לודוויג פון רויטר

לודוויג פון רויטרגרמנית: Ludwig von Reuter‏; 9 בפברואר 186918 בדצמבר 1943) היה אדמירל גרמני במלחמת העולם הראשונה, אשר פיקד על צי הים הפתוח הגרמני בעת היותו במשמורת בסקפה פלו בסוף המלחמה. ב-21 ביוני 1919 הוא פקד על הטבעת האוניות, כדי למנוע את נפילתן לידי הבריטים.

לודוויג פון רויטר
Ludwig von Reuter
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 בפברואר 1869
גובן, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בדצמבר 1943 (בגיל 74)
פוטסדאם, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של בורנשטדט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצי הגרמני הקיסריהצי הגרמני הקיסרי הצי הקיסרי הגרמני
תקופת הפעילות 18851920 (כ־35 שנים)
דרגה אדמירל
תפקידים בשירות
מפקד צי הים הפתוח (Hochseeflotte)
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • אביר דרגה שנייה במסדר העיט האדום
  • מדליה על הישגים צבאיים
  • מסדר אלברט
  • Knight Commander of the Order of Albrecht the Bold עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קריירה מוקדמת עריכה

פון רויטר נולד ב-9 בפברואר 1863 בגובן (Guben), למשפחת אנשי צבא פרוסית. בשנת 1870 נהרג אביו במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה, ובשנת 1885 הוא הצטרף בעידוד אמו לצי הגרמני הקיסרי.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא שירת כמפקד סיירת המערכה "דרפלינגר" (SMS Derfflinger), עליה פיקד גם במהלך קרב שרטון דוגר. בספטמבר 1915 הועלה לדרגת קומודורה וקיבל את הפיקוד על קבוצת הסיור הרביעית הכוללת חמש סיירות קלות (""שטוטגרט" (SMS Stuttgart), "המבורג" (SMS Hamburg), "מינכן" (SMS München), "שטטין" (SMS Stettin), "פראונלוב" (SMS Frauenlob)), שהשתתפו בפיקודו בקרב יוטלנד. הוא קודם לדרגת קונטר-אדמירל, ובקרב מפרץ הלגולנד השני פיקד על שתי אוניות המערכה "קייזר" (SMS Kaiser) ו"קייזרין" (SMS Kaiserin).

סקפה פלו עריכה

לאחר שביתת הנשק שסיימה את מלחמת העולם הראשונה, נצטווה פון רויטר ליטול את הפיקוד על הצי הנתון במשמורת בבסיס הימי הבריטי בסקפה פלו עד שיוחלט בורסאי על גורל האוניות. אדמירל פרנץ פון היפר, המפקד הראשי של צי הים הפתוח, סירב להוביל בעצמו את אוניותיו למעצר.

משהתקרבה שעת החתימה של הנציגים הגרמנים על הסכם ורסאי, העריך רויטר שאוניותיו יועברו לבנות הברית המנצחות. כדי למנוע זאת, פקד על כל 74 האוניות להטביע עצמן, כשהוא מעביר את הפקודה באמצעות דגל איתות יוצא דופן שהוסכם עליו מבעוד מועד. בתוך חמש שעות טבעו במימי המעגן בסקפה פלו 10 אוניות מערכה, 5 סיירות מערכה, 4 סיירות קלות ו-32 ספינות טורפדו. אוניית המערכה "באדן" (SMS Baden), ארבע הסיירות הקלות "אמדן" (SMS Emden), "נירנברג" (SMS Nürnberg), "פרנקפורט" (SMS Frankfurt) ו"ברמזה" (SMS Bremse) ועוד 14 ספינות טורפדו הועלו על החוף, אך הבריטים מיהרו להגיע אליהן ולגררן למים רדודים. רק ארבע ספינות טורפדו נותרו שלמות. תשעה אנשי צוות גרמנים נהרגו, מהם שטבעו ואחרים נורו למוות כשניסו לחמוק בסירות ההצלה. היו אלה החללים הגרמנים האחרונים של מלחמת העולם הראשונה.

פון רויטר ועימו עוד 1,773 קצינים ומלחים נתפסו ונשבו על ידי הבריטים. בגרמניה ראו בו גיבור מלחמה, שהגן על כבוד הצי.

אחרית חייו עריכה

 
קברו של פון רויטר

לאחר שחרורו מהשבי פרש מן הצי, ולא מילא עוד כל תפקיד בשירות הציבור.

באוגוסט 1939 הוא הועלה לדרגת אדמירל מלא, וב-18 בדצמבר 1943 נפטר פון רויטר בפוטסדם.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לודוויג פון רויטר בוויקישיתוף