כתר צ'ארלס, נסיך ויילס

כתר צ'ארלס, נסיך ויילס (באנגלית: Crown of Charles, Prince of Wales) הוא כתרו של צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת. בכתר זה נעשה שימוש בעת הענקת תואר נסיך ויילס לצ'ארלס, בשנת 1969.

כתר צ'ארלס, נסיך ויילס
Coronet of Charles, Prince of Wales

מידע כללי
אמן	לואיס אוסמן
תאריך יצירה	1969
נתונים על היצירה
משקל	1.36 ק"ג
מיקום	בית התכשיטים

רקע

לאחר שהמלך אדוארד השמיני ויתר על כיסאו בשנת 1936 ויצא לגלות בצרפת הוא לקח עמו את כתר ג'ורג', נסיך ויילס (בניגוד לחוק הבריטי האוסר על הוצאת תכשיטי הכתר של הממלכה המאוחדת משטחי הממלכה המאוחדת). כתר זה שימש מאז שנת 1902 ככתרו של נסיך ויילס בטקסים רשמיים. כתר ג'ורג', נסיך ויילס הושב לבריטניה רק לאחר מותו של אדוארד בשנת 1972.

ייצור הכתר

בהיעדר הכתר הרשמי של נסיך ויילס, ומאחר שלא ניתן היה להשתמש בכתר פרידריק, נסיך ויילס בשל גילו ומצבו, הוחלט שלצורך הענקת התואר נסיך ויילס לנסיך צ'ארלס יוזמן כתר חדש. הטקס נערך בטירת קארנארפון בוויילס ב-1 ביולי 1969.

תיאור הכתר

כתר צ'ארלס, נסיך ויילס, עוצב בסגנון האופייני לכתרי יורשי העצר של אנגליה והממלכה המאוחדת. סגנון זה נקבע על ידי המלך צ'ארלס השני, ובהתאם לו היה לכתר שני חצאי קשתות בלבד (היינו קשת אחת בלבד מעל הכתר) ולא ארבעה חצאי קשתות, כמקובל בכתרי המונרך. מעל שני חצאי הקשתות מחובר מונד (גלובוס) מוזהב שמעליו צלב. באמצע הכתר, מתחת לקשת, כובע קטיפה וארמין.

מסגרת הכתר עצמה מבוססת על עיצוב מסורתי.

הכתר עוצב בפיקוח ועדה שבראשה עמד אנטוני ארמסטרונג-ג'ונס, הרוזן הראשון מסנואודון (באותה עת, בעלה של הנסיכה מרגרט, רוזנת סנואודון).

שימושים

השימוש בכתר נסיך ויילס באירועים נדיר ביותר. לא ידוע כלל אם פרידריק, נסיך ויילס עשה שימוש בכתר פרידריק, נסיך ויילס, ובכתר ג'ורג', נסיך ויילס נעשה שימוש פעמים ספורות בלבד. צ'ארלס, נסיך ויילס עשה שימוש בכתר פעם אחת בלבד - בטקס הכתרתו כנסיך ויילס.

בשנת 1974 העניקה המלכה אליזבת השנייה את הכתר בהשאלה למוזיאון הלאומי והגלריה של ויילס שבקארדיף.

בעוד שבטקס הכתרה של מונרך מוכתרת גם רעייתו כמלכה רעיה באמצעות כתר רעייה, רעייתו של נסיך ויילס אינה מוכתרת באופן דומה, ולכן אין כתר עבור נסיכת ויילס.