לידיה רוסלנובה

לידיה רוסלנובהרוסית: Лидия Русланова; ‏14 באוקטובר (27 באוקטובר) 190021 בספטמבר 1973, מוסקבה) הייתה זמרת סובייטית. על פעילותה בתחום התרבות הוענקו לה מספר עיטורים. היא הצטיינה בביצוע של שירי עם ושירים חדשים בסגנון זה.

לידיה רוסלנובה
לידה 14 באוקטובר 1900 (יוליאני)
Chernavka, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בספטמבר 1973 (בגיל 72)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Прасковья Андриановна Лейкина-Горшенина עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Saratov Conservatory עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירי עם ברוסית, Cruel romance, Russian urban romance, Eastern Orthodox music עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול מצו-סופרן, סופרן, קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים מלודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mikhail Garkavi (19291942)
Vladimir Kryukov (יולי 19421959) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (24 באוגוסט 1945)
  • אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (28 ביוני 1942)
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • עיטור הכוכב האדום
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לידיה רוסלנובה בשנות ה-40 של המאה ה-20

ילדות עריכה

אגפיה לייקינה נולדה בכפר במחוז סרטוב למשפחת איכרים ענייה. במשפחה היו עוד שני ילדים ואביה עבד כסבל. בהתאם לעדות הזמרת במשפחתה היו כמה אנשים שאהבו לשיר והיה להם כישרון גדול. לאחר תחילת מלחמת רוסיה–יפן אביה של הזמרת גויס לצבא. תוך זמן קצר המשפחה קיבלה הודעה שהוא נהרג (בהמשך התברר שזו הייתה הודעה שגויה). כאשר הילדה הייתה בת שש אימה נפטרה. אגפיה וסבתה החלו להתפרנס מנדבות והילדה הקטנה הייתה שרה תוך בקשה לנדבה. לאחר כשנה המצב השתפר - כול הילדים פוזרו בין בתי יתומים ואגפיה עצמה נשלחה לבית יתומים ליד כנסייה והחלה לשיר במקהלה. בזמן זה היא החליפה את שמה ללידיה רוסלנובה. הכישרון הגדול לשירה של רוסלנובה התגלה עד מהרה היא הייתה סולנית הלהקה של הכנסייה תחת השם "היתומה". בינתיים התברר שאביה שרד את המלחמה אך נותר ללא רגל. עם חזרתו לסראטוב הוא נפגש עם ביתו אך נפטר תוך כשנה.

עם התבגרותה רוסלנובה עזבה בית יתומים והחלה לעבוד בבית חרושת לרהיטים. מרצה בקונסרבטוריון המקומי שמע אותה שרה והזמין את הזמרת לשיעורי קול ושירה. הוא רצה לעשות ממנה זמרת אופרה, אך כעבור שנתיים של לימודים רוסלנובה החליטה שתמשיך לשיר רק שירי עם רוסים.

בשנת 1916 היא התנדבה לצבא, נשלחה לחזית מלחמת העולם הראשונה כאחות ושירתה כשנה.

תקופת המהפכה ומלחמת האזרחים עריכה

בשנת 1917 בהיותה בת 17 רוסלנובה התחתנה עם גבר בן 35. בשנת 1918 נולד לה בן, ובאותה שנה היא הופיעה לראשונה בהופעה רשמית על במת תיאטרון אופרה בסראטוב.

לאחר מהפכת אוקטובר רוסלנובה המשיכה להופיע בערים רבות. בשנת 1918 בעלה עזב אותה ולקח איתו את בנם. למרות כול המאמצים רוסלנובה לא הצליחה למצוא את בנה והיא לא ידע את גורלו.

במהלך כול תקופת מלחמת האזרחים ברוסיה רוסלנובה השתתפה בהופעות מפני חיילי הצבא האדום. בשנת 1919 בהיותה בוויניצה היא התחתנה עם עובד בצ'קה נחום נאומין.

לפני מלחמת העולם השנייה עריכה

בשנת 1921 רוסלנובה עם בעלה הגיעו למוסקבה. היא המשיכה בהופעות עם שירי העם. בשנת 1924 רוסלנובה הוזמנה להרכב של תיאטרון הצבא האדום במוסקבה.

עם השנים הפופולריות שלה גלדה. תקליטים עם שירי העם הופצו בכול רחבי המדינה. בשנת 1929 היא התגרשה והתחתנה בפעם השלישית עם מיכאיל הרקבי שהיה מנחה בהופעות שלה. הרקבי היה אספן אמנות וגם רוסלנובה הצטרפה לנושא האספנות.

בשנות ה-30 רוסלנובה הופיע רבות ברחבי ברית המועצות. היא הייתה בין הזמרות הידועות במדינה. בכסף שהיא קיבלה מההופעות רוסלנובה קנתה מספר רב של ציורים, רהיטים, דברי ערך וכו'.

תקופת המלחמות עריכה

החל מימים הראשונים של מלחמת העולם השנייה רוסלנובה הופיעה בקרבת החזית. ההופעות שלה זכו להצלחה גדולה.

באפריל 1942 באחד ההופעות היא הכירה גנרל ולדימיר קריוקוב, מקורב לגאורגי ז'וקוב. תוך זמן קצר הם התאהבו, ביולי רוסלנובה התגרשה ומייד התחתנה בפעם הרביעית. רוסלנובה אימצה את הבת של קריוקוב שהיה אלמן כבר מספר שנים וגידל אותה לבד.

ב-28 ביוני 1942 לרוסלנובה הוענק תואר האמן המצטיין. רוסלנובה תרמה כסף מהופעותיה לרכישת נשק לסוללת של משגרי רקטות מדגם קטיושה והם הועברו ליחידה בפיקוד בעלה.

ב-2 במאי 1945 רוסלנובה הופיעה מפני החיילים בברלין המשוחררת. בסוף ההופעה ז'וקוב הוריד מעצמו אחד העיטורים והעניק אותו לרוסלנובה. בסך הכול במהלך המלחמה רוסלנובה השתתפה ב-1120 הופעות. ב-24 באוגוסט 1945 גאורגי ז'וקוב העניק לה עיטור באופן רשמי.

לאחר 1945 עריכה

לאחר סיום הלחימה רוסלנובה וקריוקוב חזרו למוסקבה. היא המשיכה ברכישות של ציורים ודברי ערך אחרים תוך ניצול יכולת של קריוקוב לקבל אותם מגרמניה הכבושה.

ביוני 1947 פורסמה החלטת פוליטביורו בהקשר להענקת עיטור לרוסלנובה וכמה אנשי תרבות נוספים בניגוד לדרישות החוק. הענקה נשללה, ז'וקוב קיבל נזיפה חמורה. בספטמבר 1948 במסגרת פרשת הגנרלים בעלה של רוסלנובה נעצר. תוך זמן קצר נעצרה גם הזמרת.

רוסלנובה הואשמה בתעמולה אנטי-סובייטית ואחזקת רכוש רב בניגוד לחוק. כול הרכוש שהיה באחזקת בני הזוג נלקח לטובת המדינה. על רוסלנובה לחצו להודות בתעמולה אנטי-סובייטית אך ללא הצלחה. בינואר 1949 הממשל החליט להוציא מכלל שימוש כול התקליטים והקלטות עם שיריה. השמעתם בציבור נאסרה. ב-28 באוקטובר 1949 רוסלנובה נשפטה וקיבלה 10 שנות מעצר במחנות גולג. בעלה נשפט ל-25 שנות מאסר. במחנות גולג רוסלנובה תחילה הועסקה בעבודות בנייה ואחר כך החלה לשיר בהופעות. ב-26 במרץ 1950 הוחלט להעביר אותה למעצר בכלא בעיר ולדימיר. בהיותה בכלא היא סירבה להופיע מפני הנהלת הכלא. במשך תקופה ארוכה ניסו להשיג ממנה הודעות מפלילות נגד גאורגי ז'וקוב אך ללא הצלחה.

ב-25 באפריל 1953, לאחר פטירת יוסיף סטלין, קריוקוב כתב פנייה לוועד המרכזי של המפלגה עם בקשה לבדוק מחדש את האשמות נגדו ונגד אשתו. גאורגי ז'וקוב שקודם לתפקיד סגן שר הביטחון קיבל העתק מהפנייה. ב-2 ביוני הוא פנה אישית לניקיטה חרושצ'וב עם בקשה לקדם את הנושא. ב-7 ביוני רוסלנובה שוחררה ובאוגוסט 1953 שוחרר גם בעלה.

בני זוג עם ביתם החלו להתגורר בדירה שכורה כי דירתם לפני המאסר נלקחה מהם. רוסלנובה סבלה מאוד מהמצב בו הם נמצאים ומהשפלות של המאסר. במהלך המאסר קולה נפגע והיא פחדה לחזור ולהופיע. גם בריאותו של בעלה הידרדר. הוא היה יכול ללכת בקושי רב. במטרה להשיג כסף לרכישת מכונית רוסלנובה החליטה לחזור ולהופיע. ב-6 בספטמבר 1953 התקיימה ההופעה הראשונה של הלאחר שחרור והיא זכתה להצלחה גדולה.

תוך זמן קצר בני הזוג כבר יכלו להרשות לעצמם לרכוש מכונית וקיבלו דירה מהמדינה. חלק מהרכוש שהוחרם הוחזר, אך רוסלנובה כבר לא רצתה להמשיך באספנות.

בעלה של רוסלנובה לא השתקם, הוא אומנם לקלט בחזרה לצבא אך עבר פעמיים התקף לב ונפטר בשנת 1959. לאחר פטירתו רוסלנובה לא הופיעה במשך שנה ושרה לכבודו בכנסייה.

במהלך שנות ה-60 רוסלנובה המשיכה להופיע ברחבי המדינה.

לידיה רוסלנובה נפטרה ב-21 בספטמבר 1973 מהתקף לב. היא נטמנה בבית העלמין נובודוויצ'יה.

ברוסיה נערכות מספר תחרויות זמר של שירי עם רוסים לכבור רוסלנובה. כמו כן הופצו מספר תקליטורים עם שירים בביצועה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לידיה רוסלנובה בוויקישיתוף