לאון פליישר

**לאון פליישר**
**Leon Fleisher**
	פליישר, 1963
	פליישר, 1963
לידה	23 ביולי 1928; סן פרנסיסקו, ארצות הברית
פטירה	2 באוגוסט 2020 (בגיל 92); בולטימור, ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	תחרות המוזיקה של המלכה אליזבת סדר האמנויות והמכתבים הצטיינות מרכז קנדי
	www.leonfleisher.com

לאון פליישר (באנגלית: Leon Fleisher;‏ 23 ביולי 1928 – 2 באוגוסט 2020) היה פסנתרן ומנצח יהודי-אמריקאי, אחד הפסנתרנים הנודעים בעולם.

קורות חיים עריכה

נולד בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, הוריו היו מהגרים. שם החל בלימודי הפסנתר בגיל 4 אצל ארתור שאנבל. הופעתו הפומבית הראשונה הייתה כשהיה בן 8. בגיל 16 הופיע עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח פייר מונטה.

לאון פליישר הקליט סדרת תקליטים מרשימים עם גאורג סל ותזמורת קליבלנד לפני שמחלה (דיסטוניה פוקאלית) שללה ממנו את השימוש בידו הימנית. בין היצירות שהקליט היו קונצ'רטי של גריג, מוצרט, שומאן, רחמנינוב, ברהמס ובטהובן. משנת 1964 הוא המשיך לנגן רפרטואר ליד שמאל, עד שריפוי בזריקות רעלן הבוטולינום השיב לו את יכולת השימוש ביד ימין. בתקופה זו גם החל לנצח. פליישר נודע בעיקר בפרשנויותיו לקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן וברהמס. בשנת 2004 יצאה הקלטה של פליישר בנגינה בשתי ידיים, לראשונה מזה ארבעים שנה ויותר, בתקליט שהוכתר בשם המתאים "שתי ידיים" וזכה לשבחי הביקורת. הוא ידוע בשל פרשנותו לשני הקונצ'רטי לפסנתר מאת ברהמס ולחמשת הקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן (שאותם הקליט עם גאורג סל ותזמורת קליבלנד).

פליישר עסק הן בניצוח והן בהוראה למעלה מ-60 שנה בקונסרבטוריון פיבודי ובמכון קרטיס למוזיקה. כמורה, פליישר המשיך במסורת בטהובן, שעברה מדור לדור דרך קרל צ'רני, תאודור לשטיצקי וארתור שנאבל עד אל פליישר עצמו, שהמשיך ומסר אותה הלאה למאות תלמידי הפסנתר שלו במשך קרוב ליובל שנים. השפעתו על פסנתרנים קלאסיים מודרניים, בעיקר בצפון אמריקה, הייתה עצומה. בין הפסנתרנים ידועי השם, שהיו תלמידיו של פליישר, אפשר למצוא את אנדרה ואטס, אמיליו דל רוסאריו, יעל וייס, פיליפ בוש, מריאן האן, אורית וולף, אלון גולדשטיין עינב ירדן ועוד.

פליישר נפטר מסרטן ב-2 באוגוסט 2020 בגיל 92.^[1]