לוקאס קארר

פוליטיקאי יווני

לוקאס קארריוונית: Λουκάς Γ. Καρρέρ;‏ 190922 בפברואר 1985) היה פוליטיקאי יווני, ראש העיר של האי זקינתוס בשנים 19371945 וחסיד אומות העולם.

לוקאס קארר
Λουκάς Γ. Καρρέρ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1985 (בגיל 76 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי, ראש עירייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (14 במרץ 1978) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם לוקאס קארר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטה לקארר והמיטרופוליט כריסוסטומוס בזקינתוס

הצלת יהודי זקינתוס עריכה

  ערך מורחב – קהילת יהודי זקינתוס

בשנת 1943, במהלך כיבוש יוון בידי מדינות הציר, קארר, יחד עם המיטרופוליט של האי, כריסוסטומוס דמטריו, מנעו מרשויות הכיבוש הגרמניות לגרש את יהודי האי.[1]

עם הכיבוש הגרמני של האי התבקש קארר להכין רשימה של כל היהודים באי כדי לאפשר את גירושם. קארר פנה אל מנהיג הכנסייה כריסוסטומוס בבקשת עזרה. כריסוסטומוס התנדב לשאת ולתת עם המפקדים הגרמניים והורה לקארר לשרוף את כל רשימות היהודים באי. בפגישתו עם המפקד הגרמני הוא הפציר בו שלא יגרש את היהודים, היות שהם אזרחים יוונים שלא פשעו ולכן אינם אמורים להיענש בגירוש. הגרמנים שרצו לרכז את היהודים לקראת הגירוש התעקשו לקבל את רשימת היהודים של האי. הארכיבישוף הורה ליהודים לברוח בלילה ולהתפזר בכפרים, באמונה שתושבי הכפרים יעזרו ליהודים באספקה של מים ומזון. למחרת התייצבו השניים למפקד הכוחות הגרמניים והגישו לו את "רשימת היהודים". כשהלה פתח את הרשימה, הוא גילה שני שמות בלבד: ראש העיר לוקאס קארר והארכיבישוף של האי כריסוסטומוס דימיטריו, שטענו שהם יהודים, ושיש לגרש אותם אם מגרשים את היהודים.[2]

בזעם רב, המפקד הגרמני שלח את חייליו לעיר להוציא את היהודים מבתיהם, אך הם כבר לא נמצאו שם. לאורך השנה, נעשו פשיטות על הכפרים כדי למצוא יהודים. אולם הדבר לא צלח בידי הגרמנים, משום שמפקד הפרטיזנים באי, דמיטריס קטייבאטיס, הזהיר את הכפריים בדבר פשיטה העומדת להתחולל בכפרם על ידי כוחות גרמניים במטרה לגלות את מקומות המחבוא של היהודים, ולא היה תושב יווני אחד שהלשין לכוחות הגרמניים על הימצאותם של יהודים בכפרו.

לקראת שלהי קיץ 1944 הגיעו שלוש ספינות של הצי הגרמני במטרה להצליח במשימה שכשלה עד כה - להוציא את היהודים ממקומות המחבוא שלהם ולרכזם לגירוש למחנות ההשמדה. מפקד הפרטיזנים קטייבאטיס איים שפקודיו יגנו על היהודים בכל מחיר, ושהקורבנות בחיי אדם יהיו גבוהים מאוד משני הצדדים.[3] על הספינות שהיו מיועדות לגירוש היהודים עלו לבסוף הכוחות הגרמניים ב-12 בספטמבר 1944, כשנסו מן האי. חודש לאחר מכן שוחררה יוון מהכיבוש הנאצי, והקהילה היהודית באי זקינטוס נותרה ללא פגע, הודות לפעילותם של המיטרופוליט כריסוסטומוס וראש העיר קארר.

בתום המלחמה שרדו ביוון 10,066 יהודים, ובהם 275 יהודי זקינטוס, לעומת 67,112 שנרצחו במהלך השואה. הייתה זו הקהילה היהודית היחידה ביוון, ממערב לחצי האי פלופונסוס, ששרדה בשלמותה את הכיבוש הנאצי.

מרבית הקהילה היהודית עלתה לארץ ישראל בתום מלחמת העולם השנייה. באי נותרו 53 יהודים.

בשנת 1978 העניק מוסד יד ושם לכריסוסטומוס ולקארר מעמד של חסידי אומות העולם.[4]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Metropolitan Chrysostomos, Mayor Lucas Carrer". Yad Vashem. נבדק ב-27 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Samouel E. Mordo, The Jews of Zakynthos 1489-2016, אתונה: Samouel E. Mordo, 2017, עמ' 69
  3. ^ Samouel E/ Mordo, The Jews of Zakynthos 1489-2016, אתונה: Samouel E. Mordo, 2017, עמ' 72
  4. ^ "Righteous Among the Nations Honored by Yad Vashem: Greece" (PDF). Yad Vashem. נבדק ב-27 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)