|
ערך מורחב – תקופת המקרא |
המקור החשוב לתולדות עם ישראל בעת העתיקה הוא המקרא. המקרא מספר את ההיסטוריה של עם ישראל בתוך עמי האזור, ומקיף, בהתעלם מסיפורי ראשית האנושות, פרק זמן ארוך ביותר של למעלה מאלף שנים, החל בתקופת הברונזה המאוחרת, המאה ה-15 לפנה"ס, ועד לתקופה הפרסית, המאה ה-5 לפנה"ס - מראשית התגבשות העם ועד לשיבת ציון.
בשונה מהגישה הדתית - היהודית והנוצרית, הרואות במקרא מסמך אלוהי נאמן לגמרי לתיאור תולדות עם ישראל, ההתייחסות אל המקרא במחקר, כמקור היסטורי, ביקורתית ושנויה במחלוקת. המחקר רואה במקרא מסמך אנושי שחובר ונערך במשך תקופה ארוכה, מתוך גישות ומגמות שונות - דתיות, פוליטיות ואחרות, שמעיבות על יכולתו לתאר את האמת ההיסטורית, אליה גישתו במילא לא ברורה.
הממצאים הארכאולגים העוסקים גם הם בחקר תולדות עם ישראל, סותרים בחלק מהמקרים את התיאור התנ"כי ותומכים יותר בממצאים של ביקורת המקרא[דרוש מקור].
יחד עם זאת, כנגד גישה מחקרית הסבורה שדי בשיקולים אלו לפסול את המקרא כמקור היסטורי, ושיש להתייחס אליו כאל אוסף סיפורי עם ותו לא, גישות מתונות יותר מכירות בחשיבות שיש למקרא כמקור ללימוד תולדות עם ישראל, ורואות בו יסוד חשוב.
את תולדות עם ישראל, ניתן לחלק לארבע תקופות:
מתקופת האבות ועד יציאת מצרים
|
|
ערך מורחב – תקופת האבות |
על פי המסופר בספר בראשית, מוצאו של עם ישראל מצד אבותיו בשושלת של אברהם העברי, שנולד באור כשדים בארם-נהריים (מסופוטמיה) לאביו תרח ונדד לארץ כנען בה התיישב. מצד אמהות האומה, מוצא העם בנחור, אביהם הקדמון של שבטי ארם. צאצאי אברהם ואחיינו לוט היו לאבותיהם של כמה מהעמים שיישבו את האזור בתקופה מאוחרת יותר - הישראלים, האדומים, הישמעאלים, המואבים, העמונים, ואחרים.
ראשית צמיחת עם ישראל החלה במצרים, שאליה ירדו בני יעקב (ישראל בשמו האחר), נכדו של אברהם, עקב הרעב בארץ כנען. במצרים הוקצה להם מקום למגורים ולמרעה, ובחסות יוסף, אחד האחים שהיה למשנה לפרעה מלך מצרים, זכו לשגשוג. בדורות שלאחר מכן שועבדו בני ישראל על ידי המצרים והפכו ממשפחה לעם עבדים. השעבוד המצרי שנמשך כמה מאות שנים, הביא את העם לפרוק עול, ובהנהגת משה יצאו ממצרים בכוונה להגיע לכנען, מולדת אבותיהם.
על פי המסופר בספרי שמות, ויקרא, במדבר ודברים, נמשך מסע העם לכנען ארבעים שנה. בראשית המסע, במעמד הר סיני, קיבל העם את התורה - חוקה מקיפה שנועדה לעצב את אורחות חייו כעם ריבוני בארצו, והיא מושתתת על עקרונות קדושת החיים והאמונה באלוהים. במהלך המסע התגבש העם לשבטיו שנערכו ככוחות צבאיים. ערב כניסת העם לכנען, מת משה, ובראש העם התייצב יהושע בן נון.
מכיבוש הארץ ועד סוף תקופת השופטים
|
|
ערך מורחב – תקופת ההתנחלות |
על פי המסופר בספר יהושע, נכנסו שבטי ישראל, בראשותו של יהושע בן נון לכנען מעבר הירדן, והחלו במסע לכיבוש הארץ. בשלב ראשון נלחמו השבטים כגוף אחד, הביסו את בריתות מלכי כנען שיצאו נגדם, עלו על ערי כנען והשמידו אותן. בשלב שני, חולקה הארץ לשנים עשר אזורי התנחלות, שיועדו לכל שבט ושבט, והשלמת הכיבוש וההתנחלות הוטלה על כל שבט בנפרד.
על פי המסופר בספר שופטים, למרות תנופת הכיבוש הראשונית, לא הצליחו שבטי ישראל לסלק לגמרי את עמי כנען מאזורי ההתנחלות שלהם. לאחר מות יהושע, עם המעבר לחיים בישובי קבע, החלו כל שבט או קבוצת שבטים בנפרד, להסתגל לקיום לצד שכניהם, ואף באו תחת השפעתם התרבותית, אם כי יחסי השכנות התחלפו תכופות ביחסי איבה ומלחמות מקומיות רבות פרצו בין הישראלים לשכניהם. בהיעדר הנהגה מרכזית, התייצבו בראש העם בתקופה זו השופטים - מנהיגים כריזמטיים מקומיים, שהופיעו בעתות משבר והושיעו את העם. סמכותם לא נמסרה הלאה והם לא הקימו מוסדות שלטוניים קבועים.
בסופו של דבר, ללא מרות שלטונית קבועה, לא יכול היה העם לגבש את מלוא כוחו ולהתמודד כראוי מול האיומים השונים שניצבו בפניו, ובעיקר מול לחצם המתגבר של הפלשתים. תקופת השופטים הסתיימה כששמואל הנביא, אחרון השופטים, נענה לדרישת העם ומינה את שאול למלך הראשון של ישראל.
תקופת המלוכה - מראשית הממלכה המאוחדת עד חורבן ממלכת יהודה
|
|
ערך מורחב – התקופה הישראלית |
על-פי המסופר בספרי שמואל ומלכים כינון המשטר המלוכני הביא לשינוי משמעותי במצבו של עם ישראל. איחוד השבטים תחת הנהגה מרכזית הפך את ישראל למעצמה אזורית. בתקופת מלכותו של דוד עם ישראל הכניע את עמי הסביבה, ושיעבד אותם. תקופת שלמה בנו, מוזכרת כתקופת של שגשוג כלכלי ושלום.
עול המסים והיריבות הוותיקה בין שבטי ישראל הצפוניים ליהודה, הביאו לפיצול הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות: ישראל בהנהגת שבט אפרים, ויהודה בהנהגת שבט יהודה, ובירתה ירושלים. תקופת קיומן זו לצד זו התאפיינה ביחסי שלום ומלחמה ביניהן לסירוגין, כשלרוב ממלכת ישראל הייתה הגדולה והחזקה מבין השתיים. אולם, בניגוד לממלכת יהודה, ששמרה על יציבות שלטונית והונהגה עד סופה על ידי שושלת מלוכה אחת - בית דוד, זועזע ממלכת ישראל תכופות על ידי חילופי שלטון ושושלות. בשנת 722 לפנה"ס נחרבה ממלכת ישראל. האשורים כבשו את שומרון בירת הממלכה והגלו את העם, בהתאם למדיניות ההגליה שנקטו כלפי העמים שכבשו. לאחר הגלייתם נעלמו למעשה עשרת השבטים מההיסטוריה.
ממלכת יהודה ששרדה את אשור, המשיכה להתקיים עד שנת 586 לפנה"ס. היא נכבשה על ידי בבל בהנהגת נבוכדנצר השני. הבבלים החריבו את בית המקדש הראשון, וההגלו את העלית החברתית לבבל. חלק מתושבי יהודה, הצליחו לברוח לפני כן למצרים ולמקומות נוספים, ומתקופה זו ואילך החלו לצמוח מרכזי הגולה של היהדות.
תקופת בית שני (משיבת ציון ועד למרד בר כוכבא)
משנת 538 לפני הספירה ועד לשנת 135 לספירה
|
|
ערך מורחב – תקופת בית שני |
תקופת בית שני היא תקופה היסטורית בתולדות עם ישראל, החופפת בקירוב את תקופת קיומו של בית המקדש השני. היא נמשכה מ-538 לפנה"ס, שנת הצהרת כורש ותחילת שיבת ציון, ועד ל-135 לספירה, דיכויו הסופי של מרד בר כוכבא.
חלק מהתקופה עדיין מתוארת במקרא בספרים עזרא, נחמיה, סוף דברי הימים ב', חגי וזכריה. מרכז העם היהודי היה אז בארץ ישראל, אם כי היו מרכזים יהודיים גדולים בבבל, במצרים ובמדינות נוספות לחופי הים התיכון והים האגאי.
ראו גם
לקריאה נוספת
סדרות
- בנימין מזר (עורך), היסטוריה של עם ישראל, סדרה א: מראשית עד מרד בר-כוכבא, 1--11, תל אביב: הוצאת א' פלאי והוצאת עם עובד, תשמ"ב-תשמ"ג 1983-1982.
| סדרה א: מראשית עד מרד בר-כוכבא, 11 כרכים (רשימת הכרכים) | ||
|---|---|---|
|
- יעקב שביט (עורך), היסטוריה של ארץ ישראל, א-י, ירושלים: הוצאת כתר והוצאת יד יצחק בן-צבי, 1981-1985,
| היסטוריה של ארץ ישראל, 10 כרכים (רשימת הכרכים) | ||
|---|---|---|
|
ספרי עיון
- נתן שור, תולדות ארץ ישראל; מן התקופה הפריהיסטורית עד ימינו, הוצאת דביר, תל אביב תשנ"ח 1998.
- יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל; מהתקופה הפרהיסטורית ועד עליית הבילו"יים, (כרך 1 / 2 כרכים), תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תש"מ; תשמ"ה (1985)9; תשמ"ו-1986.10; תשמ"ט13 (1989)
-
חיים הלל בן-ששון (עורך), תולדות עם ישראל, א-ג, תל אביב: הוצאת דביר.
- כרך א: אברהם מלמט, חיים תדמור, מנחם שטרן ושמואל ספראי, תולדות ישראל בימי קדם, תשכ"ט; תשל"ב.3
- כרך ב: חיים הלל בן-ששון, תולדות ישראל בימי הביניים, תשכ"ט; תשל"ב-1972.3
- כרך ג: שמואל אטינגר, תולדות ישראל בעת החדשה, תשכ"ט-1969.
אטלסים
-
אטלס כרטא, ירושלים: הוצאת כרטא
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, 1964 1974.
- מיכאל אבי יונה, אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, 1966, 1974.
- חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, 1981.
- מרדכי גיחון, אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל, מביתר ועד תל-חי, היסטוריה צבאית, 1969, 1974.
- האטלס ההיסטורי: תולדות עם ישראל, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות
קישורים חיצוניים
- ציר הזמן באתר ynet
- ספר היסטוריה של עם ישראל ברשת
- שיעורים בהיסטוריה יהודית
- "עידן התנ"ך" אתר בנושאי המקרא, ארכאולוגיה והיסטוריה של א"י.
-
אמנון לינדר, דיון: ירושלים בין יהדות ונצרות בתקופה הביזאנטית , קתדרה 11, אפריל 1979
-
עודד ליפשיץ, מקורותיה של האוכלוסייה היהודית במודיעין ובסביבתה, קתדרה 85, אוקטובר 1997
