לאוניד מנדלשטם

לאוניד מנדלשטםרוסית: Леонид Исаакович Мандельштам‏;(4 במאי 1879, מוהילב - 27 בנובמבר 1944, מוסקבה) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי.

לאוניד מנדלשטם
Леонид Исаакович Мандельштам
לידה 4 במאי 1879
מוהילב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בנובמבר 1944 (בגיל 65)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה, פיזור אור, תנודה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט קרל פרדיננד בראון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט איגור תם, Aleksandr Andronov, Aleksandr Adolfovich Vitt, Sergey Strelkov, M. A. Divilkovsky, Sergey Pavlovich Strelkov עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
צאצאים Sergey Mandelstam עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

לאוניד מנדלשטם נולד בשנת 1879 במוהילב למשפחה יהודית. אביו היה רופא יליד זאגר ואמו פסנתרנית ילידת קובנו. הוא התחיל לימודים באוניברסיטת אודסה אך בשנת 1899 סולק מלימודים בעקבות השתתפות במהומות סטודנטים. הוא נסע לגרמניה) להשלמת את לימודים באוניברסיטת שטרסבורג (באותה תקופה העיר הייתה בשטח האימפריה הגרמנית). לאחר השלמת הלימודים וכתיבת דוקטורט הוא עבד כעוזר של קרל פרדיננד בראון. בשנת 1913 קודם לתואר פרופסור. בשנת 1914, לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה הוא חזר לאודסה ונכלל בסגל של האוניברסיטה ממנה סולק בעבר.

בשנת 1917 מנדלשטם היה פרופסור של האוניברסיטה הטכנולוגית של גאורגיה. בשנת 1918 הוא מונה לפרופסור של האוניברסיטה הטכנית באודסה ועבד בה עד לשנת 1922. בשנת 1922 הוא עבר למוסקבה.

בשנת 1925 מנדלשטם מונה לראש קתדרה ובשנת 1925 מונה לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה.

בשנת 1929 מנדלשטם התקבל כחבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1934 הוא מונה לראש מעבדה במכון לבדב לפיזיקה.

על הישגיו בשנת 1940 הוענק לו עיטור הדגל האדום, בשנת 1942 פרס ברית המועצות בשנת 1944 עיטור לנין.

מנדלשטם נפטר בשנת 1944 ממחלת לב. הוא נטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה. בנו סרגיי שנולד בשנת 1910 היה פרופסור לפיזיקה במכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה.

מנדלשטם עסק במחקרים בתחום אופטיקה, רדיו פיזיקה קואנטית והיסטוריה של פיזיקה. בשנת 1928 ביחד עם גריגורי לנדסברג הוא גילה תופעת פיזור ראמאן. באותה שנה הוא פרסם מאמר פורץ דרך בתחום חקר מנהור קוונטי.

בשנת 1942 מנדלשטם הציע שימוש בגלי רדיו באסטרונומיה.

בשנת 1944 הוא חתם על "מכתב 14 חברי אקדמיה" שנוסח ביוזמת פיוטר קאפיצה ובהמשך חתם על "מכתב 4 חברי אקדמיה" על המצב הבעייתי של מצב קידום חקר פיזיקה בברית המועצות (חתם בתוספת ל-4 מקוריים ביחד עם ניקולאי פפהלקסי).

בין תלמידיו של מנדלשטם איגור תם וסמיון חייקין.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לאוניד מנדלשטם בוויקישיתוף