לאורנה קנן
לָאוֹרָלַנְתָאלַאסָה קָנָן (מוכרת גם כלאורנה; 271 - 421 אחה"ח)[1] היא דמות מרכזית בספרי הפנטזיה רומח הדרקון, ובמיוחד בטרילוגיות רשומות רומח הדרקון ומלחמת הנשמות. היא מהווה עוגן מרכזי לכוחות הטוב בסדרות במלחמתם נגד כוחות הזדון הפועלים באנסאלון. לאורנה היא בתו הצעירה של דובר השמשות של אלפי קאלינסטי ואחותם של פורתיוס וגילתנאס. הייתה נסיכת האלפים בצעירותה ונודעה בשל יופייה, שלא בגד בה במרוצת השנים - גופה רזה, שערה זהוב (מכאן הודבק לה בהמשך הכינוי המצביאה הזהובה) וגולש, בעלת עיניים ירוקות כעלים צעירים ועורה חום-רך. היא נודעה בזמן מלחמת הרומח כמצביאה הזהובה ובתקופת עידן בני-התמותה כמלכה האם (מאחר שהייתה אמו של גילתאס שהומלך למלך על אלפי קאלינסטי.
 | |
| לאורנה, בצריח הכהונה הראשי, אבלה על מותו של סער בהיר-להב | |
| סוג | רומח הדרקון |
|---|---|
| יוצרים |
מרגרט וייס, טרייסי היקמן  |
| מידע | |
| כינויים | לאורנה |
| גזע | אלף קאלינסטי |
| מין | נקבה |
| מקצוע | לוחמת |
| תואר | המצביאה הזהובה, המלכה האם |
| אזרחות | קאלינסטי |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
הורים: סולוסתרן קנן אחים: פורתיוס, גילתנאס בן זוג: תניס חצי-אלף ילדים: גילתאס |
  | |
שנותיה הראשונות עריכה
בשנת 288 אחה"ח[1], כאשר לאורנה הייתה בת שבע עשרה, היא ביקשה מתניס להינשא לה. הוא השיב בחיוב, אולם עשה זאת כדי שתלך ותספר לאֶחיה, פורתיוס וגילתנאס. עשרים שנה לאחר מכן, היא העניקה לתניס טבעת הבטחה, אשר תאלץ אותו להתארס לה, אף שלא היה מודע לכך. אביה, סולוסטרן, הודיע לה כי היא תתארס לטִירֶסִיאָן, כדי שתוכל להודיע זאת לחצר המלוכה הקאלינסטית, אולם היא הודיעה על אירוסיה לתניס - דבר שהביך את משפחתה ואת תניס. בלא ידיעתה, קוסם חצר המלכות, מִירָאל, הציע לה נישואין, אך היא דחתה אותו בבוז והוא הטיל עליה לחש כדי שתשכח זאת.
מיראל ניסה לתפוס את השלטון, כאשר כל משפחת המלוכה הייתה במגדל השמש. בניסיונו לעשות זאת, הרס כמה מעמודי המגדל, וטירסיאן הקריב את חייו כדי להציל את חייה של לאורנה שעמדה להימחץ למוות תחת לבנה ענקית. מיראל נעצר, אולם תניס החליט לעזוב את הממלכה ודבר זה שבר את ליבה של לאורנה.[2]
מלחמת הרומח עריכה
לאורנה מילאה תפקיד מרכזי לקראת סופה של מלחמת הרומח, מהרגע בו המלחמה החלה לאיים על ממלכת קאלינסטי. אז פגשה לאורנה בחבורת גיבורי הרומח ובמיוחד באהובה לשעבר, תניס. מאז, חייה השתנו ושינו גם חייהם של רבים אחרים.
פקס תרקס ותורברדין עריכה
כאשר בני החבורה הגיעו לקאלינוסט, בירת קאלינסטי, לאורנה חשבה תחילה כי תניס שב בגללה. אך כשתניס משיב לה את טבעת האירוסין, היא נמלאת כעס ואינה מדברת עמו כל זמן שהותו שם. אולם, כאשר חבורת הגיבורים עוזבת את קאלינוסט, לאורנה מתגנבת ועוקבת אחריהם עד לפקס תרקס. לבסוף, היא משיגה אותם והם מרשים לה להצטרף אליהם בלית ברירה.[3] לאחר מכן, היא ממשיכה איתם לתורברדין ומסייעת במציאת מקבת כראס.[4] מציאת המקבת גורמת לגמדים להתאחד, והם מציעים מקלט לפליטי מחנה העבדים אשר שחררו לאורנה וחבריה בפקס תרקס.[5] אחד מפליטים אלו הוא אליסטן, אשר רופא בידי סהר-פז והחל להטיף את תורת האלים העתיקים, ולאורנה סופגת אליה את מילותיו. בזמן זה, ממשיכים אנשי החבורה, כך הם סבורים, לעיר הנמל.
טרסיס וחומת קיר הקרח עריכה
כאשר הגיעו בני החבורה לטרסיס, הם גילו כי העיר נמצאת בלב יבשה ואינה מהווה כבר נמל, ועל כן הפליטים לא יכלו להימלט בדרך הים. זמן קצר לאחר הגעתם לעיר, התקיף צבא הדרקונים האדום בשילוב חוליה קטנה של צבא הדרקונים הכחול בפיקודה של הגבירה הכחולה את העיר.[6] לאורנה ומספר מחבריה הופרדו מחבורתו של תניס, והיא מצאה את עצמה בדרך לחומת קיר הקרח יחד עם סער בהיר-להב, גדילן קוץ-רגל, חלמיש כור-אש והאבירים בריאן דונר, אראן ארוך-קשת ודרק שומר הכתר על מנת למצוא בועת דרקון. בדרכם, חוו לאורנה וחבריה את אותו סיוט משותף, אשר חלמו גם תניס וחבורתו שהיו באותה העת בסילבנסטי. בחלום, נהרגה לאורנה על ידי דרגונים.
בקיר הקרח, לאורנה וסער השיגו רומח דרקון קפוא מאביר אשר היה כלוא בתוך קרחון, בעודו רוכב על דרקון כחול (שאף הוא, היה כלוא בקרחון). לבסוף, בלב מצודתו של פאל-תאס, האלף האפל, שר הדרקונים הלבן, לאורנה התעמתה עמו והרגה אותו, לא לפני שהאחרון הרג את בני לווייתה, בריאן ואראן.[7] חבורתה של לאורנה אספה את בועת הדרקון של שר הדרקונים ושמו פעמיהם אל האי סנקריסט.
ארגות וצריח הכהונה הראשי עריכה
בדרך לסנקריסט, ספינתם התרסקה על דרום יבשת ארגות, שם נשבו על ידי אלפי סילבנסטי. האלפים הפנו אותם לאלפי הקאלינסטי אשר גם היו על האי, שם נכלאו. לאורנה סייעה לחלמיש, גדילן והשאר להימלט משבי האלפים. הם נסו אל ההרים, שם הייתה מצויה מצודה סולאמנית בצידו האחר של האי סנקריסט, לא לפני שחברו אליה אחיה, גילתנאס ושפחה משבט הקאגונסטי, אלפי הפרא, בשם סילברה. סער ודרק שמו פעמיהם למצודה, בעוד לאורנה, אחיה, סילברה, חלמיש וגדיל נסו בדרך אחרת כדי לנער מעליהם את רודפיהם.[8]
הם הגיעו למערה שעליה התנוססה דמות דרקון. לאורנה והאחרים, מלבד גדיל, נפלו תחת השפעתו של כישוף הרדמה זמן קצר לאחר כניסתם למערה. כאשר קמו, לאורנה גילתה כי סילברה היא למעשה דרקון כסוף וכי רומחי הדרקון האגדיים אכן קיימים, בעוד גדיל פגש מחדש בידידו, פיזבן. חלמיש רצה להצטרף לגדילן ופיזבן, אולם לאורנה שכנעה אותו לנסוע עימה ולעזור לה לדון עם האבירים באשר לבועת הדרקון שנמצאה. לאחר שנפגשו עם האבירים במועצת האבן הלבנה, לאורנה נסעה עם חלמיש, סער וגדילן לצריח הכהונה הראשי. שם, הם הקימו מערך הגנה קטן להדוף את צבאות הדרקונים שעתידים היו להגיע. הם לחמו בגבורה נגדם והדפו אותם בעזרת בועת דרקון נוספת שמצאה לאורנה בצריח. אך במהלך הקרב, סער קיפד חייו. הוא הקריב עצמו בקרב יחיד מול שרת הדרקונים הכחולה (קיטיארה) כדי להעניק ללאורנה את הזמן לו נזקקה כדי להימלט מהצריח.[9]
המצביאה הזהובה עריכה
לאחר הניצחון בצריח הכהונה הראשי, לאורנה מוצאת את תכשיט הכוכב של סער ומניחה אותו עליו במהלך קבורתו. בפגישתה עם לורד גונתר בעיר פלנתאס, מינה אותה גונתר למצביאת צבאות האבן הלבנה ולאבירת כבוד של סולאמניה. לרשותה הועמדה דרקונית כסופה בשם קַלָאתַ'אן, כאשר שבו דרקוני הטוב לקרין. לאורנה הובילה את צבאה למערכת נגד שיותר מאוחר נקראה המערכה על וינגארד, ובה הצליחו לשחרר את כל השטח בדרך לקאלאמן. לאורנה וצבאה רכבו לקאלאמן, שם ניתן לה קבלת פנים של גיבורים.[10]
לאחר שאחד מסגניה של קיטיארה, בַּקָרִיס, נשבה בידי צבא האבן הלבנה, לאורנה קיבלה מכתב סודי בו נאמר לה כי תניס נפצע ונשבה בידי צבאות הדרקונים וכי הוא מוצע לצבאות הטוב חזרה תמורת בקריס. לאורנה גמרה אומר להסכים לעסקה, אך זו התגלתה כמארב. היא נלכדה על ידי כוחות הזדון ונלקחה למעוז כוחות האופל, לנראקה. קיטיארה התכוונה להשתמש בה כמתנה למלכת האופל. כאשר ראתה לאורנה במקדש האופל את תניס, בשמחתה השליכה עצמה לרגליו אולם הוא הדף אותה מעליו, מה שגרם לה לכעס רב. כאשר תניס הרג את אריאקס, היא נמלטה על נפשה מהחדר בלעדיו. כאשר תניס הצליח לבסוף להשיג אותה, היא סירבה לכל קשר עמו ואף התכוונה ללחום בו. אך תניס הבהיר לה כי הוא רק העמיד פנים וברצונו רק להיות איתה. יחד ברחו השניים מנראקה יחדיו בתום המלחמה.[11]
מלחמת הכאוס עריכה
לאחר סיומה של מלחמת הרומח, התחתנו תניס ולאורנה בשנת 353 אחה"ח[1]. נולד להם בן אחד בשם גילתאס סולוסטרן לאחר 15 שנה. הם בנו את ביתם, בשם סוף המסע, ליד העיר סוֹלַנְתוּס אשר בסולאמניה. לאורנה עבדה בחריצות כשגרירה בין בני האנוש לאלפים כדי לתחזק את הברית שנוצרה בין האומות בזמן מלחמת הרומח יחד עם תניס. אולם, הם נכשלו במאמציהם. מעט לפני פרוץ מלחמת הכאוס, בנה גילתאס נחטף לקאלינסטי, והומלך כמלך-בובה של אצילי הממלכה.[12] לאורנה הגיעה אחריו ונשארה כיועצתו האישית.
בזמן מלחמת הכאוס, נכנע גילתאס לאבירי טאקיזיס, אך לאורנה עדיין נשארה שם בתפקיד המשפיע של המלכה האם. מאוחר יותר גילתה כי בעלה תניס נהרג בצריח הכהונה הראשי, דבר שגרם לה צער רב.[13]
עידן בני התמותה עריכה
בזמן עידן בני התמותה, נשארה לאורנה בקאלינוסט וסייעה לבנה בניהול הממלכה, ובו בעת ניסתה לשחרר אותו מחייו כמלך-בובה. באחד הימים, דרקונית-על בשם בֶּרִילִינְתְרַנוֹקְס (בריל) תבעה לעצמה את כל השטח מסביב לקאלינסטי. האלפים העדיפו להיכנע לבריל ולא להיהרג. לאורנה הייתה אחת משני האנשים היחידים אשר היו עדים לחתונתם הסודית של בנה לאלפית קאגונסטי בשם קֶרִיַאנְסֶרַאי. מרשל אַלֶכְּסִיוּס מֶדָאן, אביר האופל[14] אשר מונה לאחראי על קאלינסטי מטעם מסדרו, ניסה לבקש את ידה, אולם אז פרצה מלחמת הנשמות.
מלחמת הנשמות עריכה
בזמן מלחמת הנשמות, לאורנה סייעה לרבים מאלפי קאלינסטי להימלט מקאלינוסט בטרם התקיפה בריל את העיר. שאר האלפים נלחמו לצידם של בעלי בריתם בני-האנוש והגמדים. בקרב מכריע זה, לאורנה הצליחה להשמיד את בריל בעזרת תכסיס שבסיומו השתמשה לאורנה ברומח דרקון כדי להורגה. אולם, במותה, המיטה בריל שואה על כל בירת קאלינסטי, בכך שקרסה על כל העיר, והרגה את לאורנה עצמה. גופתה של לאורנה מעולם לא נמצאה, וכנראה, נמצאת באגם המוות, המהווה את חורבות קאלינוסט.[15]
מראה ואופי עריכה
כיאה לדמות של נסיכת אלפים, נבנתה דמותה של לאורנה כעלמה חיננית ועל פניו, מפונקת. בצעירותה, לאורנה הייתה רזה, צבע עיניה ירוק כצבעם של עלים בתקופת האביב. שערה זהוב כאור הבוקר (ומכאן כינויהּ: המצביאה הזהובה), ועורה חלק בצבע חום כצבעם של גזעי עצים ביער. גם כשהתבגרה, המשיכה לשמור על מראה היפה והמושך - אשר היה למושא חמדתם של כמה וכמה מאנשי קרין - ביניהם תניס, לורד סות' ומרשל מדאן.
כשהייתה צעירה, הייתה נערה תמימה ונלהבת, אך אלו דהו עם נסיונותיה וחוויותיה במלחמת הרומח, ובהמשך, בחייה עם בעלה, תניס, וגם לאחר שנהרג במלחמת הכאוס, המשיכה לאורנה כמלכה-האם להיות דמות להערצתם של בני עמה ומחוצה לה.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 אחרי החורבן הגדול
- ^ אלן פורת', רומח הדרקון - שישיית המפגשים, כרך א', נשמות אחיות
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של דמדומי הסתיו, חלק 2
- ^ כראס היה אחד מגיבורי ממלכת הגמדים כ-300 שנה קודם לכן.
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, הרשומות האבודות, כרך א', דרקונים של מעמקי הגמדים
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', דרקונים של ליל החורף, חלק 1
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, הרשומות האבודות, כרך ב', דרקונים של שחקי שרת הדרקונים
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', דרקונים של ליל החורף, חלק 2
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', דרקונים של ליל החורף, חלק 3
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 2
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 3
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רומח הדרקון - דור ההמשך, "הקורבן"
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, דרקוני להבת קיץ
- ^ מסדר אבירי טאקיזיס לשעבר
- ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, מלחמת הנשמות, כרך א', דרקונים של שמש גוועת