לאו סמיט

מוזיקאי הולנדי

לאופולד "לאו" סמיטהולנדית: Leopold (Leo) Smit;‏ 14 במאי 190030 באפריל 1943) היה מלחין יהודי-הולנדי שנרצח במהלך השואה במחנה ההשמדה סוביבור.[1][2]

לאו סמיט
Leo Smit
לידה 14 במאי 1900
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באפריל 1943 (בגיל 42)
סוביבור, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קונסרבטוריום ואן אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

לאו סמיט נולד באמסטרדם למשפחה יהודית חילונית ממוצא פורטוגזי. בין השנים 1920–1924 הוא למד פסנתר וקומפוזיציה בקונסרבטוריום ואן אמסטרדם. 

בשנת 1927 עבר סמיט לפריז, שם התרשם עמוקות מהמוזיקה של מוריס ראוול ואיגור סטרווינסקי. בפריז היה סמיט בקשר קרוב עם חבורה של מלחינים שנודעה בשם Les Six וכללה את דריוס מיו, ארתור הונגר ופרנסיס פולנק. בינואר 1933 נישא סמיט באמסטרדם לליין דה-פריז. בסוף שנת 1936 עקר סמיט לבריסל, שם שהה במשך שנה אחת. לאו סמיט הלחין בסגנון הנאו-קלאסי, לעיתים קרובות בדו מז'ור, אולם הוא גם הושפע מהמוזיקה של תקופתו ורבות מיצירותיו כוללות השפעות של מוזיקת ג'אז ושל המלחינים הצרפתים שהכיר בפריז.

בשלהי 1937 הוא שב לאמסטרדם, וב-12 בפברואר 1943 סיים שם את יצירתו האחרונה, הסונטה לחליל ופסנתר.

ב-27 באפריל 1943 גורש סמיט יחד עם אשתו למחנה וסטרבורק, ומשם למחנה סוביבור, שם הוא נרצח, שלושה ימים מאוחר יותר.

לאחר מותו של סמיט היה בתחילה רק עניין מועט במוזיקה שלו, אולם מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 החלו יצירותיו להיות מנוגנות דרך קבע. כמו כן, יצא מארז של ארבעה תקליטורים ובהם כל יצירותיו - (Kamermuziek en Orkestwerken (NM 93003.

יצירותיו עריכה

  • סונטה לחליל ופסנתר (1943); תוזמרה בשנת 1989 על ידי וילם סטריטמן
  • רביעיית מיתרים (1939-1943)
  • דיברטימנטו לפסנתר בארבע ידיים (1940); תוזמר בשנת 2008 על ידי אנדריאס ואן רוסם
  • קונצ'רטו לוויולה ולתזמורת מיתרים (1940)
  • De bruid ("הארוסה") למקהלת נשים (1939); למילים של ז'אן פרינס
  • סוויטה לאבוב וצ'לו (1938)
  • שלישייה לקלרינט, ויולה ופסנתר (1938)
  • פרלוד קטן לראוול לאלט ופסנתר (1938); לפואמה של מרטינוס ניהוף
  • La Mort ("המוות") לסופרן, אלט ופסנתר (1938); למילים של שארל בודלר
  • קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת כלי נשיפה (1937)
  • קונצ'רטינו לצ'לו ותזמורת (1937)
  • סימפוניה בדו מז'ור (1936)
  • שישייה לחליל, אבוב, קלרינט, בסון, קרן ופסנתר (1933)
  • קונצ'רטינו לנבל ותזמורת (1933)
  • Deux hommages לפסנתר (1928–1930)
  • Schemselnihar, בלט לתזמורת (1929)
  • חמישייה לחליל, כינור, ויולה, צ'לו ונבל (1928)
  • שלישייה לחליל, ויולה נבל (1926)
  • סוויטה לפסנתר (1926); Forlane et Rondeau, תזמור חופשי של  Godfried Devreese משנת 1958
  • Silhouetten לתזמורת (1925)
  • Voorspel tot Teirlincks (אוברטורה לתזמורת ל-"De vertraagde film") של Teirlinck (1923)
  • Twintig eenvoudige oefeningen  (עשרים תרגילים פשוטים) לפסנתר
  • Twaalf stukken voor 4 handen (שנים עשר קטעים) לפסנתר בארבע ידיים

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ http://www.leosmit.nl/over_leosmit.html
  2. ^ Samama, L. (2006). Nederlandse muziek in de twintigste eeuw: voorspel tot een nieuwe dag (בהולנדית). Amsterdam University Press. p. 149. ISBN 978-90-5356-862-0.