לילית נגר
לילית נגר (נולדה ב-22 באוגוסט 1935) היא שחקנית, זמרת ושדרנית ישראלית. הייתה פעילה במיוחד בטלוויזיה הישראלית בערבית, שם היא מכונה לילא נג'אר (ليلى نجار).
 | |
| לילית נגר בצעירותה, שנות ה-50 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1935 (בת 88) תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1952 |
| עיסוק | עיתונאית, שחקנית,זמרת, שדרנית טלוויזיה |
| צאצאים |
סיגי חזמה  |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לילית נגר נולדה בארץ ישראל בשנת 1935, בשכונת נווה צדק שבתל אביב. בינקותה, משפחתה עברה למצרים ושבה לישראל בשנת 1950, כאשר היא הייתה בת 15. שירה המוקלט הראשון של נגר הפך ללהיט כשהייתה בת 17. את השם "לילית נגר" הציע לה הפזמונאי אברהם ברושי[1]. בשנות ה-50 כיכבה לילית נגר בשירי עמנואל זמיר, כגון "דבקה רפיח" ("לי יומי ולי לילי"), ולצידם ביצעה גם להיטים לועזיים שתורגמו לעברית ("לימון לימונרו", "אל תיקח הכל ללב").
בשנת 1954 ביצעה את השיר "נגן נגנה" (המוכר כיום בשם "צל עץ תמר"), אשר יצא כתקליט בהפקת חברת התקליטים "מקולית". נגר זכתה במקום השלישי בפסטיבל הזמר והפזמון 1960 עם השיר "ערב חג" שתורגם מערבית, אותו שרה יחד עם ג'ו עמר. היא זכתה פעמיים במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי בין השנים 1970 ל-1976, עם השירים "המלאך הטוב יופיע", ו"זמר בודד הוא הלב" המוכר בשם "עוד יום יבוא" שזכה לחידוש מספר שנים מאוחר יותר על ידי זוהר ארגוב והיה לאחד הלהיטים הראשונים שלו בתקליט "אלינור". נגר שיחקה גם בתיאטרון בית ליסין. בשנת 1970 נגר הוציאה אלבום שנקרא "השטיח המעופף" - כשם תוכנית הטלוויזיה שלה.
נגר שיחקה לצד ז'אק כהן בהצגות הבידור "תפוס כפי יכולתך" (1972) ו"בעלי במילואים" (1974), בהפקת תיאטרון הזמן.
היא השתתפה בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות, והנחתה תוכניות אירוח ותוכניות ילדים בטלוויזיה. בין השאר שיחקה בסרטים "בדרנית בחצות" (1977)[2] ו"סופו של מילטון לוי" (1981), ובסדרות הטלוויזיה "עאדל וסמירה" ביחד עם ז'אק כהן (בתחילת שנות השבעים, בערבית), "השטיח המעופף" (במהלך שנות השבעים, בערבית) ו"וידאו וחצי" (בערבית), "מישל עזרא ספרא ובניו" (1983) ו"השיר שלנו" (2005).
בשנת 2008 הופיעה כמנחה וכזמרת באירוע "בית בקהיר, בוסתן באלכסנדריה" במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים[3].
בקול ישראל הכירה את יעקב חזמה, שהיה עורך דין ומנהל השידורים בערבית בקול ישראל, ונישאה לו ב-1962. חזמה שימש גם כעורך העיתון הישראלי בערבית "אל-אנבא". הם היו נשואים עד למותו ב-1983. לזוג שתי בנות, אחת מהן היא השחקנית-זמרת סיגי חזמה.
קישורים חיצוניים עריכה
- לילית נגר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
לילית נגר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- לילית נגר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- לילית נגר, באתר זמרשת
- לילית נגר, באתר שירונט
לילית נגר, באתר ספוטיפיי
לילית נגר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- לילית נגר, דף שער בספרייה הלאומית
- לילית נגר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
.svg){kind=logo}
נגר תופיע לצד פלפל אל-מצרי ואחרים, מעריב, 28 בספטמבר 1961
הערות שוליים עריכה
- ^ על פי ראיון עמו בגל"צ מ-2013, לרגל יום הולדתו ה-90
- ^ בדרנית בחצות, אתר הבמה
- ^ ההצלחה הכבירה של החפלה המצרית, "בית בקהיר בוסתן באלכסנדריה"