לאה כהן

לאה כהן
Леа Коен
לידה	29 ביוני 1942 (בת 81); סופיה, ממלכת בולגריה
מדינה	בולגריה
השכלה	האקדמיה הבולגרית הלאומית למוזיקה; אוניברסיטת אוטרכט ;
בן או בת זוג	Charles Augsburger
	1991–1996; (כ־5 שנים)
תחת שר החוץ	סטויאן גאנב, ליובן ברוב, סטניסלאב דסקאלוב, איוואן סטאנצ'וב, גאורגי פירינסקי
	1991–1993; (כשנתיים)
תחת שר החוץ	ויקטור וולקוב, סטויאן גאנב, ליובן ברוב, סטניסלאב דסקאלוב
	1993–1996; (כ־3 שנים)
תחת שרי החוץ	ליובן ברוב, סטניסלאב דסקאלוב, איוואן סטאנצ'וב, גאורגי פירינסקי, אירינה בוקובה
	1997 – 17 במאי 2001; (כ־4 שנים)
תחת שרי החוץ	אירינה בוקובה, סטויאן סטאלב

לאה פֶּפּוֹ כהן (בבולגרית: Леа Пепо Коен‏; נולדה ב-29 ביוני 1942 בסופיה, ממלכת בולגריה) היא סופרת, מוזיקולוגית, חוקרת שואה, דיפלומטית ופוליטיקאית בולגרייה-יהודייה, אשר כיהנה כחברת האספה הלאומית הבולגרית ובמספר תפקידי שגרירה של בולגריה באירופה.

קורות חייה עריכה

קריירה מקצועית עריכה

לאה כהן נולדה בסופיה במשפחה יהודית של עורכי דין. היא סיימה את האקדמיה הלאומית למוזיקה (אנ') במגמות פסנתר ומוזיקולוגיה, והמשיכה את לימודיה בתולדות המוזיקה באוניברסיטת אוטרכט שבהולנד. היא פרסמה חמישה ספרים בתחום תולדות המוזיקה, ובהם מונוגרפיות על ליובומיר פיפקוב ופאול הינדמית. כן פרסמה מאות מאמרים בתחומי תרבות, אמנות ופוליטיקה בבולגריה. כהן תרגמה מצרפתית לבולגרית ספרים אודות עבודתם וחייהם של קלוד דביסי, מוריס מטרלינק וז'אן קוקטו. הייתה עורכת ראשית של המגזין "מוזיקה בולגרית", הרצתה באקדמיה למוזיקה, מחול ואמנות חזותית בפלובדיב (גר'), וניהלה את התזמורת הפילהרמונית של סופיה (אנ').

ב-1996 כתבה את ספרה הראשון בסוגת הסיפורת "עד שהמוות יפריד בינינו", שהוקדש לבעלה ולדימיר בוז'קוב (בבולגרית: Владимир Божков). ב-1997 פרסמה את הנובלה "הנצח הקצר של אלמה מ." אשר הדהד את השפעת חשיפת העולם האינטלקטואלי המערב-אירופי על העולם האינטלקטואלי הבולגרי לאחר תום עידן הרפובליקה העממית. ב-1998 פרסמה את הנובלה "פלורידה", שגוללה את קורותיה של האליטה התרבותית בסופיה בעידן הקומוניסטי.^[1] ב-2011 פרסמה את הנובלה "להתראות בריסל", המהדהדת את יחסי מזרח-מערב באירופה ואת גלי ההגירה שבאו לאחר סתיו העמים.^[2] ב-2012 כתבה את הספר הדוקומנטרי "תאמין" - 8 זוויות על השואה בבלקנים. הספר תורגם לאנגלית ויצא לאור בסקופיה.^[3]^[4]

ב-2019 פרסמה את ספרה "נשות קולנוע רויאל", העוסק בתעשיין היהודי ז'אק אסיאו, שהיה הבעלים של חברת הטבק הגדולה בבולגריה Balkantabak, וכן מייסד קבוצת התקשורת הראשונה בבולגריה ושל בית הקולנוע "סינמה רויאל" בסופיה. ב-2022 פרסמה את ספרה "הצלה, רדיפה ושואה בבולגריה הצארית (1940–1944)". הספר, שנכתב לקראת שנת ה-80 להצלת יהדות בולגריה, מסכם 20 שנות מחקר, ומתאר את רדיפת יהודי בולגריה בתקופת השואה דרך סיפורם של תעשיינים יהודים. הספר מנפץ נרטיב מונחל בציבוריות הבולגרית אודות השואה ואירועיה, שכביכול לא התרחשו בבולגריה.^[5] ספריה של כהן תורגמו למספר רב של שפות.

ב-2014 חידשה ביחד עם הסופרת מילנה פוצ'ג'ייבה את פעילות מועדון הסופרות של בולגריה על שם דורה גאבה.^[6]

קריירה פוליטית ודיפלומטית עריכה

ב-1990 נבחרה לחברת האספה הלאומית הבולגרית מטעם מפלגת איחוד הכוחות הדמוקרטיים (אנ'). בין 1991–1993 כיהנה כשגרירת בולגריה לאיחוד האירופי, בין 1991–1996 כיהנה כשגרירת בולגריה לבלגיה וללוקסמבורג, בין 1993–1996 כיהנה כשגרירת בולגריה לנאט"ו ולאיחוד המערב-אירופי, ובין 1997–2001 כיהנה כשגרירת בולגריה לשווייץ וליכטנשטיין.

ספריה של לאה כהן עריכה

Till Death Do Us Part (1996, 1999, 2014)
The Short Eternity of Alma M. (1997, 1998, 2014)
Florida (1998, 2014)
The Alternus Consortium (2005)
The Presidential Candidate (2007)
Close Connection (2007)
The Sound Chaser (2008)
Goodbye Brussels (2011)
Believe. Eight views on the Holocaust in the Balkans (2012)
The Diary Collector (2014)
Raphael (2017)
The women of Cinema Royal (2019)
Salvation, Persecution and Holocaust in Tsarist Bulgaria (1940 – 1944) (2022)

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא לאה כהן בוויקישיתוף

לאה כהן, The Bulgarian Orthodox Church And The Rescue Of Jews, באתר en.gariwo.net (באנגלית)
לאה כהן, Perceptions Of The Rescue Of The Jews And The Holocaust In Bulgaria Today, באתר ejpp.eu (באנגלית)
Stuart E. Eizenstat,‏ A book that will help Bulgaria deal with its complicated history in a transparent way, על ספרה של לאה כהן "הצלה, רדיפה ושואה בבולגריה הצארית (1940–1944)", באתר e-vestnik.bg (בבולגרית)
לאה כהן, 80 שנה לרדיפת היהודים בממלכת בולגריה ולהצלתם, 23 במאי 2023, יד ושם, , באתר "בית מורשת יהדות בולגריה ביפו" (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ לאה כהן - ביוגרפיה, באתר slovo.bg (בבולגרית).
^ להתראות בריסל, ספר חדש מאת לאה כהן, באתר bnr.bg (באנגלית).
^ יאן מילצ'אקוב, ביקורת על הספר תאמין של לאה כהן, באתר liternet.bg (בבולגרית).
^ Presentation of the books “Raphael” & “You Believe” by Lea Cohen., באתר bcilondon.co.uk (באנגלית).
^ “Like a compass, the edge of which is stuck in my native Sofia”. Lea Cohen with a new book, באתר bulgaria.postsen.com (באנגלית).
^ Lea Cohen and Fuchejieva in Dora Gabe and Bagryana's Club, באתר cross.bg (בבולגרית).

[1] לאה כהן - ביוגרפיה, באתר slovo.bg (בבולגרית).

[2] להתראות בריסל, ספר חדש מאת לאה כהן, באתר bnr.bg (באנגלית).

[3] יאן מילצ'אקוב, ביקורת על הספר תאמין של לאה כהן, באתר liternet.bg (בבולגרית).

[4] Presentation of the books “Raphael” & “You Believe” by Lea Cohen., באתר bcilondon.co.uk (באנגלית).

[5] “Like a compass, the edge of which is stuck in my native Sofia”. Lea Cohen with a new book, באתר bulgaria.postsen.com (באנגלית).

[6] Lea Cohen and Fuchejieva in Dora Gabe and Bagryana's Club, באתר cross.bg (בבולגרית).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]