לודוויג ארהארד

לודוויג ארהארד
Ludwig Erhard
לידה	4 בפברואר 1897; פירט, בוואריה
פטירה	5 במאי 1977 (בגיל 80); בון, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Ludwig Wilhelm Erhard
מדינה	הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מקום קבורה	גמונד על ימת טגרן, בוואריה
השכלה	בית הספר לכלכלה ומדעי החברה בנירנברג; אוניברסיטת גתה בפרנקפורט; Hardenberg-Gymnasium Fürth ;
מפלגה	המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית
בת זוג	לואיז שאוסטר
	16 באוקטובר 1963 – 1 בדצמבר 1966; (3 שנים ו־6 שבועות)
	→ קונראד אדנאואר קורט גאורג קיזינגר ←
פרסים והוקרה
	מסדר ההצטיינות הבווארי (1959); הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש (29 במאי 1961); הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1953); אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (27 בפברואר 1955); הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (1961); אזרחות כבוד של אולם (1977); אביר הצלב הגדול של השמש של פרו; Order of Merit for National Foundation; אזרח כבוד של בון ;
חתימה

לודוויג ארהארד (4 בפברואר 1897 – 5 במאי 1977) היה פוליטיקאי גרמני שכיהן כקנצלר מערב גרמניה.

שנותיו הראשונות עריכה

לודוויג וילהלם ארהארד נולד בעיר פירט שבגרמניה. לאחר סיום בית הספר עבד כמוכר בחנות הבגדים של אביו.

ארהארד התגייס לחיל התותחנים של הצבא הגרמני בשנת 1916 ונלחם במלחמת העולם הראשונה, הוא נפצע באופן חמור בקרב איפר בשנת 1918. בשל הפציעה לא היה מסוגל עוד לעבוד בחנותו של אביו ולכן החל ללמוד כלכלה בנירנברג ובפרנקפורט וקיבל תואר דוקטורט בשנת 1925 מידיו של פרנץ אופנהיימר.

במהלך שהותו בפרנקפורט הוא נשא לאישה את לואיז שאוסטר ובשנת 1925 חזר לפירט ועבד כמנהל בחנות המשפחתית. לאחר שלוש שנים החל ארהארד לעבוד כעוזר במכון למחקר כלכלי של תעשיית הלבוש הגרמנית (גרמנית: Institut für Wirtschaftsbeobachtung der deutschen). מאוחר יותר קודם לתפקיד של סגן מנהל במכון.

כתוצאה מפציעותיו במלחמה ארהארד היה פטור משירות צבאי במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הוא עבד על רעיונות לתקופת השלום שלאחר המלחמה, דבר שהנאצים לא ראו בעין יפה. הוא איבד את עבודתו בשנת 1942 אך המשיך לעסוק בנושא באופן פרטי. בשנת 1944 כתב ארהארד מחקר בשם "כלכלת מלחמה וחוב" (גרמנית: Kriegsfinanzierung und Schuldenkonsolidierung) שנבנה על ההנחה שגרמניה תפסיד במלחמה. הוא שלח את מחקרו אל קרל פרידריך גרדלר, אחד מן האישים הבולטים בהתנגדות הגרמנית לנאצים.

אחרי המלחמה עריכה

ארהארד הועסק כיועץ כלכלי על ידי רשויות הכיבוש האמריקאית בבוואריה שגם מינו אותו לשר הכלכלי בממשלתו של וילהלם הוגנר. אחרי איחוד אזורי הכיבוש של בעלות הברית המערביות ארהארד הפך ליו"ר של ועדת המומחים שהכינה את הרפורמה במטבע בשנת 1947.

בשנת 1948 נבחר ארהארד למנהל הכלכלה של אזור הכיבוש המערבי. לאחר הכנסת המרק הגרמני לשימוש, ביטל ארהארד את השליטה על המחירים והיצור שקבעה ממשלת הכיבוש (ראו: הנס הכלכלי).

בשנת 1949 הוא התמודד מטעם מחוז הבחירה של באדן-וירטמברג על מושב בבונדסטאג. הוא נבחר ובשנת 1950 הצטרף למפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי. מונה לשר הכלכלה בממשלתו הראשונה של קונראד אדנאואר. רעיונותיו בדבר מדינת רווחה הפכו לחלק ממצע מפלגתו.

ארהארד נבחר לקאנצלר עם התפטרותו של אדנאואר בשנת 1963, בשנת 1966 הוא נבחר לכהונה נוספת.

ב-26 באוקטובר 1966 נפלה ממשלתו כתוצאה מהגשת התפטרותם של שרי המפלגה הדמוקרטית החופשית במחאה על הצעת התקציב של הממשלה. ארהארד התפטר באחד בדצמבר וקורט גאורג קיזינגר ירש אותו כקנצלר גרמניה.

ארהארד המשיך את פעילותו הפוליטית ונשאר חבר הבונדסטאג עד ליום מותו בשנת 1977.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא לודוויג ארהארד בוויקישיתוף

לודוויג ארהארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
לודוויג ארהארד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קנצלר מערב גרמניה לשעבר לודויג ארהארד מבקר בישראל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1967
לודוויג ארהארד (1897-1977), דף שער בספרייה הלאומית

הקודם: קונראד אדנאואר	קנצלר גרמניה 1963-1966	הבא: קורט גאורג קיזינגר