לאסלו רייק
לאסלו רייק (בהונגרית: Rajk László; 8 במאי 1909 בסקייאודברהיי[1] – הוצא להורג ב-15 באוקטובר 1949 בבודפשט) היה פוליטיקאי קומוניסטי הונגרי בן למשפחה בעלת שורשים גרמניים וסקלריים מטרנסילבניה.
 | |||||||
| לידה |
8 במרץ 1909 סקיודוורהיי (אנ'), אוסטרו-הונגריה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
15 באוקטובר 1949 (בגיל 40) בודפשט, הונגריה | ||||||
| מדינה |
 הרפובליקה ההונגרית השנייה | ||||||
| מקום קבורה |
 בודפשט, הונגריה | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1933) | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, מפלגת העובדים ההונגרית | ||||||
| בן או בת זוג |
Júlia Rajk | ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
מסדר החופש ההונגרי | |||||||
  | |||||||
יחד עם יאנוש קאדאר היה מנהיג פלג "הפנים" של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית בימי מלחמת העולם השנייה (לעומת הפלג המוסקבאי). אחרי השלטת הקומוניזם בהונגריה היה לשר הפנים ואחר כך לשר החוץ של הרפובליקה העממית ההונגרית. הוצא להורג על ידי עמיתו האידאולוגי, הדיקטטור הסטליניסטי מתיאש ראקושי.
בניגוד לאחיו המבוגר אנדרה שהצטרף לתנועות ימניות קיצוניות, הוקסם לאסלו רייק על ידי האידאולוגיה הקומוניסטית, ובשל כך גורש מאוניברסיטת בודפשט שם היה סטודנט לפילולוגיה הונגרית וצרפתית. אחרי סילוקו מהלימודים עבד כפועל בניין. בשנת 1936 יצא לספרד ונלחם במלחמת האזרחים בספרד לטובת הצד הרפובליקני במסגרת הבריגדות הבינלאומיות. לאחר התבוסה במלחמה נמלט לצרפת, ושב להונגריה בשנת 1941. עם שובו נעצר בידי השלטונות, ושהה בכלא עד לשחרור הונגריה מידי הנאצים בידי הצבא האדום.
הונגריה שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה תחת כיבוש סובייטי שאיפשר למפלגה הקומוניסטית להשתלט על המדינה בין השנים 1945 ו-1949. בתחילה היו הקומוניסטים חברים בממשלת קואליציה בראשה עמד זולטאן טילדי, ובתהליך מהיר דחקו את רגלי שותפיהם, עד שהשתלטו על הממשלה לחלוטין. בראש המפלגה עמד הסטליניסט מתיאש ראקושי. רייק שירת בממשלות אלו בתפקיד שר הפנים. הוא הקים את המשטרה החשאית ההונגרית, אשר שימשה כלי בטיהורים שערך רייק כלפי מתנגדיו הן במפלגה והן מחוצה לה. לאחר הבחירות בשנת 1948 ראקושי העביר את רייק לתפקיד שר החוץ.
רייק עורר את איבתו של ראקושי אשר בחר בו לקרבן ראשי לטיהורים שיזם בהשראתו של סטלין. רייק נעצר בחודש ספטמבר 1949 ואולץ להודות במשפטו כי היה סוכן בשירותם של מיקלוש הורטי, טיטו, ליאון טרוצקי וממשלת ארצות הברית. לאחר משפט זה הוצא להורג.
בנאומו בוועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, גינה מנהיג ברית המועצות ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב את פשעי סטלין, ובהם מנה את הוצאתו של רייק להורג. ראקושי הודה בפומבי שהוצאתו להורג של רייק הייתה "טעות" והסכים לטיהור שמו. נאום זה ערער גם הוא את מעמדו של ראקושי אשר הוכרח, בקיץ שנת 1956 להעביר את השלטון לידי הצמד ארנו גרו -אנדרש הגדוש. לבקשת האלמנה יוליה השלטונות הסכימו לאפשר קבורתו מחדש של רייק, בטקס ממלכתי, ב־6 באוקטובר 1956. זה היה בין האירועים שהובילו למרד בהונגריה בשנת 1956.
בנו, שמו לאסלו רייק אף הוא, היה פעיל בתנועת הרפורמות וההתנגדות למשטר הקומוניסטי של יאנוש קאדאר בשנות השמונים.
קישורים חיצוניים עריכה
- לאסלו רייק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ היום אודורהייול סקוייסק