לב כלב

ספר מאת מיכאיל בולגקוב

לב כלברוסית: Собачье сердце) היא נובלה סאטירית עם אלמנטים של מדע בדיוני מאת מיכאיל בולגקוב, אשר נכתבה בשנת 1925. נושא הסאטירה הוא האדם הסובייטי החדש.

לב כלב
Собачье сердце
כריכת המהדורה העברית של הספר
כריכת המהדורה העברית של הספר
מידע כללי
מאת מיכאיל בולגקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה נובלה סאטירית
תקופת התרחשות December 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת ידיעות אחרונות
תאריך 2002[1]
תרגום פטר קריקסונוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילת הספר עריכה

הסיפור מציג כלב תועה ושמו שריק (כינוי נפוץ בשפה הרוסית לכלבים), אשר עובר ניתוח חדשני שבעקבותיו הוא לובש בהדרגה צורה אנושית של איש פרולטריון מרושל. דמות ראשית נוספת בסיפור הוא פרופסור פיליפ פיליפוביץ' פראוברז'נסקי, רופא אשר משתיל בלוטת יותרת המוח ואשכים לתוך גופו של שריק כחלק מניסוי.

בחלוף הזמן הופך שריק בהדרגה להיות אנושי, בוחר לעצמו את השם פוליגרף פוליגרפוביץ' שריקוב, בונה לעצמו קריירה ב"מחלקת הניקיון של מוסקבה האחראית לסילוק המשוטטים-על-ארבע ברחובות (חתולים, וכדומה)", והופך את החיים בביתו של הפרופסור לחלום בלהות, עד שמחליט אותו פרופסור להחזיר את המצב לקדמותו.

הסיפור הפך למפורסם ברוסיה, ידוע ומדובר בקרב ילדי בית-ספר ועד פוליטיקאים. הסיפור הוסרט הן בשפה הרוסית והן בגרסה איטלקית, הועלה כמחזה וכאופרה בשפה האנגלית, וגרם לפולמוס ביקורתי תוסס. בשנת 2003, עיבדו וביימו עידית הרמן ודמיטרי טולפנוב את הספר למחזה בעברית בתיאטרון קליפה[2].

נושאים עריכה

השמות בעלי חשיבות ברורה בסיפור. השם פראוברז'נסקי נגזר מהמילה הרוסית Преображение (פראוברז'נייה) שפירושה "שיפור צורה". שריק (Шарик) הוא שם נפוץ לכלבים ברוסיה. השם ושם המשפחה "פוליגרף פוליגרפוביץ'" הוא תרגום גס ל"רוטגרוורה (טכניקת הדפסה), בנו של רוטגרוורה" ומהווה הד למסורת ההבל של השמות הכפולים בספרות הרוסית ששורשיה בגיבורו של גוגול אקאקי אקאקיאביץ' בסיפורו "האדרת". השם הוא גם סאטירה על מוסכמות חדשות לגבי נתינת שמות בברית המועצות המוקדמת. אף על פי כן, נבחר השם על פי המסורת הרוסית הישנה, של "היוועצות בלוח השנה", כאשר יום שמו של פוליגרף הוא 4 במרץ.

השם של תורם האיברים השיכור הוא צ'וגונקין (Чугун ,"צ'וגון" משמעו ברזל יציקה) שיכול לקבל משמעות פארודית על השם של סטלין (Сталь "סטאל" פלדה ברוסית).

האבטיפוס בחיים האמיתיים שהיווה השראה לדמותו של פרופסור פראוברז'נסקי הוא קרוב לוודאי המנתח הרוסי-צרפתי סרג' וורונוף שהיה נודע בניסוייו לבצע השתלות אשכים ובלוטות התריס של חיות בבני אדם.

לסיפור קיימות אנלוגיות עם דוקטור פאוסטוס, פרנקנשטיין, והאי של ד"ר מורו. הוא יצא לאור בברית המועצות בשנת 1987, יותר משישים שנה לאחר השלמתו, אולם היה מוכר לקוראים רוסים דרך סאמיזדאט.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לב כלב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה