ליונל ברימור

מוזיקאי אמריקאי

ליונל הרברט בליית' ברימוראנגלית: Lionel Herbert Blythe Barrymore‏; 28 באפריל 187815 בנובמבר 1954) היה שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע ובמאי קולנוע והופיע גם כשחקן בתסכיתי רדיו. הוא זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ב-1931 על תפקידו בסרט "נפש חופשייה". הוא אחי-סבה של השחקנית דרו ברימור.

ליונל ברימור
Lionel Barrymore
לידה 28 באפריל 1878
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בנובמבר 1954 (בגיל 76)
ון נויס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Calvary Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lionel Herbert Blythe עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1893–1954 (כ־61 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Episcopal Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Doris Rankin (19041923)
  • Irene Fenwick (19231936) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עם אירן פנוויק
תוכנית רדיו מ-1947

תולדות חייו עריכה

ברימור נולד בפנסילבניה למשפחה קתולית. בשנות ה-90 של המאה ה-19 שיחק על במות ברודוויי עם אחותו, אתל אחיו ג'ון ודודו, ג'ון דרו ג'וניור בהצגות ומופעי וודוויל. ב-1904 נשא לאישה את השחקנית דוריס רסקין (Doris Rankin; ‏ 18881946), שאחותה הבכירה הייתה נשואה לדודו. הם היו נשואים עד גירושיהם ב-1923.

את קריירת המשחק בסרטים החל ברימור ב-1911 בסרטיו של ד.וו גריפית' "הקרב" (1911), "כובע ניו-יורקי" (1912) ו"שלושה חברים" (1913). הוא גם ביים סרטים אילמים, הסרט האילם האחרון שהפיק אולפן מטרו (לימים חלק מ-MGM, מטרו גולדווין מאייר) ב-1917, "Life's Whirlpool", בוים על ידי ברימור בכיכובה של אחותו את'ל. כך יצר ברימור קשר חברי עם לואי ב. מאייר שהיה בכיר ב"מטרו". לאחר מכן חלה ברימור קשות בשפעת ספרדית והחלים.

ב-1924 הופיע בסרטו של גריפית' "אמריקה" וב-1928 הופיע פעם אחרונה עבור גריפית' בסרט "תופי האהבה". ב-1924 נשא לאישה את אירן פנוויק (Irene Fenwick), שתהיה אשתו עד מותה בגיל 49 ב-1936. מאז 1926 עבר ברימור כמעט אך ורק עבור אולפני MGM בהוליווד. לצדו שיחקו כמה מכוכבות התקופה כג'ין הארלו, גלוריה סוונסון וגרטה גרבו. הוא נודע במיוחד בזכותו קולו, שעבר היטב במערכות ההקלטה של התקופה.

במסגרת MGM ברימור גם ביים סרטים ואף היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ב-1930 על "מאדאם X". שנה לאחר מכן זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט "נפש חופשייה". בשנות השלושים והארבעים שיחק במגוון סרטים בהם גילם דמויות נבלים כרספוטין (בסרט בשם זה מ-1932 בו הופיעו גם אחיו ג'ון ואת'ל) ודמותו של אוליבר ג'ורדן בסרט "ארוחת ערב בשמונה" (1933, לצד ג'ין הארלו ומארי דרסלר ובהשתתפות אחיו ג'ון). אולם רוב תפקידיו היו של איש מבוגר וחביב כגון בסרט על פי אי התעלומות (1929), "מאטה הארי" (1931), "גראנד הוטל" (1932, לצד גרטה גרבו), "קאמיל" (1936), "ספנים אמיצים" (1937), הן לא תקחהו עמך (1938) וקי לארגו (1948, עם לורן באקול). כן שיחק את ד"ר גילספי בסדרת הסרטים "ד"ר קילדר" ואת השופט חמור-הסבר ג'יימס ק. הארדי בסדרת סרטי "הארדי גארדי" בכיכובו של השחקן-הילד מיקי רוני, שגילם את בנו. תפקידו הבולט ביותר מתקופה זו הוא הנבל הנרי פוטר בסרט "אלו חיים נפלאים" מ-1946, בבימוי של פרנק קפרה ובכיכובו של ג'יימס סטיוארט. באותה שנה שיחק גם במערבון "דו-קרב בשמש". ב-1943 שיחק בסרט "בחור ושמו ג'ו" לצידו של ספנסר טרייסי.

בשנות הארבעים החל ברימור להופיע גם בתסכיתי רדיו. הוא הופיע בסדרת "ראש העיר" (Mayor of the Town) ששודרה ב-CBS ו-NBC בין 1942 ל-1949.

ברימור נפטר מהתקף לב. על שמו נטבע כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

לקריאה נוספת עריכה

  • Lionel Barrymore & Cameron Shipp, We Barrymores. The life story of a fabulous member of a fabulous family, 1952

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליונל ברימור בוויקישיתוף